Page 543 - josephus volume one
P. 543

‫פיש יעל‬

‫שומר האוצר הוחזקו ברומא בפקודת פופיאה אשת נירון‪ ,‬שלדברי יוספוס הייתה יראת אלוהים (קדמ'‬
                                                                                                  ‫כ ‪.)196-189‬‬

‫כוהן מושחת אחר הנזכר אצל יוספוס הוא ‘הכוהן הגדול חנניה' (‪ .)Ἀνανίας‬ככל הנראה מדובר‬
‫בחנניה בן נדבי‪/‬נבדי (‪ ,)Ἀνανίᾳ τῷ τοῦ Νεβεδαίου/Νεδεβαίου‬שהורדוס מלך כלקיס מינהו לכוהן גדול‬
‫(קדמ' כ ‪ .)103‬אנשיו השתתפו באופן פעיל בכמה תקריות מזוינות בין שומרונים ליהודים‪ ,‬ועקב כך חנניה‬
‫ואנשיו נאסרו ונשלחו להישפט ברומא‪ ,‬ושם זוכו לבסוף בעקבות התערבותו של אגריפס השני‪ ,‬ששכנע‬
‫את אגריפינה אשת קלאודיוס להשפיע על בעלה להקשיב לטענותיהם בדין (קדמ' כ ‪ ,136-118‬מלח' ב‬
‫‪ .)243‬חנניה נהרג באירועי הדמים ערב פרוץ המרד ברומאים (מלח' ב ‪    .)441‬הכוהן הגדול חנניה מוכר‬
‫גם ממקורות אחרים‪ :‬בברית החדשה מסופר על ריב בינו לבין פאולוס (מעשי השליחים פרקים כג‪-‬כד);‬
‫על קנקן במצדה זוהתה הכתובת‪‘ :‬ח‌[נני‌]ה כהנא רבא עקביא בריה' (כלומר עקיבא בנו)‪ ,‬והחוקרים‬
‫הציעו שהכוונה לאותו חנניה בן נבדי הכוהן הגדול‪    .‬אשר לשחיתותו‪ ,‬יוספוס מספר שלפני מינויו לכוהן‬
‫גדול היה מחניף במתנות לאלבינוס (נציב יהודה בשנים ‪ 64-62‬לספירה)‪ ,‬ולכוהן הגדול המכהן‪ ,‬שאמנם‬
‫אינו מוזכר בשמו‪ ,‬אך סביר להניח שהכוונה לישמעאל בן פיאבי השני‪ .‬ועוד מסופר‪ ,‬שעבדיו של חנניה‬
‫היו נוטלים בכוח הזרוע את מעשרות הכוהנים (קדמ' כ‪‘ .)207–205 ,‬הכוהן הגדול חנניה' שאצל יוספוס‬

                    ‫מזוהה עם יוחנן בן נדבאי שבברייתת ‘ארבע צווחות' בבבלי‪ ,‬שתידון בהרחבה להלן‪.‬‬
‫בהקשר דומה נזכר ישוע בן גמליאל (או כפי שהוא מוכר לנו יותר מספרות חז"ל ‪ -‬יהושע בן גמלא‪,‬‬
‫וכך ייקרא להלן)‪ ,‬שמונה במקומו של יהושע בן דמני בשנת ‪ 63/4‬לספירה‪    .‬יוספוס מספר שגדודים שלו‬
‫ושל הכוהן הגדול הקודם התעמתו אלה עם אלה ברחובות ירושלים (שם‪ .)214-213 ,‬לדברי יוספוס מילא‬
‫יהושע בן גמלא תפקיד חשוב במרד בהיותו ככל הנראה חבר בממשלה המתונה בירושלים יחד עם חנן בן‬
‫חנן ויוספוס עצמו‪    .‬יוספוס הכיר אותו אישית ובהיותו מפקד הגליל ראה בו תומך נגד אויביו בירושלים‬
‫(ח"י ‪ .)204 ,193‬נאומו נגד האדומים החמושים שעמדו בשערי ירושלים כדי להצטרף לכוחות הקנאים‬
‫מובא באריכות במלחמת היהודים (ד ‪ .)    269-238‬למרות הפצרותיו נכנסו האדומים החמושים לעיר‪,‬‬
‫ובסופו של דבר רצחו אותו יחד עם חנן בן חנן וביזו את גופותיהם (מלח' ד ‪ .)317-314‬יהושע בן גמלא‬
‫מוכר גם מספרות חז"ל‪ ,‬ואף הוא‪ ,‬בדומה לישמעאל בן פיאבי‪ ,‬נזכר הן לגנאי והן לשבח‪ .‬באופן ניטרלי‬
‫הוא נזכר במשנה (יבמות ו‪ ,‬ד) כמי שאירס את מרתא בת בייתוס האלמנה‪ ,‬ונשאה לאחר שהתמנה לכוהן‬
‫גדול‪    .‬בתלמוד הבבלי (יומא יח ע"א) מוסב סיפור זה לגנאי‪ ,‬שכן רב אסי מוסר שיהושע בן גמלא קיבל‬
‫את הכהונה הגדולה רק לאחר שמרתא בת בייתוס רכשה בעבורו את המינוי בכסף‪ .‬סיפור זה בעייתי‬
‫ביותר‪ ,‬שכן המלך שאותו שיחדה מרתא בת בייתוס לפי הסיפור הוא ינאי‪ .‬ברור אפוא שאין זה תיאור‬
‫היסטורי‪ ,‬שהרי ינאי המלך היה בעצמו כוהן גדול ולא עסק במכירת הכהונה לאחרים‪    .‬כפי שאנו למדים‬

                                                                                  ‫ראו בערך ימי הדמים בראשית המרד הגדול‪.‬‬         ‫‪5	 1‬‬
                                                                             ‫אשל‪ ,‬כוהנים גדולים‪ ,‬עמ' ‪ ,501‬ובייחוד הערה ‪.28‬‬      ‫‪5	 2‬‬
                 ‫לרשימת התאריכים של הכוהנים הגדולים שלאחר הורדוס ראו סמולווד‪ ,‬כוהנים גדולים‪ ,‬עמ' ‪.252–251‬‬                       ‫‪5	 3‬‬
‫הקמת הממשלה מתוארת במלח' ב ‪ ,565–562‬ושם נזכרים יוספוס וחנן בן חנן אבל לא יהושע בן גמלא‪ .‬ואולם במלח'‬                             ‫‪	54‬‬
‫ד ‪ ,161–158‬כשבתגובה למינוי פנחס איש חבתה לכהונה הגדולה (ראו בערך פנחס איש חבתה) נזכרת ממשלה זו שוב‪,‬‬
                                                                                                                                ‫‪	55‬‬
                                                                                   ‫נמנה יהושע בן גמלא עם חבריה המכובדים‪.‬‬        ‫‪5	 6‬‬
                                                                                                  ‫וראו גם בערך אלעזר בן דיניי‪.‬‬  ‫‪5	 7‬‬

                                                       ‫וראו עליה עוד בערכים הנבואה לאספסיינוס; האם שאכלה את בנה‪.‬‬
                                                                         ‫וראו עוד על כך בנספח ב לערך הקרע עם הפרושים‪.‬‬

                                                                                                                                         ‫‪532‬‬
   538   539   540   541   542   543   544   545   546   547   548