Page 360 - josephus volume one
P. 360

‫יאני‪/‬סורדוה טפשמ‬

                              ‫משפט הורדוס‪/‬ינאי‬

                              ‫מלחמת א ‪ ;211–208 ;205–203‬קדמוניות יד ‪ ;184–163 ;160–158‬בבלי‪ ,‬סנהדרין יט ע"א‪-‬ע"ב‬
                                                ‫[תנחומא שופטים ז; ספרי זוטא‪ ,‬דברים יט‪ ,‬יז‪( ,‬עמ' ‪])282‬‬

                                                       ‫טל אילן‬

                                                     ‫קדמוניות יד‬                                                       ‫מלחמת א‬
                                                                                                                       ‫‪205–203‬‬
                                                        ‫‪160–158‬‬
      ‫‪ )158‬וכשראה [אנטיפטרוס] את הורקנוס והוא מתון ונרפה‪,‬‬             ‫‪‌ ... )203‬ו[אנטיפטרוס] עצמו קבע סדרי מנהל בארץ‪ ,‬מאחר‬
                                                                         ‫שראה שהורקנוס נרפה ונטול מרץ מלמלוך‪ .‬את פצאל‪,‬‬
         ‫עמד ומינה את פצאל‪ ,‬הגדול שבבניו‪ ,‬לאסטראטגוס של‬
      ‫ירושלים והמקומות סביבה‪ ,‬ואת הגליל הפקיד ביד הורדוס‬               ‫בכור בניו‪ ,‬מינה למפקד על ירושלים וסביבותיה ואת הבן‬
                                                                     ‫השני‪ ,‬הורדוס‪ ,‬שלח לגליל והעניק לו אותן סמכויות עצמן‪,‬‬
            ‫בנו השני והוא (עודנו) צעיר מאד; רק בן חמש עשרה‬           ‫אף על פי שעדיין היה צעיר מאד‪ )204 .‬הורדוס‪ ,‬שהיה בעל‬
       ‫(‪ )πεντεκαίδεκα‬שנה היה‪ )159 .‬אולם נערותו לא עמדה‬
                                                                       ‫מרץ רב מטבעו‪ ,‬מצא מיד כר פעולה נרחב למרצו‪ .‬כאשר‬
         ‫כלל בדרכו‪ ,‬כי בהיותו איש צעיר בעל רוח אמיצה מצא‬            ‫נודע לו בבואו לגליל כי חזקיה‪ ,‬ראש חבורת שודדים‪ ,‬פושט‬
       ‫לו מיד הזדמנות להראות גבורתו‪ .‬שכן כשמצא את חזקיה‪,‬‬
                                                                      ‫על מחוזות הספר של סוריה (‪Ἐζεκίαν τὸν ἀρχιλῃστὴν‬‬
           ‫ראש בריונים‪ ,‬פושט על המקומות הסמוכים אל סוריה‬                 ‫‪ )τὰ προσεχῆ τῇ Συρίᾳ κατατρέχοντα‬עם כנופיה‬
       ‫(‪Ἐζεκίαν τὸν ἀρχιλῃστὴν τὰ προσεχῆ τῆς Συρίας‬‬                    ‫גדולה מאד‪ ,‬תפסו והרגו‪ ,‬ועמו שודדים רבים (‪πολλοὺς‬‬
     ‫‪ )κατατρέχοντα‬עם גדוד גדול‪ ,‬תפשו והרג אותו ורבים מן‬
     ‫הליסטים שהיו אתו (‪.)πολλοὺς τῶν σὺν αὐτῷ λῃστῶν‬‬                  ‫‪ )205 .)τῶν λῃστῶν‬במעשה זה קנה את לבם של הסורים‬
       ‫‪ )160‬מעשהו זה מצא מאוד חן בעיני הסורים‪ ,‬כי טיהר את‬              ‫ובכל הכפרים ובערים היללו את הורדוס כמי שהשיב להם‬
     ‫ארצם ממכת הליסטים (שזה כבר) השתוקקו להיפטר ממנה‪.‬‬
     ‫ולפיכך קילסו אותו בכפרים ובערים כמי שהביא להם שלום‬                  ‫את השלום והציל את קניינם‪ .‬כך הגיע שמעו גם לאוזני‬
        ‫(והניח להם) להנות מנכסיהם לבטח‪ .‬מתוך כך נתוודע גם‬                   ‫סקסטוס קיסר‪ ,‬קרובו של קיסר הגדול ונציב סוריה‪...‬‬

           ‫לסקסטוס קיסר‪ ,‬קרובו של קיסר הגדול ונציב סוריה‪...‬‬                                                                  ‫‪208‬‬
                                                                  ‫אך מי שהמזל מאיר לו פנים אינו יכול להימלט מן הקנאה‪ .‬זמן‬
                                                        ‫‪164–163‬‬   ‫רב כרסמה תהילתם של שני הצעירים בלבו של הורקנוס‪ ,‬ויותר‬
           ‫‪ )163‬אך כשראו האנשים (שעמדו) בראש היהודים (‪οἱ‬‬           ‫מכל העכירו את רוחו הצלחותיו של הורדוס‪ ,‬והשליחים שבאו‬

              ‫‪ )ἐν τέλει τῶν Ἰουδαίων‬את אנטיפאטרוס ובניו‬              ‫בזה אחר זה והכריזו על הכבוד שחלקו לו אחרי כל ניצחון‪.‬‬
           ‫כשהם הולכים ומתגדלים על ידי חיבת העם (‪εὐνοίᾳ‬‬
           ‫‪ )τῇ παρὰ τοῦ ἔθνους‬ועל ידי ההכנסה הבאה להם‬                                                                 ‫‪209–208‬‬
            ‫מיהודה ומנכסי הורקנוס‪( ,‬התחילו) רוחשים לו איבה‪.‬‬           ‫הולכי רכיל (‪ )βασκάνων‬רבים בחצר המלך‪ ,‬שהתנהגותם‬

              ‫‪ )164‬שכן קשר אנטיפאטרוס קשרי ידידות עם שרי‬
         ‫צבאות הרומאים והיה מפתה את הורקנוס לשלוח (להם)‬

            ‫כסף (‪ )χρήματα πείσας πέμψαι‬ולקח את המתנה‬
             ‫ועשאה לשלו ושלחה כמתנתו ולא כמתנת הורקנוס‪.‬‬

                                                        ‫‪168–165‬‬
      ‫‪ )165‬הורקנוס שמע את הדבר ולא נתן דעתו על כך‪ 1,‬ואילו‬

     ‫	‪ 1‬בכל כתבי היד חוץ מ־‪ P‬נוסף‪( ἀλλὰ καὶ σφόδρα ἔχαιρεν :‬ולמעשה שמח מאוד)‪.‬‬

‫‪349‬‬
   355   356   357   358   359   360   361   362   363   364   365