Page 251 - josephus_volume_two
P. 251

‫רחש ןב ריאמ‬

‫המקדש‪ ,‬טענה הנמצאת כידוע כבר אצל יוספוס (מלח' ו ‪ ,)299‬טקיטוס (היסטוריה ה‪ ,)13 ,‬ברוך הסורי‬
                                                     ‫(ח ‪ ,)2‬ואף רמוזה באופן כזה או אחר בספרות חז"ל‪   .‬‬

                ‫היסטוריה‪ ,‬אפוקליפסה ומדרש‪ :‬להתפתחות המסורות ויחסיהן‬

‫במסורת התלמודית משולבים זריקת המפתחות המוכרת מספר ברוך וסיפור ההתאבדות הנזכר אצל‬
‫יוספוס וקסיוס דיו זה בזה‪ .‬עיקר תשומת הלב המחקרית ניתנה ליחסים האפשריים בין ספרות חז"ל‬
‫לספרות האפוקליפטית‪ ,‬ובשולי הדיון הוזכרו יוספוס וקסיוס דיו‪ .‬ליאון גרי הוא היחיד שניסה לקדם‬
‫את הטענה שסיפור ההתאבדות נודע לחכמים מתוך דברי יוספוס‪ .‬הוא הצביע על מקבילות נוספות‬
‫לדעתו בין הפסיקתא רבתי ליוספוס‪ ,‬וטען שבעל הפסיקתא רבתי הכיר את הסיפור של יוספוס‪    .‬מרבית‬
‫החוקרים סברו שאין קשר של ממש בין מסורת החכמים ליוספוס‪    ,‬ולכל היותר אפשר לומר שהחכמים‪,‬‬
‫יוספוס וקסיוס דיו התייחסו לאירוע שהתרחש במהלך שרפת המקדש‪ ,‬וכל מקור סיפר את האירוע על‬
‫פי אופיו‪    .‬סטיב וייצמן עסק בהבדל שבין מסורת חז"ל לדברי קסיוס דיו וקבע שאצל החכמים נתפסה‬
‫ההתאבדות כשלב האחרון של החורבן‪ ,‬המציין את הכישלון הדתי ואת החטא שהוליכו אליו‪ .‬לעומת‬
‫זאת סיפורו של קסיוס דיו‪ ,‬המדגיש שהמתאבדים חשבו שאת הניצחון המלא ביותר הם משיגים במותם‬
‫יחד עם אבדן בית מקדשם‪ ,‬יש לייחס למסורת יהודית מרטירית קדומה‪ ,‬שראתה בנכונות למות למען‬

                                                       ‫המקדש והתורה את המוות העילאי והראוי ביותר‪   .‬‬
‫בעניין היחס בין חז"ל לספרות האפוקליפטית‪ ,‬הצביע לוי גינצבורג על הבדל עקרוני‪ :‬חזון ברוך‬
‫הוא קינה‪ ,‬ואילו יתר המקורות מציגים את זריקת המפתחות כאירוע ממשי‪    .‬מקצת החוקרים הסיקו‬
‫מכך שזריקת המפתחות מקורה בקינת ברוך‪ ,‬והמקורות המאוחרים עיבדו את הקינה לפרוזה מעין‬
‫היסטורית‪    .‬ואולם היו שסברו שקשה להניח שראשיתה של המסורת הוא בקינת ברוך והציעו שלרשות‬
‫מחבר החזון עמד סיפור על זריקת המפתחות‪ ,‬ואותו הוא עיבד לקינה‪ ,‬וחכמים ומחבר הקינה הכירו‬
‫מסורת זו באופן ראשוני או משני‪    .‬בשולי הדברים יש להעיר על הקשרים בין חזון ברוך לפסיקתא רבתי‪.‬‬
‫את מרבית המקבילות בעניין אסף גינצבורג‪ ,‬שסבר שבעל הפסיקתא רבתי שאב את דבריו ממדרש קדום‬

                                                               ‫ראו בערכים פתיחת שערי המקדש‪ ,‬וטיטוס בקודש הקודשים‪.‬‬                ‫‪7	 8‬‬
‫גרי‪ ,‬חורבן‪ ,‬עמ' ‪ .224-223‬ראו גם קיסטר‪ ,‬ביאורים‪ ,‬עמ' ‪ ,526‬הערה ‪ ,243‬ובספר זה בערכים גיבורי המלחמה ברומא‪,‬‬                          ‫‪7	 9‬‬

                                                                                                  ‫ומועצת המלחמה של טיטוס‪.‬‬        ‫‪	80‬‬
                             ‫ראו במיוחד את הסתייגותו המפורשת של גודבלט‪ ,‬התאבדות‪ ,‬עמ' ‪ ,19‬והערה ‪ ,25‬מדברי גרי‪.‬‬                    ‫‪	81‬‬
‫ראו כבר דברי הלוי‪ ,‬האגדה‪ ,‬עמ' ‪ .248-247‬להתאבדות כעובדה היסטורית ראו שטרן‪ ,‬מחקרים‪ ,‬עמ' ‪ .331-330‬לגבי הזיקה‬
             ‫בין מסורת חז"ל לעובדה ההיסטורית ראו קיסטר‪ ,‬ביאורים‪ ,‬עמ' ‪ ;511‬ישראלי־טרן‪ ,‬אגדות החורבן‪ ,‬עמ' ‪.93‬‬                      ‫‪	82‬‬
                                                                                                                                 ‫‪8	 3‬‬
                                                                                               ‫וייצמן‪ ,‬הישרדות‪ ,‬עמ' ‪.140-138‬‬     ‫‪	84‬‬
                                                                                                 ‫גינצבורג‪ ,‬ברוך הסורי‪ ,‬עמ' ‪.554‬‬  ‫‪8	 5‬‬
                                                      ‫גודבלט‪ ,‬התאבדות‪ ,‬עמ' ‪ ;19-18‬ישראלי־טרן‪ ,‬אגדות החורבן‪ ,‬עמ' ‪.93‬‬
‫כך סבר גרי‪ ,‬חורבן‪ ,‬עמ' ‪ ,223‬ובניסוח שונה גם בוגארט‪ ,‬ברוך הסורי‪ ,‬עמ' ‪ .239‬ניר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬עמ' ‪ ,31-30‬אף היא‬
‫מצדדת בגישה זו‪ ,‬אם כי באופן שונה‪ .‬לדבריה‪ ,‬התלמוד הירושלמי וויק"ר משקפים את המסורת הראשונית‪ ,‬שתיארה את‬
‫ההתאבדות כמתרחשת בימי החורבן הראשון‪ ,‬אם כי כוונת המחבר הייתה לתאר את החורבן השני‪ ,‬ואילו ברוך הסורי‬
‫שינה רכיבים אחדים במסורת זו‪ ,‬בהתאם לגישתו הנוצרית‪ ,‬כדי לטעון שבית המקדש אכן נחרב בגלל חטאי היהודים‬
‫ואינו עתיד להיבנות‪ .‬קיסטר‪ ,‬אחור וקדם‪ ,‬עמ' ‪ ,241‬הערה ‪ ,38‬מתייחס לאפשרות העקרונית של העברת מסורות שנגעו‬
           ‫לחורבן הראשון לגלות יהויכין ולהפך‪ ,‬אבל אינו קובע מה היה כיוון המעבר בנוגע למוטיב זריקת המפתחות‪.‬‬

                                                                                                                                       ‫‪790‬‬
   246   247   248   249   250   251   252   253   254   255   256