Page 244 - josephus_volume_two
P. 244
שדקמה תפרש תעב םינהוכה תהתאבדו
התקרבות לתפיסה המקראית ,המכירה ,גם בעיצומה של הקינה ,שביסוד החורבן עומדים ' ַחּ ֹטאת ְנ ִבי ֶאי ָה
ֲעוֹנֹות ּכֹ ֲה ֶני ָה ַהּׁ ֹש ְפ ִכים ְּב ִק ְרָּבּה ַּדם ַצ ִּדי ִקים' (איכה ד .)13
זמן מה אחרי חיבורו של ברוך הסורי הומרה מתכונת הקינה בנרטיב מעין היסטורי .בּפ ָרליּפו ֵמ ָנה
(=הדברים הנותרים) לירמיהו ,שנתחבר כמה עשרות שנים אחרי ברוך הסורי ,מסופר שלאחר כניסת
הכשדים לעיר ונפילת העם בשבי לקח ירמיהו את מפתחות המקדש ,זרק אותם כנגד השמש וקרא' :לך
אני אומר השמש :קחי את מפתחות היכל ה' ושמרי אותם עד ליום ,אשר בו ישאלך ה' עליהם .שהרי
אנחנו לא נמצאנו ראויים לשמור אותם ,כי לאפיטרופסים של שקר היינו' (פרליפומנה ירמיהו ד .)4-3
המעבר מקינה לפרוזה אינו רק מעבר ספרותי ,אלא הוא חלק משינוי עמוק יותר .אף שירמיהו עצמו
היה כוהן ,מעמד זריקת המפתחות אינו ויתור על הכהונה ,כפי שמשתמע מברוך הסורי ,אלא הדגש הוא
על הנבואה שהפקדת המפתחות תימשך עד היום שהאל ירצה בם .באפוקריפון לירמיהו ,המאוחר
מהפרליפומנה ,יש ביטוי ברור עוד יותר לכך שירמיהו רק מפקיד את המפתחות עד לבוא הגאולה .על
פי האפוקריפון ,ירמיהו פונה למזוזת המקדש כדי שתקבל את המפתחות עד שהעם ישוב מן הגלות
(אפוקריפון לירמיהו ,עמ' ,)173ואכן כאשר ירמיהו שב מהגלות הוא פונה אל מזוזת המקדש' :הו מפתן
בית האל ,השב את המפתחות אשר הפקדתי אצלך' (שם ,עמ' .)188
המסורות התלמודיות
רק במסורות התלמודיות אנו מוצאים את שני המוטיבים -זריקת המפתחות וההתאבדות -מובאים
יחדיו .למסורת שני ענפים עיקריים .בענף הראשון (התלמוד הירושלמי ומדרש ויקרא רבה) מיוחסת כל
ההתרחשות לחורבנו של המקדש הראשון ,והכוהנים מוחלפים בישראלים .המפתחות נזרקים לשמים
בידי יכניה מלך יהודה ,והמתאבדים הם חורי יהודה .בשאר המקורות התלמודיים המתאבדים הם
הכוהנים ,אך יש הבדלים חשובים בין הגרסות .באדר"נ נו"ב הכוהנים מתאבדים לאחר מסירת המפתחות,
אבל בנו"א לא נזכרת ההתאבדות כלל ,ומבחינה זו נוסח זה קרוב יותר לברוך הסורי .בשני נוסחי אדר"נ,
יש להבחין בשני שלבים בחיבור זה :השלב היהודי ולאחריו שלב של עיבוד והרחבה נוצריים ,שנוגעים בעיקר לחלקו 51
האחרון .התיארוך המקובל לחיבור היהודי הוא הרבע השני למאה השנייה לספירה (הרצר ,ברוך הרביעי ,עמ' .)xxxvi-xxx 5 2
לגבי התלות של הפרליפומנה בברוך הסורי ראו שם ,עמ' .xxx-xviהפרליפומנה תורגמה לעברית בידי ליכט ,מעשי ירמיהו. 5 3
רבקה ניר ,ירושלים ,עמ' ,20-18הדגישה נקודה זו כדי לטעון שהן הפרליפומנה והן ברוך הסורי משקפים עמדה נוצרית.
הרצר ,ברך הרביעי ,עמ' ,xxxvi-xxxסבור שתחילת החיבור ,ובכלל זה מעמד זריקת המפתחות ,נושאת אופי יהודי מובהק.
רק העובדה שבסופו של החיבור לא נזכרת השבת כלי המקדש והמפתחות מלמדת על צביונה הנוצרי של התוספת,
שהתעניינה בבית המקדש השמימי ולא הארצי (שם ,עמ' .)144
לדעת ניר ,ירושלים ,עמ' ,20-18הן הפרליפומנה והן האפוקריפון לירמיהו מדגישים את מוטיב ההפקדה והציפייה לגאולה
מפני שמדובר בחיבורים נוצריים ,שמטרתם להציג את החלפת המקדש הארצי שנחרב במקדש ובעיר שמימיים .לשיטתה,
פרשנות זו תקפה גם כלפי זריקת המפתחות בברוך הסורי (בנוגע לברוך הסורי כחיבור נוצרי דחו רבים את דעתה ,וראו
למשל הנזה ,ביקורת) .הפרליפומנה של ירמיהו והאפוקריפון לירמיהו ,כפי שהם נמצאים בידינו כיום ,הם אכן חיבורים
שעברו עיבוד נוצרי .ואולם ככל שהדברים אמורים במוטיב זריקת המפתחות או הפקדתם ,ולמעשה בנוגע למרבית
החיבור ,הרובד היהודי ניכר היטב והתוספת הנוצרית מופיעה רק בסוף .אשר לאפוקריפון של ירמיהו ,גם בו אין ביטויים
נוצריים מובהקים עד סופו של החיבור ,ולעומת זאת יש זיקות מעניינות לאגדות מהספרות התלמודית (הללו נאספו
ונידונו בידי מרמורשטיין ,מקורות) .לפיכך מסתברת מסקנתו של מרמורשטיין ,שאכן בבסיסו של האפוקריפון עומד חיבור
יהודי (אולי מהמאה השלישית או הרביעית [שם ,עמ' .)]337מסקנה זו אומצה גם בידי קוהן ,נוסח קופטי ,עמ' .104
783
