Page 104 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר
P. 104
102מיכאל לקר | מוחמד והיהודים
וכל אותה העת היה אומר :למה אתה זקוק? ואבו נאיִלה היה קורא
בפניו שירה .אבו נאיִלה היה משורר .אמר ּ ַכ ְעּב :למה אתה זקוק?
אולי אתה מעדיף שאלה שנמצאים אתנו [היה זה כאמור מקום האספה
של שבטו] יקומו וילכו? כשהאנשים שמעו זאת הם קמו .אמר אבו
נאיִלה :אינני אוהב שהאנשים ישמעו שמץ מדברינו ויחשדו .בואֹו
אלינו של האיש הזה [כלומר מוחמד — כאן מתחיל מצג השווא של
המתנקשים] הוא צרה צרורה .כל הבדואים נלחמו בנו כאיש אחד
והדרכים חסומות בפנינו עד כי הנפש הותשה והילדים במצוקה .הוא
הטיל עלינו מסים 190ואיננו מוצאים דבר מזון .אמר ּ ַכ ְעּב :חי אללה,
אמרתי לך ,אבן ַסלאמה ,שהעניינים יגיעו לידי כך .אמר אבו נאיִלה:
יש אתי אנשים מח ֵבַרי שדעתם כדעתי ורציתי להביא אותם אליך
כדי שנקנה ממך אוכל [דגנים] או תמרים ובכך תעשה עמנו חסד
ואנו נפקיד בידיך עירבון .אמר ּ ַכ ְעּב :אכן האצטבות שלי כורעות
תחתיהן מעומס תמרים משובחים [במקורַ :עגְ'וַה ,הזן המשובח ביותר
של תמרים ב ַמדינה שגדל במטעי היהודים] ,בשרניים [מילולית:
"שהשיניים הטוחנות שוקעות בהם"] .חי אללה ,אינני שמח לראות
עליך ,אבו נאיִלה ,את אותות המחסור והרי אתה בעיניי אחד האנשים
המכובדים ביותר .אתה אחי ,התחריתי בך על אותו ַשד .אמר ִס ְלּכאן
[בן ַסלאמה ,הוא אבו נאיִלה] :הסתר למעננו את מה שאמרתי לך
בעניין מוחמד .אמר ּ ַכ ְעּב :לא אזכיר מילה מכך .אז אמר ּ ַכ ְעּב :אבו
נאיִלה ,אמור לי בכנות :מה אתם רוצים לעשות בעניינו [של מוחמד]?
אמר :לנטוש אותו ולהתרחק ממנו .אמר :שימחתני ,אבו נאיִלה .ומה
תתנו בידי כעירבון ,את בניכם ונשותיכם? אמר :רצית לחשוף אותנו
ולגלות את ענייננו? לא ,כי ניתן בידיך כעירבון כלי נשק במספר
שיְַרּ ֶצה אותך .אמר ּ ַכ ְעּב :אכן הנשק הוא עירבון ראויִ .ס ְלּכאן לא
אמר זאת אלא כדי ש[ּ ַכ ְעּב] לא יחשוד בהם כשיבואו עם נשק .יצא
אבו נאיִלה מעמו לאחר שנדברו להיפגש שוב .הוא בא אל חבריו,
והם גמרו אומר לבוא לפגישה אתו לעת ערב .אחר כך באו לנביא
בערב והודיעוהו .הוא הלך אתם עד שבא אל אלּ ַבקיע [כלומר ּ ַבקיע
