Page 248 - josephus_volume_two
P. 248

‫שדקמה תפרש תעב םינהוכה תהתאבדו‬

         ‫בשונה מהחיבורים האפוקליפטיים שסיפרו על החורבן הראשון אך למעשה התכוונו לחורבן השני‪   .‬‬
         ‫ואולם קיסטר סבור שגם מעשה זה סופר בזיקה לחורבן הראשון‪ ,‬ולאחר מכן נספח לדברי ריב"ז‪    .‬גם אם‬
         ‫הצדק עם קיסטר לגבי 'מקורו' של סיפור המפתחות וההתאבדות‪ ,‬בעינה עומדת העובדה שמחבר אדר"נ‬

                      ‫הסמיך סיפור זה למסורות אחרות המדברות במפורש בענייני החורבן השני והבית השני‪   .‬‬

                                                                                            ‫התלמוד הבבלי‬

         ‫בבבלי מוצע סיפור המפתחות וההתאבדות לאחר הפתיח 'תנו רבנן'‪ .‬הסיפור מובא על המשנה המונה‬
         ‫את חמש הפורענויות שאירעו לעם בט' באב‪ .‬אף שהסיפור עוסק בחורבן הבית הראשון‪ ,‬כפי שנאמר‬
         ‫במפורש בנוסח הבבלי ‪' -‬כשחרב הבית בראשונה' ‪ -‬אין הוא מובא במסגרת הדיון על החורבן הראשון‪,‬‬
         ‫אלא בסיום הסוגיה כולה כיחידה עצמאית‪    .‬הסיפור דומה למדי למהלכו באדר"נ‪ ,‬למעט העובדה‬
         ‫שמדובר בבית ראשון‪ .‬כמה ביטויים מגלים קרבה לענף ירושלמי‪-‬ויק"ר‪ .‬נתחיל במוטיב שהוא ייחודי‬
         ‫לבבלי‪ .‬על פי הבבלי זרקו הכוהנים את מפתחות העזרה‪    ,‬ואילו בירושלמי ובויק"ר אלו מפתחות בית‬
         ‫המקדש‪ ,‬באדר"נ נו"א מפתחות הכוהנים הגדולים ('שהיו מפתחותיהן בידן')‪ ,‬ובנו"ב 'מפתחות' סתם‪.‬‬
         ‫הכינוי 'מפתחות העזרה' מושפע ככל הנראה מלשון המשנה (תמיד א‪ ,‬א)‪' :‬וזקני בית אב ישינים שם‬
         ‫ומפתחות עזרה בידן'‪    .‬בבבלי זורקי המפתחות הם פרחי הכהונה‪    ,‬ולא הכוהנים הגדולים או בני‬
         ‫הכוהנים הגדולים כמו באדר"נ‪ .‬בבבלי גם עולים פרחי הכהונה לגג ההיכל‪ ,‬ואילו באדר"נ נו"א הכוהנים‬
         ‫זורקים את המפתחות מהיד‪ ,‬ובנו"ב הם זורקים את המפתחות מראש ההיכל‪ .‬כאן מגלה הבבלי קרבה‬
         ‫רבה יותר לנוסח הירושלמי‪ ,‬שבו יכניה זורק את המפתחות מגג ההיכל‪ .‬לעומת זאת נוסח הווידוי של‬

                                                         ‫הכוהנים בבבלי דומה מאוד לנוסח הווידוי בויק"ר ענף סא‪:‬‬

         ‫בבלי‪ :‬רבונו של עולם‪ ,‬הואיל שלא זכינו להיות גזברים נאמנים לפניך‪ ,‬הרי מפתחות מסורות לך‪.‬‬

     ‫אחרת לשרשור סיפורי הכוהנים (ושמא אף מקורית יותר?)‪ ,‬המחברת סיפורי כוהנים על חורבן המקדש באמצעות הפסוק‬                               ‫‪6	 5‬‬
                                                                                                                               ‫מזכריה‪.‬‬  ‫‪	66‬‬
                                                                                                                                        ‫‪6	 7‬‬
                                                ‫גודבלט‪ ,‬התאבדות‪ ,‬עמ' ‪ ,15‬ובעקבותיו גם ישראלי־טרן‪ ,‬אגדות החורבן‪ ,‬עמ' ‪.93‬‬
                                                                                              ‫קיסטר‪ ,‬ביאורים‪ ,‬עמ' ‪ ,511‬הערה ‪.159‬‬        ‫‪	68‬‬

     ‫טענתו של קיסטר שהדברים מוכחים ומוכרחים מתוך הדרשה הקודמת  ' "כי נפל ארז" (זכריה יא ‪ )2‬זה צדקיהו מלך יהודה'‬                         ‫‪6	 9‬‬
     ‫(אדר"נ נו"ב ז [עמ' ‪ ,)]21‬רלוונטים רק לדרשה זו‪ ,‬אבל אין להם קשר לדרשה  ' "ותאכל אש בארזיך" (זכריה יא ‪ - )1‬אלו‬                       ‫‪	70‬‬
     ‫כהנים גדולים'‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬אדר"נ נו"א אינו דורש את המילים 'כי נפל ארז'‪ ,‬ונראה שהן אמורות לרמוז על סיפור הכוהנים‬
                                                                                                                                        ‫‪	71‬‬
                     ‫שהתאבדו‪ ,‬שהובא לעיל‪ .‬בנו"ב יש דרשה נוספת האומרת במפורש‪" '  :‬כי נפל ארז" (זכריה יא ‪ )2‬זה כהן'‪.‬‬
     ‫גם בירושלמי מובאת שרשרת של סיפורים ודרשות הנוגעות לחורבן הראשון (ירושלמי‪ ,‬תענית ד‪ ,‬ה [סט ע"א‪-‬ע"ב]‪ ,‬עמ'‬
     ‫‪ ,)736-735‬לאחר האגדה על מרד בר כוכבא‪ ,‬ולא כחלק מהדיון על דברי המשנה בנוגע לחורבן ראשון‪ .‬ייתכן שהתופעה‬
     ‫בבבלי מקבילה לירושלמי‪ .‬עם זאת‪ ,‬בירושלמי הסיפורים על חורבן ראשון הם ארוכים ומפותחים ואינם מזכירים בשום‬

                                                                                  ‫צורה את התאבדות הכוהנים וזריקת המפתחות‪.‬‬
                                                         ‫כך על פי מרבית עדי הנוסח‪ ,‬וראו לעיל‪ ,‬בשינויי הנוסח לבבלי‪ ,‬הערה ‪.1‬‬
     ‫הביטוי 'מפתחות ההיכל' בקטע הגניזה (ובנוסח הדפוס) מסתבר יותר בשל הסיפור על העלייה לגג ההיכל‪ .‬הכינוי‬
     ‫מפתחות העזרה הוא אשגרה מלשון המשנה‪ .‬קשה להכריע מה היה הנוסח הראשוני‪ ,‬והאם הנוסח המשני הותאם לסיפור‬
     ‫או למשנת תמיד‪ .‬ראו גם דברי ביכלר‪ ,‬הכוהנים ועבודתם‪ ,‬עמ' ‪ ,74‬הערה ‪ ,15‬אם כי הוא התייחס לשאלה המציאותית‪,‬‬

                                                                                               ‫אילו כוהנים החזיקו באילו מפתחות‪.‬‬
     ‫ייתכן שגם הכינוי 'פרחי כהונה' הושפע ממשנה זו‪' :‬וזקני בית אב ישינים שם ומפתחות עזרה בידן ופירחי כהונה איש‬

                                                                                            ‫כסותו בארץ' (תמיד א‪ ,‬א; מידות א‪ ,‬ח)‪.‬‬

‫‪787‬‬
   243   244   245   246   247   248   249   250   251   252   253