Page 249 - josephus_volume_two
P. 249

‫רחש ןב ריאמ‬

‫ויק"ר‪ :‬רבו' שלעו'‪ ,‬הואיל ולא זכינו להיות גיזברין נאמנין לפניך‪ ,‬מיכן ואילך הרי מפתחותיך‬
                                                                                               ‫לפניך‪.‬‬

‫נוסח זה קרוב יחסית גם לאדר"נ נו"א המשתמש בכינוי רחב יותר‪' :‬גזברין נאמנין לעבודת מלאכת המלך‬
‫ולאכל משולחן המלך'‪ .‬הבבלי גם מכיר את תפיסת המפתחות‪' :‬יצתה כמין פסת יד ונטלתן מהן'‪ .‬בעניין‬
‫זה מובאות בירושלמי ובויק"ר שתי עמדות של אמוראים (אחת שיצאה פיסת יד ואחת שהמפתחות לא‬
‫נפלו)‪ ,‬אך בבבלי מובאת ומשולבת רק השיטה הראשונה‪ .‬על פי הבבלי הכוהנים 'קפצו ונפלו לתוך האור'‪.‬‬
‫מוטיב האש אינו נמצא בירושלמי ובויק"ר‪ ,‬אך הוא נזכר אצל יוספוס וקסיוס דיו‪ ,‬וגם באדר"נ נו"ב‪ .‬ואולם‬
‫הפועל 'נפלו' אינו נמצא באדר"נ‪ ,‬אך מופיע הן בירושלמי והן בויק"ר (אך שם הנפילה היא מהגג)‪ .‬חשוב‬
‫מכך‪ ,‬הבבלי מסיים באותו פסוק שבו מסתיים הסיפור בירושלמי ובויק"ר‪' :‬ועליהם קונן ישעיה‪" :‬משא‬
‫גיא חזיון מה לך אפוא כי עלית כולך לגגות תשואות מליאה עיר הומיה קריה עליזה חלליך לא חללי חרב‬
‫ולא מתי מלחמה" (ישעיהו כב ‪( ')2–1‬בבלי‪ ,‬תענית כט ע"א)‪ .‬פסוק זה אינו שייך לתיאור ההתאבדות‬
‫מגג ההיכל והוא קרוב יותר לתיאור הנפילה מגגות ירושלים כמסופר בירושלמי ובויק"ר‪ .‬הסיפור בבבלי‬
‫נחתם בקינת האל‪' :‬ואף הקב"ה מקרקר עליהם כתרנוגלין שנ'‪" :‬מקרקר קיר ושוע אל ההר" (ישעיהו כב‬

       ‫‪ .')5‬סיום זה אינו נמצא ואינו נרמז באף אחד מהמקורות האחרים לסיפור‪ ,‬והוא ייחודי לבבלי‪   .‬‬
‫לסיכום‪ ,‬על אף שנוסח הבבלי מסכים הן בתכניו והן בפרטיו לסיפור באדר"נ‪ ,‬ובדומה לסיפור יוספוס‬
‫וקינת ברוך עוסק רק בכוהנים‪ ,‬מצאנו בו כמה לשונות ודרשות הקרובות בניסוחן‪ ,‬כמעט עד כדי זהות‪,‬‬

                                     ‫לנוסח הירושלמי וויק"ר‪ ,‬ובייחוד מיקום האירוע בחורבן בית ראשון‪.‬‬

                                                                                     ‫פסיקתא רבתי‬

‫סיפור המפתחות וההתאבדות בפסיקתא רבתי מובא במסגרת נרטיב רחב ומפותח ובו תיאור המאורעות‬
‫שגרמו לחורבן ירושלים מעת המלכת צדקיהו בידי נבוכדנצר ועד גלות צדקיהו בבבל‪ .‬לאורך מרבית‬
‫הפרק מוזכרים צדקיהו וירמיהו וחילופי הדברים שביניהם‪ .‬ואולם בתיאור החורבן עצמו והתאבדות‬
‫הכוהנים לא נזכרו כלל המלך והנביא‪ .‬חלק זה מתחיל לאחר צאת ירמיהו מהעיר‪ ,‬כאשר המלאך מתייצב‬
‫על חומות ירושלים וקורא לאויבים להיכנס‪ .‬לאחר התאבדות הכוהנים ואורגות הפרוכת שב הסיפור‬
‫לצדקיהו ומתאר את ניסיון ההימלטות שלו‪ .‬ניכר בבירור שאפיזודת החורבן בידי המלאכים והתאבדות‬
‫הכוהנים והבתולות היא תחיבה לתוך שכתוב של הסיפור המקראי על חורבן הבית הראשון‪ ,‬והיא עומדת‬
‫בפני עצמה‪ .‬ביחידה זו יש פרטים רבים הקרובים לספר ברוך הסורי ובהם‪ :‬קריאת המלאך לשונאים‬
‫להיכנס לירושלים (ברוך ח ‪ ;)2‬שרפת המקדש על ידי ארבעה מלאכים נושאי לפידים כדי שהאויבים לא‬
‫יתפארו שהם החריבו את המקדש (ברוך ו ‪ ;4‬ז ‪ ;)2-1‬הבתולות אורגות הפרוכת (ברוך י ‪ ,)19‬וכמובן‬
‫זריקת המפתחות בידי הכוהנים (ברוך י ‪    .)18‬אבל בשונה מקינת ברוך‪ ,‬אך בדומה למקורות התלמודיים‬
‫האחרים‪ ,‬זריקת המפתחות היא חלק מסיפור החורבן ולא קינה בדיעבד‪ .‬בפסיקתא רבתי המפתחות‬

‫גם הדרשה על הפסוק ייחודית לבבלי‪ .‬במקומות אחרים הפסוק מוסב על תיאור המצור של נבוכדנצר (סדר עולם כז [א‪,‬‬                           ‫‪7	 2‬‬
‫עמ' ‪ ,311‬שורה ‪ .)]10‬באיכ"ר הפסוק מוסב על תיאור נתיצת הבתים בידי אנשי ירושלים לצורך בניית החומה החדשה‬                            ‫‪	73‬‬

                                                                                                            ‫(איכ"ר פתיחתא כד)‪.‬‬
‫לצד האפיזודות הקרובות לברוך הסורי יש בפרק זה הדים למסורות מחיבורים אחרים של הספרות האפוקריפית‪ ,‬ואף‬

                                                       ‫הדים למסופר אצל יוספוס (ראו בערך מועצת המלחמה של טיטוס)‪.‬‬

                                                                                                                                      ‫‪788‬‬
   244   245   246   247   248   249   250   251   252   253   254