Page 80 - josephus volume one
P. 80
מבוא
מכיל שמות של תנאים 3 ,לפנינו ציטוטים תנייניים של מקורות תנאיים ולא מסורות בית שני שהגיעו
ישירות לבבל ,ועל כן לפנינו השוואה בין יוספוס לספרות התנאית ,ולא בין יוספוס למסורת הבבלי,
שאינו אלא אכסניה מאוחרת של המקורות התנאיים .ואילו מקורות מימי הבית ,ששוקעו בבבלי באופן
עצמאי ,הם אלה הנושאים סימני מהימנות של תוכן או סגנון (נוסף על עצם ההקבלה ליוספוס) ונעדרים
מקבילה תנאית ושמות תנאים.
כאמור ,חמישה סיפורים בלבד מכל המקבילות ה'ספרותיות' ליוספוס 3הגיעו לבבלי באופן עצמאי
(הקרע עם הפרושים; צוואת ינאי; מלחמת האחים החשמונאים; משפט הורדוס/ינאי; תולדות הורדוס),
ונראה שאפשר לאפיין את המסורות שביסודם .לעיל (ו )3ראינו ששניים מהמקורות הללו משתייכם
לסוגה ייחודית של אפולוגטיקה פרושית מימי המדינה החשמונאית (הקרע עם הפרושים ,צוואת ינאי).
שלושת המקורות הנותרים (מלחמת האחים החשמונאים; משפט הורדוס/ינאי; תולדות הורדוס) ניתנים
לסיווג בשתי דרכים( :א) שלושתם מייצגים מקור יחיד ,המוכר גם מכתבי יוספוס ,שסיפר על נפילת
החשמונאים ועליית הורדוס( 3 .ב) המדובר בשני מקורות ולא באחד )1( :סיפורי הורדוס (משפט ינאי
ותולדות הורדוס) -סוגה לעצמה ,שבמרכזה עימות בין השליט לבין חכמים נרדפים; ( )2סיפור מלחמת
האחים ,שאינו דומה בתוכנו ובסגנונו לסיפורי הורדוס 3 .כך או כך ,המסורות שהגיעו לבבלי באופן
עצמאי הן בבחינת מקורות בודדים ומובחנים ,המוסבים על פרק זמן היסטורי מצומצם למדי -מינאי
עד הורדוס ,ולפיכך אין לדבר על מציאות גורפת של מקבילות ליוספוס בבבלי ,כי אם על קליטה של
מסורות בודדות ,המשתייכות לשניים עד שלושה קובצי מקורות שעניינם בתקופה מוגדרת.
לסיכום ,ממצא זה מלמד שמאגר המסורות הארץ־ישראלי הקדום חדר אל הקורפוס של ספרות חז"ל
בדרכים שונות ובזמנים שונים .מסורות רבות הוסיפו להתקיים על קרקע צמיחתן ,בארץ־ישראל ,והושגרו
אל תוך לימודם של חכמיה .מסורות אחדות ,כפי שכבר הראה קלמין ,לא נקלטו אל תוך הקורפוס הארץ־
ישראלי המוכר לנו והגיעו רק לאחר זמן ,בצינורות אחרים ,לבבל ,ושם שוקעו בתלמודה 3 .מכאן למדנו
שהבבלי לא נמנע מלשלב במארג שלו גם סיפורים עתיקים שלא היה להם הכשר תנאי ,כלומר תווית
של השתייכות לעולם החכמים ,וכי גם למסורות הללו מצא לעתים לנכון להצמיד לשונות הצעה שהקנו
להן גושפנקה של מקור תנאי מוכר ,כגון 'תניא' ו'תנו רבנן' .תופעה זו של קליטת חומרים חוץ־רבניים
3 05למשל ,הברייתא על בית חוניו (מנחות קט ע"ב) מוסרת מחלוקת בין ר' יהודה לר' מאיר ,וברייתא קרובה לה מצויה
בתלמוד הירושלמי (יומא ו ,ג [מג ע"ג-ע"ד] ,עמ' .)590
3 06מתוך שישה עשר המקורות בבבלי המשיקים לכתבי יוספוס ,מצאנו כאמור שלושה סיפורים עתיקים (תרגום השבעים;
צווחות העזרה בתוך שחיתות הכוהנים הגדולים [אם אינו ברייתא ,ראו לעיל ,הערה ;]303התאבדות הכוהנים בעת
שרפת המקדש) שהגיעו אל הבבלי באופן עצמאי ,והשאר (בית חוניו; ינאי/הכוהן שנרגם באתרוגים; גפן־גן של זהב בבית
המקדש; צלם בהיכל; אלעזר בן דיניי; שחיתות הכוהנים הגדולים; ביטול הקרבן לשלום הקיסר; הנבואה לאספסיינוס;
שרפת אוצרות התבואה; האם שאכלה את בנה; פתיחת שערי המקדש; טיטוס בקודש הקודשים; ביזת כלי המקדש)
שצוטטו כשהם משוקעים כבר במסגרת ספרותית ארץ־ישראלית תנאית או אמוראית ,ומקבילותיהם מוכרות בתוך
ספרות זו :ספרא; תוספתא; מדרשי אגדה (חוץ מן המקרים החריגים של בית חוניו ופתיחת שערי המקדש ,שאין להם
מקור תנאי מוכר ,אבל בראשון מעידים שמות התנאים המוסרים אותו על מוצאו התנאי ,ובשני מלמדים על כך לשון
ההצעה שלו ואופיו.
307זו דעת טל אילן (לעיל ,ו .)5אף שהסיפור על משפט ינאי מוסב בתלמוד על המלך החשמונאי ,ברי שבמקורו הוסב על
הורדוס ,אלא שכפי שהעלינו ,נכפתה עליו מסורת ספרותית נבדלת על ינאי .ראו בערך משפט הורדוס/ינאי.
3 08זו דעת ורד נעם .לדעתה ,שני הסיפורים הללו קרובים אמנם ל'מסורת סמיאס' של יוספוס (לעיל ו ,)5אך אינם זהים לה.
309קלמין ,בבל היהודית ,עמ' ,186-149הגם שעל מקצת מסקנותיו חלקנו לאורך מבוא זה .ראו גם הנ"ל ,נס השבעים.
69
