Page 361 - josephus volume one

‫קדמוניות יד‬ ‫ןליא לט‬

‫ראשי היהודים (‪ )οἱ πρῶτοι τῶν Ἰουδαίων‬היו שרויים‬ ‫מלחמת א‬
‫בפחד בראותם את הורדוס בעל הזרוע והנועז והתאב‬ ‫הנבונה של הבנים‪ ,‬וכן של האב‪ ,‬היתה למורת רוחם‪ ,‬הקניטו‬
‫את הורקנוס ‪ )209‬ואמרו שהוא ויתר על ניהול ענייני המדינה‬
‫לשלטון עריצים (‪βίαιον καὶ τολμηρὸν καὶ τυραννίδος‬‬
‫‪ ,)γλιχόμενον‬והם באו אל הורקנוס‪ ,‬ועתה קטרגו בגלוי‬ ‫לטובת אנטיפטרוס ובניו‪ ,‬בעוד הוא יושב [על כיסאו] ולו‬
‫על אנטיפאטרוס ואמרו‪' :‬עד מתי תחריש למראה המעשים‬ ‫שם המלך בלבד‪ ,‬אך ללא סמכות‪ .‬עד מתי [כך שאלו] יניח‬
‫האלה? כלום אינך רואה‪ ,‬שאנטיפאטרוס ובניו נאזרו‬
‫בשלטון (המלכות)‪ ,‬ואתה — רק שם מלך נקרא עליך?‬ ‫להוליך אותו שולל ויגדל מלכים לרעתו? הרי [עתה] אין‬
‫‪ )166‬אך אל נא תתעלם מדברים אלה ואל תאמר בלבבך‬ ‫הם מעמידים עוד פנים שהם בני חסותו‪ ,‬אלא מופיעים‬
‫שמפני שאתה נוהג קלות ראש בך ובמלכותך‪ ,‬אין סכנה‬ ‫בגלוי כאדונים ודוחקים את רגליו‪ .‬ויעיד על כך מספרם‬
‫צפויה לך‪ :‬כי בשעה זו אנטיפאטרוס ובניו אינם נציבים‬ ‫הרב של האנשים שהרג הורדוס בלי לקבל פקודה‪ ,‬לא בעל‬
‫שלך במדינתך‪ ,‬ואל לך להשלות את נפשך באמונה זו‪,‬‬ ‫פה ולא בכתב‪ ,‬ובכך עבר על חוקי היהודים‪ .‬אם הורדוס‬
‫אלא מודים הם בגלוי‪ ,‬שהם האדונים‪ )167 ,‬שהרי הרג‬ ‫איננו מלך אלא עודנו הדיוט (‪ ,)ἰδιώτης‬עליו לתת את‬
‫הורדוס בנו את חזקיה ורבים אתו ועבר על חוקנו (‪τὸν‬‬ ‫הדין לפני מלכו וחוקי האבות (‪,)τοῖς πατρίοις νόμοις‬‬
‫‪ )ἡμέτερον νόμον‬האוסר להרוג אדם‪ ,‬אפילו הוא רשע‪,‬‬
‫אלא אם כן נידון לכך קודם על ידי הסנהדרין (‪ὑπὸ τοῦ‬‬ ‫שאינם מתירים להרוג אנשים בלי שעמדו למשפט‪.‬‬
‫‪ .)συνεδρίου‬והוא העז (לעשות) זאת בלי שנטל רשות‬
‫‪211–210‬‬
‫ממך'‪ )168 .‬שמע הורקנוס את הדברים האלה ונכנסו ללבו‪.‬‬ ‫‪ )210‬דברים אלה ליבו אט אט את חמתו של הורקנוס‪ ,‬עד‬

‫מלבד זה עוררו את כעסו גם אמותיהם של הרוגי‬ ‫שלבסוף פרץ זעמו והוא תבע את הורדוס לדין‪ .‬הורדוס‬
‫הורדוס‪ :‬שכן היו אלו מתחננות בכל יום אל המלך‬ ‫שמע לעצת אביו ועלה לירושלים‪ ,‬כי בטח ביושר מעשיו‪,‬‬
‫ואל העם בבית המקדש‪ ,‬שיועמד הורדוס בדין לפני‬ ‫אך לפני צאתו לדרך הציב משמרות בגליל כולו‪ .‬הוא בא‬

‫הסנהדרין (‪ )ἐν τῷ συνεδρίῳ‬על מעשיו‪.‬‬ ‫בראש צבא לא גדול‪ ,‬לבל יעורר רושם שבכוונתו לסלק‬
‫את הורקנוס מן השלטון‪ ,‬אך עם קבוצת חיילים חזקה דיה‬
‫‪170–169‬‬ ‫לבל ייפול קורבן לקנאה בעוד הוא חסר חיל מגן‪ )211 .‬אך‬
‫‪ )169‬נתעורר הורקנוס על־ידי (תחנונים) אלה וקרא את‬
‫הורדוס‪( ,‬שיבוא) ויתן את הדין על (המעשים) שנאשם בהם‪.‬‬ ‫סקסטוס קיסר חשש פן יאונה רע לצעיר אם יילכד בידי‬
‫והוא בא לאחר שסידר את העניינים בגליל להועיל לו‪ ,‬לפי‬ ‫שונאיו‪ ,‬ועל כן שלח להורקנוס פקודות מפורשות לזכות את‬
‫דעתו‪ ,‬וכיוון שאביו יעצו‪ ,‬שלא ייכנס כאחד מפשוטי־עם‬ ‫הורדוס מאשמת רצח (‪ἀπολύειν Ἡρώδην τῆς φονικῆς‬‬
‫(‪ )ἰδιώτης‬אלא בביטחה של משמר לראשו‪ ,‬לקח אתו גדוד‬ ‫‪ .)δίκης‬הורקנוס — שמכל מקום כבר עמד לעשות זאת‪ ,‬כי‬
‫שהספיק לצורך הדרך‪ ,‬שלא יהא נראה כמטיל אימה על‬
‫הורקנוס‪ ,‬אם יבוא בגדוד גדול יותר‪ ,‬ועם זה לא יהא בלא‬ ‫למעשה חיבב (‪ )ἠγάπα‬את הצעיר — שילח אותו לחופשי‪.‬‬
‫כלי זין ושמירה‪ .‬וכך הלך אל משפטו‪ )170 .‬אולם סכסטוס‪,‬‬
‫נציב סוריה‪ ,‬כתב אל הורקנוס ודרש ממנו לפטור את הורדוס‬
‫מן ההאשמה‪ ,‬והוסיף איום‪ ,‬אם לא יישמע לו‪ .‬המכתב מאת‬
‫סקסטוס שימש לו להורקנוס עילה לפטור את הורדוס‬
‫בלי שאונה לו דבר מיד הסנהדרין (‪:)ἐκ τοῦ συνεδρίου‬‬
‫שכן אהב אותו כבנו (‪.)ἠγάπα γὰρ αὐτὸν ὡς υἱόν‬‬

‫‪176–171‬‬
‫‪ )171‬וכשעמד הורדוס בסנהדרין (‪καταστὰς δὲ ἐν τῷ‬‬
‫‪ )συνεδρίῳ‬עם הגדוד שהיה אתו הפיל פחדו על הכול‪,‬‬
‫ואיש מאלה שהטיחו כלפיו לפני בואו לא העז מעתה לפתוח‬
‫בקיטרוג עליו‪ ,‬אלא הייתה שתיקה ומבוכה (ולא ידעו) מה‬

‫לעשות‪ )172 .‬ובעוד הם שרויים בכך קם אחד‪ ,‬סמיאס‬

‫‪350‬‬