Page 253 - josephus_volume_two
P. 253
רחש ןב ריאמ
שהירושלמי וויק"ר משקפים את המסורת הראשונית שנסבה על יהויכין וחורי יהודה .ברוך הסורי ,ויתר
החיבורים האפוקליפטיים (הנוצריים ,לשיטתה של ניר) ,ויתרו על מוטיב ההתאבדות והתרכזו במפתחות
בשל העניין שלהם בהחזרת המפתחות לידי 'השומר האמתי' .המקורות המאוחרים יותר ,היינו אדר"נ
ופסיקתא רבתי ,המגלים קרבה רבה לברוך הסורי ואף מכירים את הביטוי 'אפוטרופוס של שקר' ,ניזונו
הן מהמסורת התלמודית והן מהמסורת הנוצרית־אפוקליפטית .
מדיוננו במכלול העדויות והמסורות עולה ,שדרכי המסורות היו מפותלות וארוגות זו בזו ,כך שמוקדם
ומאוחר ,דברי פרוזה ושורות קינה ,נעשו פתוכים זה בזה .הדיווחים ההיסטוריים ,קרי יוספוס וקסיוס דיו,
מספרים על התאבדות של כוהנים בבית המקדש בשעת החורבן .הספרות האפוקליפטית מספרת על
זריקת מפתחות המקדש לשמים עם החורבן .שני המוטיבים הללו משולבים בספרות חז"ל באגדה אחת.
האם מחבר האגדה התלמודית נטל שני מקורות שונים 'לא רבניים' והרכיב מהם את סיפורו? באדר"נ
(נו"א ונו"ב) נמצא לראשונה השילוב של זריקת המפתחות והתאבדות הכוהנים .אמנם ,בעקבות קיסטר,
מקובל לומר שאדר"נ הוא חיבור מאוחר למדי ,ועל פי השערתו/ניחושו יש לתארכו למאה השביעית ,
אבל בה בעת בעל קביעה זו גם לא ביטל את ההשערה בדבר קיומו של אדר"נ קדום ,שהיה מאוחר אך
במעט מימי התנאים .אדרבא ,הוא הסכים שחומר הנמצא בשני הנוסחים של אדר"נ ,וזה המצב בענייננו,
סביר שיש לשייכו לאדר"נ הקדום .
ראשוניותה של המסורת באדר"נ ביחס למסורות התלמודיות האחרות גם ניכרת מתוכה .הענף של
ירושלמי-ויק"ר ,הקושר במאולץ את ההתאבדות וזריקת המפתחות ליהויכין מלך יהודה ,נראה עיבוד
משני של המסורת על חורבן הבית השני ,כפי שעולה מהביטויים האמוראיים בגוף המסורת ומהצלקות
והחספוסים שנבעו משתילת סיפורו של יהויכין ,מלך שאינו כוהן ,לתוך המסורת העוסקת בכוהנים
ובמקדש .ועוד ,השוואת שני ענפיה של מסורת זו (ירושלמי וכ"י מינכן 117של ויק"ר לעומת ענף סא
של ויק"ר) מצביעה על משקעים מן הגרסה המקורית של האגדה המתועדים באדר"נ ,ואשר הוסרו ממנה
בשלב הבא על מנת ליצור סיפור חלק יותר.
עם זאת ,גם אם ניכרת בכורתו של אדר"נ בתוך המסורת התלמודית ,עדיין הוא נראה משני לעומת
יוספוס וחזון ברוך הקודמים לו בזמן .מעבר לעצם סיפור ההתאבדות יש עוד פרטים הקושרים את אדר"נ
ליוספוס .יוספוס מתאר כיצד הכוהנים עקרו מגג ההיכל את שיפודי המתכת שהגנו על המקדש מפני
הציפורים והשליכו אותם אל הרומאים .גם באדר"נ נו"ב הכוהנים עולים על גג ההיכל כדי להשליך ממנו
דבר מה ,אם כי באדר"נ אלו מפתחות המקדש ולא שיפודים ,והם נזרקים כלפי מעלה ,ולא מושלכים
כלפי מטה אל הרומאים .שני הכוהנים המתאבדים מכונים אצל יוספוס 'נכבדים' (,)τῶν ἐπισήμων
כינוי שעשוי להיות מקביל ל'בני כהנים גדולים' באדר"נ נו"א .אבל פרטים אלו אין בהם כדי ללמד על
זיקה ספרותית בין שני המקורות .אדרבא ,דווקא הפרט הייחודי והחשוב ליוספוס ,שהייתה בידי אותם
הנכבדים אפשרות להינצל ,אינו נרמז באף אחת מן המסורות התלמודיות .דומה שהתאבדותם של נכבדי
הכוהנים עם ההיכל הנשרף עוררה רושם עז והייתה ידועה ברבים ,והיא מקור הדמיון בין המקורות.
ניר ,ירושלים ,עמ' .30-27 9 0
קיסטר ,עיונים באדר"נ ,עמ' .221-220 9 1
קיסטר ,אקדמות מילין ,עמ' ;8הנ"ל ,עיונים באדר"נ ,עמ' .217אכן בנו"א הכוהנים אינם מתאבדים ,אבל כפי שנאמר 92
לעיל ,אין ספק שהדברים היו במקור ,מפני שלולא כן אין מקום לדרשה 'אש בארזיך' (קיסטר ,ביאורים ,עמ' .)511-510
על הכינוי 'בני כוהנים גדולים' כמוסב על נכבדי הכוהנים ראו זוסמן ,חקר תולדות ההלכה ,עמ' ,70הערה .234 93
792
