Page 109 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר
P. 109

‫התחלת העימות ‪107‬‬

‫במסקנה שקולה שאליה הגיע לאחר השוואת הגרסות השונות‪ .‬צא ולמד‬
‫כמה קדומה‪ ,‬מורכבת וחמקנית המסורת ההיסטורית על חיי הנביא מוחמד‪.‬‬
‫קדומה — משום שמסתבר שחברי הנביא עצמם‪ ,‬הם ולא אחרים‪ ,‬מסרו‬
‫לצאצאיהם את גרסתם על התפקיד ההיסטורי שמילאו‪ .‬ברור עם זאת‬
‫שקדמות המסורת אינה ערובה לאמינות היסטורית‪ ,‬שהרי לא ייתכן שכולם‬
‫דוברי אמת‪ .‬מכל מקום‪ ,‬ריבוי הגרסות מרתק ומאלף ואסור שיַרפה את‬
‫ידי החוקרים‪ ,‬משום שמשחק הגרסות מתנהל במגרש שתחומיו מסומנים‬
‫היטב‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬המסגרת ההיסטורית הכללית של האירוע מוסכמת‬

      ‫על בעלי הגרסות המתחרות והיא עבורם בחזקת דבר מובן מאליו‪.‬‬
‫אפשר להוסיף לדיון את המסורת המשפחתית של אחד המשתתפים‪,‬‬
‫אבו ַעּ ְבס בן גַ'ּ ְבר‪" .‬המסורת המקובצת" של ואִקדי אינה מרחיבה בשאלת‬
‫ההתייעצות עם סעד‪ ,‬אבל הנה ידיעה שמקורה באבו ַעּ ְבס‪ ,‬כפי שמסר לבנו‬
‫וכפי שבנו מסר לנכדו‪ .‬מסיבה לא ידועה (חוסר מזל? היעדר קשרים חברתיים‬
‫או פוליטיים?) מסורת משפחתית זאת לא נכללה בספרים המרכזיים של‬

                                         ‫ההיסטוריוגרפיה האסלאמית‪:‬‬

‫ּ ַכ ְעּב בן אל ַא ְשַרף חיבר שירה‪ ,‬ריפה את ידיהם של תומכי הנביא‬
‫(יֻ ַח'ִ ּד' ֻל ַען אלנַּבי) ויצא אל [השבט הבדואי] ַע' ַטפאן [כדי להסית אותו‬
‫נגד מוחמד]‪ .‬אמר הנביא‪ :‬מי יפטור אותי מרעתו של אבן אל ַא ְשַרף‬
‫שהרי הוא פגע באללה ובשליחו? אמר מוחמד בן ַמ ְס ַלמה אלחאִרת'י‪:‬‬
‫אני‪ ,‬שליח אללה‪ .‬אתה רוצה שאהרוג אותו? שתק שליח אללה‪ .‬אז‬
‫אמר [הנביא מוחמד]‪ :‬בוא אל ַס ְעד בן ֻמעאד' והתייעץ אתו‪ .‬אמר‬
‫[מוחמד בן ַמ ְס ַלמה]‪ :‬באתי לסעד בן ֻמעאד' והזכרתי לו זאת‪ .‬הוא‬
‫אמר‪ֵ :‬לך וברכת אללה תלווה אותך וקח אתך את בן אחי‪ ,‬אלחאִרת'‬
‫בן ַאוְס בן ֻמעאד' ואת ַעּבאד בן ּ ִב ְשר אל ַא ְשהלי‪ ,‬אבו ַעּ ְבס בן גַ'ּ ְבר‬
‫אלחאִרת'י ואבו נאיִלה ִס ְלּכאן בן ַקיְס [במקום ַקיְס קרא כנראה‪ :‬וְַקש‪,‬‬
‫שהיה שם סבו] אל ַא ְש ַהלי‪ .‬אמר [מוחמד בן ַמ ְס ַלמה]‪ :‬פגשתי אותם‬
‫והזכרתי להם זאת‪ .‬הם באו אליי כולם להוציא את ִס ְלּכאן‪ .‬הוא‬
‫אמר‪ :‬בן אחי‪ ,‬אתה מוחזק אצלי כאדם מהימן ( ֻמ ַצּ ַדק)‪ ,‬אבל אינני‬
   104   105   106   107   108   109   110   111   112   113   114