Page 372 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 372
ת ר ג ו מ י ם ו פ י ר ו ש י ם ב
.16אתבסם אהזו בכום פי מגי פזעכום בבוא כשואה [א:כז]
ע מ ' ב
1< .אי ׄד> ֯א מא גא כידוי פזעכום ותעסכום יתי כיזובעה
< .2אי ׄד> ֯א מא גא עליכום א ׄדר ֯ו ֯א ׄדיק אז יקראונני [א:כח]
< .3חינ> ֯י ׄד ידעונני ולא אגיב יטלובוני ולא יגידוני
.4תחת כי שנאו [א:כט] בדל מא ש ֯נ ֯ו אלמעריפה ומכאפת
.5ארב מא אכתארו לא אבו לעצתי [א:ל] לם ישו למשורתי
. 6רפדו כול עי ׄדתי ויאכלו מפרי [א:לא] פיאכולו ִמן תמר
. 7ט ֯ו ֯ר ֯וקהום ומן משוראתהום ֯ישבעו כי משובת
.8פתאים [א:לב] אן עת֯י א{ת}<ן> 17אל ׄגפילין ת?([).ק]?תולהום 17וזלת
. 9אלחמאקא הי אלתי ת ֯ב ֯ידהום ושומע לי ישכון [א:לג]
. 10ואסמיע לי יסכון ואתיק ומודע ִמן פזע ארדאה
.1 1בני אם תקח [ב:א] יא בוניי אין א[ נ]ת אתכדת
. 12אקואלי ווצאיי תד ׄכירהא מעך להקשיב [ב:ב]
< .13ל> ֯תו ֯צ ֯ג ֯י ביסי ֯מעך אילא אל ִחכמה ואן תו ֵמ!יא!ל
.14ביקלבך אילא אלמ ׄדהנה כי אם לבינה [ב:ג] ויכון
.15אי ׄד ֯א אנת נטקת אמא לת ׄדהן או תו ׄד ִהן #
ד ף 18ב [ ג :ט ו -לב ]
עמ' א
<יקרה היא [ג:טו] >. . .
1 78לאור תרגום רס”ג עתיאן אלגפאל יקתלהם נראה שיש לגרוס גם כאן עתיאן ”שובבות“ ,שנשתבש
בהעברה ממקור הכתוב אותיות ערביות ללא סימנים דיאקריטיים* :عتيان > عتيات > עתיאת.
במסורת רס”ג התימנית שורש זה מופיע בעיקר ב־ ּת = ت (כך במהדורות קאפח וכן אצל רצהבי,
אוצר רס”ג ;98בלאו ,מילון ,)423אך לפי שברס”ג ,סידור סא :” 6משובותינו“ מתורגם > ע ׄתיאננא
ב־ ׄת = ث ,ולפי שצורת המקור במשקל faʿalānרשומה רק לשורש عثو ולא לשורש عتو ,יכול
מאוד להיות שגם כאן יש לגרוס ث במקום ت המקובלת ,כלומר .ʿaθayān
1 79אפשר שאף תקתולהום משקף העברה מן Vorlageבכתב ערבי* :يقتلهم (זכר) > تقتلهم (נקבה) >
תקתולהום ,אך אולי לפנינו גררה אחרי לשון הנקבה ’תהרגם‘ של המקור העברי.
,Genève, Geniza, ms 8 180דף ב .הדף מחובר לדף א לעיל וביניהם חסר עוד זוג דפים = 4עמודים
(משלי ב:ג -ג:טו).
364
