Page 81 - josephus volume one
P. 81
נעם ורד
ממקורות בלתי צפויים אל תוך התלמוד הבבלי ,נסקרת במחקר בשנים האחרונות מכיוונים שונים,
והמחקר הנוכחי מצרף אליה נדבך נוסף 3 .
כיצד עיבד הבבלי את המסורות שהגיעו לידיו? (טל אילן)
בצד התהייה על המקורות שהגיעו אל הבבלי מכלי ראשון ,מן הראוי לשאול מה עשה תלמוד זה במסורות
שקיבל מכלי שני ,כברייתות תנאיות מארץ־ישראל ,שאותן מנינו לעיל .כשאנו מתבוננים במסורות אלה,
כפי שהן מופיעות כעת בתלמוד הבבלי ,עולה שבמקרים רבים יש להן פנים אחרים מאלה שבהם נתקלנו
במקורות הארץ־ישראליים .מתוך הנחה שהנוסח הארץ־ישראלי הוא שהגיע לידי הבבלי ,ומתוך הנחה
שהבבלי הוא האחראי לשינויים הנידונים ,נשאלת השאלה :באילו כיוונים עובדו המסורות ,ומה הייתה
מטרת השינויים?
ברוח המחקר של חצי המאה האחרונה ,יש לשער שמרבית החוקרים יטענו באופן גורף ,שתוספות
מעין אלה משקפות את המציאות בבבל בעת עריכת התלמוד ,שהן אמורות ללמד לקח אקטואלי לבני
הזמן 3 ,ואין להן ערך היסטורי ואף לא ערך היסטוריוגרפי.
על עדיפותם ההיסטורית של המקורות הארץ־ישראליים על פני הבבלי כתב בזמנו אפרון' :קדמותו
של הירושלמי ,שנחתם ,כידוע ,דורות אחדים לפני הבבלי ,שורשיו ,הנעוצים בקרקע מולדתו ויניקתו
מזיכרונות העבר ,מעניקים לו מראש עליונות בשמירת מסורת ארץ־ישראלית צרופה .לעומתו רווי הבבלי
ונושם לפעמים אווירת גולה מרוחקת' 3 .ואף אם בינתיים הרחיקו חוקרים הרבה משיטתו של אפרון,
הרי בכל מה שנוגע לבבלי ולגישתו ההיסטורית ,רק הלכה דעתם והתחזקה לגבי דלותו כהיסטוריון
וכהיסטוריוגרף .שמא פרידמן פסק:
אשר לקביעת תיאורים שבתלמוד כעובדות היסטוריות -הנה אף ששגור בפי כל ,שאין לך
כל ערבון שיש היסטוריה באגדה התלמודית ,גם ההפך שגור בפי החוקרים ,דהיינו ,על ידיעה
ממעשי העולם הזה -ובמיוחד כשיש לה צביון פוליטי או ריאלי ,שאין טעם מיוחד לחשוד
במהימנותה -אפשר להניח שיש לה ג ר ע י ן ה י ס ט ו ר י ,ולקבוע אותה ידיעה בתיאורים
ההיסטוריים של התקופה.
ואולם פרידמן מתנגד לגישה זו ,והוא מסכם ,שמכל מקום על פי מחקריו שלו' ,אם ידיעה מסוימת נמצאת
במקבילה שבבבלי בלבד ,חזקה היא (ללא ראיה מיוחדת להפך) שלפנינו הרחבה ספרותית ,דרך ייפוי
סגנון הסיפור ופיתוחו ,ולא ידיעה היסטורית' 3 .הוא אף מצטט כאן את זכריה פראנקל הקובע ש'בכח
המליצה נראה להבבלי יתר שאת על הירושלמי ...גבר הבבלי על הירושלמי ברוח המליצה וכח הדמיון' 3 .
310ראו כעת השערתה של מיכל בר־אשר סיגל ,ספרות מונאסטית ,בדבר קשרים בין מסורות ואגדות בתלמוד הבבלי לבין
חומרים נוצריים־מונאסטיים מוקדמים ,וסקירת המחקר שלה במבוא לגבי חומרים חיצוניים בתלמוד בכלל ,עמ' .34-1
311ראו רובינשטיין ,סיפורים תלמודיים ,עמ' .22–1רובינשטיין סבור כי 'הבדלים מהותיים בין הבבלי והירושלמי יש לייחס
לסתמאים' (רובינשטיין ,תרבות התלמוד הבבלי ,עמ' .)5
3 12אפרון ,חקרי התקופה החשמונאית ,עמ' .131על מעשי חכמים המופיעים בצורה ראשונית יותר בירושלמי אך עובדו
בבבלי ראו ספראי ,בימי הבית ,עמ' ,598-579אך ספראי העיר גם על התופעה ההפוכה ,של מסורות שנשתמרו בצורה
מקורית יותר בבבלי ,שם ,עמ' .609-599
3 13פרידמן ,לאגדה ההיסטורית ,עמ' .122
314שם.163 ,
70
