Page 103 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר
P. 103
התחלת העימות 101
פרטים מביכים למדי בתיאור התקפת הפתע של חמישה חמושים על אדם
לא חמוש ,שלא ציפה לפגיעה מצד קרובי משפחתו וידידיו:
כאשר נודע לנביא על בואו של אבן אל ַא ְשַרף [כלומר חזרתו ממכה
ל ַמדינה] הוא אמר :ריבונו של עולם (אלל ֻהם) ,חסוך ממני את רעתו
של אבן אל ַא ְשַרף בכל דרך שהיא על שום שפשע קבל–עם וחיבר
שירים [נגדי] .אמר שליח אללה [העריכה הבלתי מוצלחת של ואִקדי
מורה בנקודה זאת על "תפר" ,כלומר ַמעבר ממקור אחד למשנהו]:
מי יפטור אותי מרעתו של אבן אל ַא ְשַרף ,שהרי הוא פגע בי? אמר
מוחמד בן ַמ ְס ַלמה [שממלא כאן את התפקיד הראשי — חלק זה של
"המסורת המקובצת" מקורו בנין ,אבראהים בן גַ' ְע ַפר] :אני אטפל
בו ,שליח אללה ,אני אהרוג אותו .אמר :עשה זאת אפוא .מוחמד
בן ַמ ְס ַלמה צם כמה ימים .קרא לו שליח אללה ואמר :מוחמד,
האם נמנעת ממזון ומשקה? אמר :שליח אללה ,אמרתי לך דבר מה
ואינני יודע אם אקיים את דבריי או לא .אמר שליח אללה :עליך
לעשות כמיטב יכולתך .אמר שליח אללה :התייעץ בעניינו עם ַס ְעד
בן ֻמעאד' .נפגשו מוחמד בן ַמ ְס ַלמה וקבוצה מ ַאוְס מהם ַעּ ַבאד בן
ּ ִב ְשר ,אבו נאיִלה ִס ְלּכאן בן ַסלאמה ,אלחאִרת' בן ַאוְס ואבו ַעּ ְבס בן
גַ'ּ ְבר ואמרו :שליח אללה ,אנחנו נהרוג אותו ,אבל הרשה לנו לומר
[דבר שקר] כי אין לנו מנוס מכך .אמרִ :אמרו [דבר שקר] .יצא אליו
אבו נאיִלה .כשראה אותו ּ ַכ ְעּב ,חשד בו [מסתבר שאבו נאיִלה היה
מוכר כנאמנו של מוחמד] וכמעט נחרד ופחד שיש מאחוריו [מאחורי
אבו נאיִלה] חבורת אורבים .אמר אבו נאיִלה :אנו זקוקים לך .אמר
[ּ ַכ ְעּב] והוא אז בקרב בני שבטו במקום האספה שלהם (פי נאדי ַקוְ ִמ ִה
וגַ'מא ַע ִת ִהם) והוא חיוור וחרד :התקרב אליי והודע לי למה אתה
זקוק .אבו נאיִלה ומוחמד בן ַמ ְס ַלמה היו אחיו [של ּ ַכ ְעּב] ליניקה
[כלומר שלושתם ינקו משדי אותו מינקת; לפי המנהג הערבי מדובר
בקשר דם לכל דבר ועניין] .שוחחנו שעה קלה וקראנו בתי שירה איש
באוזני רעהוַ ּ[ .כ ְעּב] התעודד (או נמלא עליצות ,בערביתִ :אנְּ ַב ַס ַט)
