Page 243 - josephus_volume_two
P. 243
רחש ןב ריאמ
היא מקוננת/קוראת' - ῥῖπτε, τέκνον, ζαθέους κλῇδας :השליכי ,בת ,את המפתחות המוקדשים
לאל' ,קסנדרה היא כוהנת שתפקידה לשמור על מפתחות המקדש ,וכעת עם חורבן טרויה ,ועם חילול
טהרתה הצפוי על ידי אגממנון ,עליה לנטוש את תפקידה ולהשליך את מפתחות המקדש ואת בגדי
הקודש שלה .הן הקינה היהודית והן הטרגדיה היוונית רואים במפתחות המקדש את הביטוי לקיומה
הסדיר של עבודת הקודש ,ובשני החיבורים חורבן המקדש והעיר הוא גם אבדנה של הכהונה .הפנייה של
ברוך לכוהנים משתלבת היטב עם פניות נוספות בקינת ברוך לנמענים שונים ובהם האיכרים ,השמים,
השמש ,הנשים האורגות את הפרוכת להפסיק לפעול ולעבוד משום שבהעדר מקדש אין עוד טעם
להמשך החיים .אך יש לציין שבפנייה לכוהנים יש עוד מרכיב -התביעה להתוודות בעת מסירת
המפתחות' :ואמרו שמור ביתך אתה ,כי אנחנו הרי נמצאנו ראשי בית של שווא' .ברוך קורא לכוהנים
להודות שהם חטאו ולא מילאו את ייעודם .הדרישה לווידוי חריגה למדי ביחס לשאר הקינה ויש בכך
κλῇδαςכך גורסים שניים מכתבי היד ,אולם יש המתקנים את הגרסה ל־( κλάδαςכך דיגל במהדורתו ,וראו שם חילופי 4 6
הנוסח) ,היינו 'זר דפנה' (אוריפידס ,מהדורת ברלוו ,עמ' ,)171אבל כינוי זה נדיר ביותר ואינו נמצא במחזות הטרגיים .על 4 7
כן יש עדיפות לגרסת כתבי היד ולתרגום 'מפתחות' ,שמתאים היטב לרקע ההיסטורי והספרותי (אוריפידס ,מהדורת לי,
4 8
עמ' .)117 49
יש ניסיונות להציע קריאה שונה ,שלפיה קסנדרה איננה כוהנת ואיננה נדרשת להשליך את המפתחות .על ניסיונות אלו 50
ודחייתם ,וכן על כהונתה של קסנדרה ,ראו המילטון ,כוהנים ,עמ' .56-55קרוב בעיני שמוטיב זה מצטרף למוטיבים יווניים
נוספים המצויים בקינה .כך בפתיחת הקינה קורא ברוך' :אקרא לסירינס מן ימא' .ה־ σειρῆνεςהן הסירנות מן המיתולוגיה
היוונית .הנוסח הסורי משקף כנראה נוסח יווני ,ואילו במקור העברי היה ככל הנראה משהו אחר .כהנא ,חיצוניים ,עמ'
שע-שעא ,משער שבעברי הופיעו בנות יענה ,וזאת על פי המשך רשימת היצורים שבקינה ,המקבילים למדי לישעיהו לד
.14–13בדומה לו בוגארט ,ברוך הסורי ,עמ' ,359-358אלא שהוא מניח שמחבר ברוך נשען על תרגום השבעים לישעיהו.
פפוטסקיס ,בת יענה ,עמ' ,33משער שהיה במקור 'בנות נעמה' ,ואף הוא אינו דוחה את הזיקה לישעיהו .ואולם יש לשים
לב שבישעיהו היצורים הללו ,ובכלל זה בנות היענה/נעמה ,אינם באים לקונן אלא להשתכן על חורבות ממלכת אדום.
לעומת זאת ניכרת קרבה רבה למדי בין קריאתו של ברוך לדברי הלנהπτεροφόροι νεάνιδες, παρθένοι Χθονὸς κόραι, :
' - Σειρῆνεςנערות כנופות ,בנות בתולות לאדמה ,הו סירנות' (אוריפידס ,הלנה ,170-167 ,התרגום על פי אהרן שבתאי,
הלנה ,תל־אביב תשע"א) .הן בחיבור היהודי והן בטרגדיה היוונית יש קריאה לסירנות וליצורים נוספים להצטרף לקינה.
ראוי לשים לב שהלנה קוראת לבתולות לבוא ולהשתתף בקינה ,בדומה לקריאתו של ברוך לבתולות אורגות הפרוכת
(ברוך הסורי י .)19יתרה מזאת ,אריגת הפרוכת בידי הבתולות מזכירה את אריגת הפפלוס בידי נערות אתונה .אמנם גם
כאן נראה שישנה תשתית יהודית פנימית .מקורות מסוימים מזכירים נשים שאורגות בפרוכת (תוספתא ,שקלים ב ,ו;
בבלי ,כתובות קו ע"א) ,ומברייתא שנוספה למשנה מסתבר שהיו אלו דווקא בתולות (משנה ,שקלים ח ,ה) ,וראו אפשטיין,
מבוא ,עמ' ;952ליברמן ,יוונית ויוונות ,עמ' ;276-274ספראי וספראי ,שקלים ,עמ' .276-275נראה אפוא שמחבר הקינה
השכיל לשלב מוטיבים יווניים ויהודיים לכלל יצירה קוהרנטית .פיליפ אלכסנדר ,תרגום ,עמ' ,59-56ציין הבדלים נוספים
בין הקינה בברוך לבין מסורת הקינות הרבנית והציע שקינה זו נאמרה ,או לכל הפחות הייתה מוכרת בעולם היהודי דובר
היוונית.
הייאוש המוחלט של ברוך נידון בהקשר שונה אצל ליכט ,יאוש .אלכסנדר ,תרגום ,עמ' ,83-81טוען שהייאוש והאבל
המאפיינים את קינת ברוך מאפיינים גם את ה'פרושים' שלאחר החורבן שנמנעו מאכילת בשר ומשתיית יין בהעדר מקדש
(תוספתא ,סוטה טו ,י-יא) .לדבריו ,מנהגי אבלות אלו כמו קינת ברוך לא היו מקובלים על החכמים ועל כן נדחו מעולמם
ומספרותם ,וצצו מחדש מאות שנים אחר־כך.
ביטוי זה מופיע גם במקורות נוספים .ראו במיוחד' :אפוטרופוס של שקר הייתי בתוכו' (פס"ר כו) ,וכן 'לא היינו אפטרופים
נאמנים' (אדר"נ נו"ב ,ז) .נראה אפוא שביסוד הסורי עמד הביטוי היווני .ἐπίτροποι ψεύδος :על הזיקה בין ביטוי זה לנוסח
המקורי ,המשוער ,של הספר ראו בוגארט ,ברוך ,עמ' ,236הערה ;1שלר ,פרליפומנה ,עמ' .65
ושמא יש לקשור את 'זקני בית אב' שהיו מחזיקים במפתחות המקדש על פי המשנה (לעיל ,הערה )43ל'רבי ביתא' בברוך
הסורי.
782
