Page 550 - josephus volume one
P. 550
םילודגה םינהוכה תותיחש
שאין בה שלטון' (קדמ' כ .)180בהקשר זה ציין יוספוס ,שהכוהנים הגדולים שלחו את עבדיהם לגרנות
כדי שיטלו את המעשרות שנועדו לכוהנים הפשוטים .הגזל דחק את הכוהנים לרעב ומחסור .בהמשך
(כ )207-205מסופר על ‘הכוהן הגדול חנניה' ,שהיו לו עבדים רעים ובריונים ,ואף הם נטלו בכוח הזרוע
את מעשרות הכוהנים הפשוטים .בהקשר זה ציין יוספוס שגם כוהנים גדולים אחרים נהגו כך ,והכוהנים
שפרנסתם נגזלה גוועו ברעב .בדומה לזה ,ציין יוספוס את יהושע בן גמלא ,שקיבל מאגריפס את ירושת
הכהונה של יהושע בן דמני ואת המריבה שנתגלעה ביניהם (קדמ' כ .)214-213גם כוהנים אלו אספו
כנופיות בריונים שהתנגשו זו בזו באלימות וגם כוהנים אלו גזלו את נכסי החלשים מהם.
ההקבלה בין יוספוס לחז"ל
דניאל שוורץ טען לתלות ולקשר בין כל המסורות שבתוספתא ובבבלי לבין קדמוניות כ .טענתו הכללית
היא ,שפתיחת פרשה בצירוף ( κατὰ τοῦτον τὸν καιρόνבאותו הזמן) ,וכן נוסחאות אחרות ,מסמנות
אצל יוספוס תחיבות 1 ,ומקרה מבחן עיקרי לטענה זו משמשים לו סיפורי שחיתות הכוהנים הנידונים,
שבהם מופיעות נוסחאות אלה 1 .יש להוסיף על דבריו ,שהחזרות המיותרות אצל יוספוס (סיפורים
חוזרים על כנופיות כוהנים וגזל העניים/הכוהנים הפשוטים) ,עשויות אף הן ללמד על העתקות חוזרות
לאורך הקטע ועל עריכה מבולבלת המאפיינת הבאה ממקור משני .חזרות אלה מוצגות בטבלה להלן:
בזמנו של יהושע בן גמליאל בזמנו של יהושע בן דמני/חנניה בזמנו של ישמעאל בן פיאבי
( )2 1 4 - 2 1 3 ( )2 0 7-2 0 6 (קד מ ' כ )181-179 ,
..ועל שום כך קמה מריבה ביניהם אז התגלע ריב בין הכוהנים הגדולים
[בין יהושע בן גמליאל לבין קודמו, ובין (שאר) הכוהנים וראשי העם
יהושע בן דמני] שכן אספו כנופיה שבירושלים ,וכל אחד מהם עשה
לעצמו גדוד של אנשים עזי־נפש
של אנשים עזי פנים ביותר, ביותר ורודפי מהומות והיה להם
ולעיתים תכופות התפרצו (ועברו)
מגידופים עד לידי השלכת אבנים. למנהיג ,והם התנגשו והתנצחו אלה עם
...וקוסגבר ושאול אספו (אליהם) ,כל אלה ורגמו (אלה את אלה) באבנים.
אחד בפני עצמו ,המוני אנשים בני־
בליעל אף על פי שהיו מבית המלכות
היו בעלי זרוע ומוכנים לשדוד אולם היו לו עבדים רעים מאוד, חוסר הבושה והעזות תקף על הכוהנים
את נכסי החלשים מהם. שהתחברו עם האנשים החצופים הגדולים עד שההינו אפילו לשלוח
ביותר וסבבו על הגרנות ולקחו בכח
(הזרוע) את מעשרות הכהנים ,ולא עבדים לגרנות שיטלו את המעשרות,
נמנעו מלהכות את אלה שלא נתנו שהם נחלת כוהנים (הדיוטות) ,ועלתה
להם .והכוהנים הגדולים (האחרים)
נהגו בדומה למעשי עבדיו של זה, לכוהנים העניים לגווע ממחסור.
101וראו גם הערך גיור בית חדייב.
102שוורץ ,באותו הזמן ,עמ' .258
539
