Page 549 - josephus volume one
P. 549
פיש יעל
הקטרת הקטורת ביום הכיפורים ,ניסוך המים בסוכות ,וטהרת הכוהן הגדול בשרפת פרה אדומה .
הירושלמי רומז על שלוש מסורות אלו ומציע פירוש שלפיו שלושת הכוהנים אחד הם (‘אית דבעי מימר.
היא דפרה היא דסוכה היא דיום הכיפורים') ,ופירוש אחר שלפיו השלושה אינם יכולים להיות אותו
כוהן (‘ר' סימון לא אמ' כן .אלא או דפרה ודסוכה חדו דכיפורים חד .או דפרה ודכיפורים חד ודסוכה
חד') 1 .את הדיון חותם הירושלמי במימרה המופיעה גם בברייתא שלנו בבבלי ובקטע הגניזה לתוספתא
מנחות‘ :צווחה עליהן העזרה :צאו מיכן צאו מיכן בני עלי .טימאתם בית אלהינו' .הקשרה של ‘צווחה' זו
בירושלמי מאפשר להסביר את חטאו של ישמעאל בן פיאבי ,שאליו מתייחסת הברייתא ‘ארבע צווחות'.
לפי התוספתא (פרה ג ,ו) ביקש ישמעאל בן פיאבי לשרוף פרה אדומה כשהוא מעורב שמש ,ולבסוף
ציית לצו הפרושים .החוקרים אף זיהו אותו עם הכוהן הצדוקי הנזכר בסמוך ,שרבן יוחנן בן זכאי צרם
לו באוזנו ואז ‘לא שהה שלושה ימים עד שנתנוהו בקבר' (שם ,ח).
ה .לבסוף מובאים בבבלי עוד שני מעשים על יששכר איש כפר ברקאי .הראשון נועד לפרש את התיאור
‘שמכבד את עצמו ומבזה קדשי שמים' ,ובו מתואר יששכר כמי שהיה כורך ידיו במשי כשהיה עובד
בקודש .השני נקשר לעניין הגרגרנות של הכוהנים הגדולים שכבר נזכרה בברייתא ,ובו מוצג יששכר כאדם
בקיא בענייני בשר מתוקף תפקידו ככוהן גדול .הוא נקרא משום כך לייעץ לבית המלוכה בבחירת הבשר
המשובח יותר ,ונענש על שום שזלזל במלך .כאמור ,אין יששכר זה מוכר מכתבי יוספוס.
ו .בבראשית רבה פ ,ב ובבבלי ,מכות י ע"א מובאת דרשה על הצירוף ‘חבר כהנים' המופיע בפסוק ‘ּו ְכ ַחֵּכי
ִאיׁש ְּגדּו ִדים ֶח ֶבר ּ ֹכ ֲה ִנים ֶּד ֶרְך ְי ַרְּצחּו־ ֶׁש ְכ ָמהִּ :כי ִז ָּמה ָעׂשּו' (הושע ו .)9הדרשה קושרת גדודי מרצחים
לכוהנים שהיו מתחברים זה לזה כדי ליטול את התרומה .בבבלי נאמר ,שאותן חבורות כוהנים הרגו
נפשות כדי לחלוק תרומה בבית הגרנות ,אולם בבראשית רבה אין הדבר נאמר מפורשות ,ורק ההקשר
המקראי (‘דרך ירצחו שכמה') מלמד שחבורות הכוהנים נהגו באלימות קשה .אין דרך לקבוע אם הדברים
משקפים מציאות היסטורית מסוף ימי הבית השני או שעוצבו לאור המסורות הספרותיות על תקופה זו,
שהרי מלבד הקישור המקראי ,אין הדרשה מפרשת על אילו חבורות כוהנים מדובר .זוהי מסורת ארץ־
ישראלית ,שבבבלי אף יוחסה לתנא ר' אלעזר.
קדמוניות היהודים
בשלושה מקומות סמוכים נזכרת אצל יוספוס שחיתות של משפחות הכהונה הגדולה .בקדמ' כ 181-179
מתאר יוספוס ריב שנתגלע בין הכוהנים הגדולים לבין ‘הכוהנים וראשי־העם שבירושלים' בזמן כהונתו
של ישמעאל בן פיאבי .מסופר שלכל אחד מן הצדדים היו גדודי בריונים שהתנגשו אלו עם אלו ‘כמו בעיר
9 7עיקרה של מחלוקת ההלכה התנאית (שהחכמים קשרו אותה לקודמיהם הפרושים) נגעה למיקום הקטרת הקטורת
ביום הכיפורים :אם בתוך קודש הקודשים (כך לפי ההלכה התנאית) או לפני הכניסה אליו .ראו תוספתא ,כיפורים א ,ח;
ספרא אחרי מות ,פרק ג ,יא .על מקורותיה ואופיה של מחלוקת זו ראו קנוהל ונאה ,מילואים וכיפורים ,עמ' ;29-28רגב,
הצדוקים והלכתם ,עמ' .158-152
9 8ראו עוד בדיון במסורת חז"ל זו בערך ינאי/הכוהן שנרגם באתרוגים על המחלוקת בעניין ניסוך המים .עיקר המחלוקת
נגע לעצם מצוות ניסוך המים ,שאינה מפורשת בתורה ,וראו משנה ,סוכה ד ,ח; תוספתא ,סוכה ,ג טז; בבלי ,סוכה מח
ע"ב.
99אם על הכוהן להיות ‘מעורב שמש' (כשיטת הצדוקים) או אם די שיהיה ‘טבול יום' כשיטת הפרושים .ראו לעיל ,עמ' .513
1 00ירושלמי ,יומא א ,ה (לט ע"א) ,עמ' .565ראו גם סוכה ד ,ח (נד ע"ד) ,עמ' .652לביאורה של המחלוקת ראו בערך ינאי/
הכוהן הגדול שנרגם באתרוגים.
538
