Page 385 - הערבית-היהודית הקדומה בכתיב פונטי, חלק א' / בלאו והופקינס
P. 385

‫ת ר ג ו מ י ם ו פ י ר ו ש י ם ב ‬

                        ‫‏‪<	.3‬ויוסף לק‌>‌בל <תחלת ח‌‌>כמה [ט‪:‬י] תחילת החכמה‬
                             ‫‪4‬‏‪<	.‬יראת ה‌>‌ריבון <ודעת> קדושים ַה ּבינה כי בי‬

                        ‫‏‪<	.5‬ירבו> [ט‪:‬יא] כי בי <ירבו> ימיך ויוסיפו לך שנות‬
              ‫‪6‬‏‪ >. . . . . . . . . . . .<	.‬אם ח ‌כ‌<מת> [ט‪:‬יב] אם ידעת ידיעתך לך‬

                 ‫‏‪( . . . . . . .<	.7‬ולצ)‌>‌ת לבדך תשא זאת אשת כסילות [ט‪:‬יג]‬
                            ‫‪8‬‏‪<	.‬האישה> הטיפשה‪ ,‬בעלת הטיפשות‪ ,‬ההומיה‬

                        ‫‏‪ .	9‬ה ‌פ‌<תיה ואי‌>‌ן היא יודעת מה וישבה [ט‪:‬יד] וישבה‬
                ‫‪ 	.10‬על פתח ‌ב‌<יתה> על הכיסא של הקריה המרוממה ביותר‪,‬‬
               ‫‪ 	.11‬ויש אומרים על גב הדרך היא תרומם את הקריאה לקרו 	א‬
     ‫‪ .	12‬לעברי דרך [ט‪:‬טו] כדי שתקרא ְלעוברים אשר הולכים למישרים ב‪-‬‬

                        ‫‪ .	13‬אורחותיהם מי פתי [ט‪:‬טז] מי שהוא פתי יסור ל‪-‬‬
                            ‫‪<	.14‬כאן ו‌>‌חסר לב ותאמר לו <מים> גנובים [ט‪:‬יז]‬

                       ‫‪<	.15‬המ‌>‌ים הגנובים ‪  2‬ימתקו ול ‌ח‌<ם ‪>. . . . . . . . . . . .‬‬
                       ‫‪ . . . . .>. . . . . . . . .<	.16‬ימתק ‌ו‌<‪>. . . . . . . . . . . . . . .‬‬

                                                                              ‫עמ' ב‬

                  ‫‏‪ >. . . . . . . . . . . . . . . .<	.1‬היא תנעם לו ו ‌ל‌<א ידע> [ט‪:‬יח]‬
                 ‫‏‪<	.2‬ולא ידע> מי שעושה ז ‌א‌<ת> שכמה מגי ‌ב‌<ור‌‌י(ם) ‪>. . . . .‬‬

                         ‫‏‪ 	.3‬נפלו שם בעמקי ג‌י‌<הינום ‪ . . .<. . . . .>. .‬משלי>‬
                  ‫‏‪ 	.4‬שלמה בן חכם [י‪:‬א] מש ‌ל‌<י ‪>. . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬

                      ‫‏‪ 	.5‬הוא אומר בן חכם י� ַשׂ ּמח ה ‌א‌<ב והב‌>‌ן ה ‌ט‌<יפש צער>‬
                        ‫‏‪ 	.6‬אמו לא יועילו אוצרות [י‪:‬ב] לא יועי ‌ל‌<ו אוצרות>‬

        ‫‏‪ .	7‬הפשע‪ ,‬עליך (לנהוג) בצדיקות שהרי היא תציל מן <המוות‪ ,‬ר"ל>‬
              ‫‏‪ 	.8‬ממוות (בגלל) החטא לא ירעיב ייי [י‪:‬ג] <לא ירעיב הריבון>‬
                    ‫‏‪ 	.9‬נפש הצדיק ונזק המתחסדים ‌י‌<הדוף ‪>. . . . . . . . . . .‬‬
                   ‫‪ 	.1	0‬ראש עשה [י‪:‬ד] הנה ה ָעְר ‌מ‌<ה‪ ,‬והל‌>‌אות‪ ,‬והריקבון‪,‬‬

‫حرس הערבי פירושו הרגיל ”שמר“‪ ,‬אך גם ”גנב (בהמה)“‪ ,‬ושמא יש לתרגם כאן ”שמורים“‪ .‬לעניין‬    ‫‪	21‬‬

‫גנ“ב בהוראת ”שמר“ השוו ת“א בראשית לא‪:‬לט ’ג ֻנבתי יום וג ֻנבתי לילה‘ > נטרית ביממא‬
     ‫ונטרית בליליא וכן הדיון אצל גייגר‪ ;Urschrift 460ff. ,‬ברלינר‪.Einleitung 212, 255 ,‬‬

‫‪377‬‬
   380   381   382   383   384   385   386   387   388   389   390