Page 103 - ורד נועם סופי לאתר
P. 103

‫טומאת המת בספרות קומראן‬

‫הבית מטומאה בהיותם חומרי גלם טבעיים‪ ,‬ולפיכך חסינים מפני טומאה‪ .‬סביר‬
‫להניח שאף ההלכה הקומראנית לא החילה טומאה על קרקע עולם ועל צמחייה‬
‫במרחב הפתוח‪ ,‬אבל על עפר הבית ואבניו החילה טומאה מטעם פשוט ומתבקש‪:‬‬
‫הרי אף הבית הוא פריָם המובהק של עיבוד והעתקה של חומרי גלם לשימוש‬
‫אנושי‪ .‬אין לך תוצר של ‘תרבות' יותר ממגורי אדם‪ 142.‬נראה לשער‪ ,‬שהתפיסה‬
‫ההלכתית הקדומה אכן פטרה את הטבע הגולמי מטומאה‪ ,‬אבל רכיבי הבית של‬
‫המת יצאו מכלל זה בשל השינוי בהגדרתם של חומרי הגלם מששולבו בבנייה‬
‫ביד אדם‪ .‬תפיסה קדומה והגיונית זו הסתייעה גם בפסוק המקומי המטמא את‬
‫‘כל' אשר באהל המת‪ 143.‬אפשר שהלכה זו נשקפת גם מניסוחו של יוספוס‪‘ :‬כי‬

                                         ‫הבית וכל שוכניו חייבים להיטהר'‪144.‬‬
‫לפיכך נראה שיש להתבונן במבט חדש בפטור המוחלט מטומאה שהעניקו‬
‫חז"ל לכל מבנה קבוע‪ ,‬ולראות דווקא בו חידוש גמור‪ .‬חידוש זה הוא כנראה פרי‬
‫מהפכה קדומה‪ ,‬שהתאפיינה בהעזה ובכוח הפשטה פורצי גדר‪ .‬הקונסטרוקציה‬
‫ההלכתית החדשה שלה נשענה על דסטרוקציה שהשיבה את המבנים לעפרם‬
‫ואת החומרים המשמשים בהם לכלל ההגדרה של טבע גולמי‪' ,‬כקרקע'‪ .‬הלכה‬
‫חדשה זו נתנה את עיניה בבית הבנוי ועשתה אותו לגל של אבנים — באופן‬
‫וירטואלי כמובן‪ 145.‬אותה תופעה עצמה ניכרת כלפי כלים‪ .‬כפי שנראה להלן‪,‬‬
‫מגילת המקדש מחילה טומאה גם על כלי אבן‪ .‬אין כל תמה בכך‪ ,‬שהרי גם הם‬
‫כלים בשימושו של האדם‪ ,‬ככל כלי אחר‪ .‬ואולם ההלכה התנאית ראתה בכלים‬

‫‪ 1	 42‬מעניין לגלות שבמשנתו של הכומר וההוגה הצרפתי בן המאה השמונה עשרה מרק–‬
‫אנטואן לוז'ייה (‪ ,)Laugier‬שחתר להשתית את התאוריה של הארכיטקטורה על עקרונות‬
‫ראשוניים של הטבע‪ ,‬נתפסים קירות הבית כתוספת מלאכותית על עיקרו של הבית‬
‫ה'טבעי'‪ .‬ראו קרופט‪ ,‬ארכיטקטורה‪ ,‬עמ' ‪ .154-151‬אני מודה לד"ר מולי וידאס‪ ,‬שבזכותו‬

                                                                     ‫התוודעתי ללוז'ייה‪.‬‬
‫‪ 	143‬על המקור המקראי לתפיסתה של הכת שהבית עצמו נטמא ראו גם הרינגטון‪ ,‬טומאה‪,‬‬

                                                                                 ‫עמ' ‪.72‬‬
‫‪ 1	 44‬נגד אפיון ב‪( 205 ,‬א‪ ,‬עמ' סג‪-‬סד)‪ .‬ואולם יש לציין כי אצל פילון הנטמאים הם האדם‬
‫והכלים שבבית‪ ,‬לא הבית עצמו‪ .‬ראו פילון‪ ,‬חוקים ג‪( 206 ,‬ג‪ ,‬עמ' ‪ .)126‬ראו עוד להלן‪,‬‬

                                                                                  ‫פרק ג‪.‬‬
‫‪ 	145‬פרופ' בלידשטיין מציין (בדברים שבעל פה)‪ ,‬שמהפכה מעין זו לא התרחשה בכל הנוגע‬
‫לאיסורי ההנאה החלים רק על מושאי עבודה זרה שיש בהם 'תפיסת ידי אדם' (ראו לעיל‪,‬‬
‫הערה ‪ .)128‬במקרה זה‪ ,‬הבית הבנוי לעבודה זרה אכן נחשב למעשה אדם ונאסר בהנאה‪,‬‬

              ‫שלא כמו ההרים והגבעות הנעבדים (השוו משנה‪ ,‬עבודה זרה ג ז‪ ,‬ושם‪ ,‬ג)‪.‬‬

                                 ‫] ‪[ 93‬‬
   98   99   100   101   102   103   104   105   106   107   108