Page 247 - josephus_volume_two
P. 247
רחש ןב ריאמ
בירושלמי ובכ"י מינכן 117מותאמת הגרסה להקשר החדש ,ויכניה אומר רק 'לכשעבר היינו נאמנין לך'.
נמצא איפוא שמסורת סא מייצגת שלב ראשוני יחסית בהתאמת סיפור התאבדות הכוהנים ליהויכין
מלך יהודה ,תהליך שהגיע לסופו בירושלמי ובמסורת כ"י מינכן 117של ויק"ר .
אבות דרבי נתן
גרסת אדר"נ על שני נוסחיו מעמידה את הכוהנים במרכז ההתרחשות .בנו"א אלו 'כהנים גדולים' ,
ובנו"ב אלו 'בני כהנים גדולים' .כינוי זה מצביע על קרבה לכינוי 'רבי ביתא' בברוך הסורי ,היינו ראשי
הבית .לכאורה שני הנוסחים של אדר"נ משקפים שני שלבים בהתהוותה של המסורת התלמודית.
באדר"נ נו"א נזכרת רק זריקת המפתחות בידי הכוהנים הגדולים ,בלי סיפור ההתאבדות .בנו"ב מתוסף
תיאור התאבדותם של הכוהנים בלהבות ההיכל .גודבלט ביקש להסיק מכך שנו"א קדום יותר ודומה
לגרסת הספרות האפוקליפטית (ברוך הסורי ,פרליפומנה ,אפוקריפון לירמיהו) ,המכירה רק את זריקת
המפתחות .נו"ב ,המאוחר יותר ,צירף את הידיעה על ההתאבדות ,הנמצאת אצל יוספוס וקסיוס דיו ,אם
כי לא בהכרח מתוך הכרות אתם ,לסיפור המפתחות .ואולם כפי שהעיר מנחם קיסטר ,שחזור זה אינו
סביר בהתחשב במבנה הדרשה שעליו מוסב הסיפור .סיפור הכוהנים מובא אגב קינתו של ריב"ז' :כיון
ששמע רבן יוחנן בן זכאי שהחריב את ירושלם ושרף את בית המקדש באש קרע בגדיו וקרעו תלמידיו
בגדיהם והיו בוכין וצועקין וסופדין ,ואמ'" :פתח לבנון דלתיך ותאכל אש בארזיך" (זכריה יא ( ')1אדר"נ
נו"א ,ד) .בסיפור זריקת המפתחות מהדהד רק חלקו הראשון של הפסוק 'פתח לבנון דלתיך' ,אבל עיקרה
של הקינה 'ותאכל אש בארזיך' מובנת רק על פי הסיפור על התאבדות הכוהנים באש דווקא (ולא בנפילה
מהגג) .על כן ,טוען קיסטר ,צריך להניח שבנו"א נשמט עיקרו של הסיפור ,אך נשתמר פסוק הקינה של
ריב"ז .לעומת זאת בנו"ב נשתמר הסיפור על שני חלקיו ,אבל פסוק הקינה נשמט .
סיפור הכוהנים מובא באדר"נ על שני נוסחיו בזיקה לסיפור הרחב על חורבן הבית השני .בנו"א זהו
סיפור מבאר שהוצמד לקינת ריב"ז ,ובנו"ב הוא מופיע מיד לאחר עדותו של ר' חנינא סגן הכוהנים על
האות שנעשה בפתיחת דלתות המקדש .גודבלט למד מכך שאדר"נ ייחס את הסיפור לחורבן השני,
העיבוד של הירושלמי ניכר גם בכינוי המתאבדים 'חורי יהודה' .גודבלט ,התאבדות ,עמ' ,17-16העלה אפשרות שהביטוי 60
בויק"ר 'בחורי ישראל' רומז לכוהנים -הנבחרים שבישראל .הצעה זו אינה נראית לי סבירה (ראו הביקורת של ניר,
ירושלים ,עמ' ,25הערה .)81נראה יותר שכאשר הסבו את מסורת ההתאבדות והמפתחות מבית ראשון לשני ומהכוהנים 6 1
ליהויכין ,השתמשו בביטוי הסתמי 'בחורי ישראל' ,וגרסת הירושלמי 'חורי יהודה' נועדה להתאים את הביטוי לכינויים 6 2
6 3
המקראיים.
כך על פי מרבית עדי הנוסח למעט נ ו־א.2 64
פטריך ,נזירות מדבר יהודה ,עמ' ,144הערה ,47ציין שהתפקיד המצוי בתקנות המנזרים בסוריה וקרוי בסורית 'רבביתא'
וברבים 'רבי בתא' ,מקביל לתפקיד האויקונומוס במנזרי ארץ־ישראל בתקופה הביזנטית .דבר זה יכול לבאר את המונח
'גזברין' באדר"נ נו"א .שני התפקידים ,גזבר ואויקונומוס ,הם תפקידים מנהליים חשובים ,וראו לעיל ,הערה .44
קיסטר ,ביאורים ,עמ' .511קיסטר סבור שדברי הקינה של ריב"ז הם הפסוקים בזכריה יא ,2-1ולקינה זו הוצמד על דרך
הדרש סיפור המפתחות וההתאבדות .אבל ייתכן שהסיפור והפסוק הם יחידה עצמאית .סמך לכך יש בכמה עדי נוסח
לאדר"נ נו"א הגורסים' :בוכין וצועקין וסופדין ואומר' (ראו בשינויי נוסחאות לאדר"נ נו"א ,לעיל ,הערה .)1הביטוי 'ואומר'
הוא מונח מדרשי מוכר לצירוף דרשות שונות זו לזו.
קיסטר ,שם ,סבור שדברי ר' חנינא סגן הכוהנים נתחבו בין המסורת על קינת ריב"ז לבין פסוק הקינה ומדרשו .אבל לאור
האמור בהערה הקודמת נראה לי שהסיפור היה צמוד לפסוק מזכריה בלי קשר לדברי ריב"ז .נו"ב מייצג איפוא גישה
786
