Page 103 - ורד נועם סופי לאתר
P. 103
טומאת המת בספרות קומראן
הבית מטומאה בהיותם חומרי גלם טבעיים ,ולפיכך חסינים מפני טומאה .סביר
להניח שאף ההלכה הקומראנית לא החילה טומאה על קרקע עולם ועל צמחייה
במרחב הפתוח ,אבל על עפר הבית ואבניו החילה טומאה מטעם פשוט ומתבקש:
הרי אף הבית הוא פריָם המובהק של עיבוד והעתקה של חומרי גלם לשימוש
אנושי .אין לך תוצר של ‘תרבות' יותר ממגורי אדם 142.נראה לשער ,שהתפיסה
ההלכתית הקדומה אכן פטרה את הטבע הגולמי מטומאה ,אבל רכיבי הבית של
המת יצאו מכלל זה בשל השינוי בהגדרתם של חומרי הגלם מששולבו בבנייה
ביד אדם .תפיסה קדומה והגיונית זו הסתייעה גם בפסוק המקומי המטמא את
‘כל' אשר באהל המת 143.אפשר שהלכה זו נשקפת גם מניסוחו של יוספוס‘ :כי
הבית וכל שוכניו חייבים להיטהר'144.
לפיכך נראה שיש להתבונן במבט חדש בפטור המוחלט מטומאה שהעניקו
חז"ל לכל מבנה קבוע ,ולראות דווקא בו חידוש גמור .חידוש זה הוא כנראה פרי
מהפכה קדומה ,שהתאפיינה בהעזה ובכוח הפשטה פורצי גדר .הקונסטרוקציה
ההלכתית החדשה שלה נשענה על דסטרוקציה שהשיבה את המבנים לעפרם
ואת החומרים המשמשים בהם לכלל ההגדרה של טבע גולמי' ,כקרקע' .הלכה
חדשה זו נתנה את עיניה בבית הבנוי ועשתה אותו לגל של אבנים — באופן
וירטואלי כמובן 145.אותה תופעה עצמה ניכרת כלפי כלים .כפי שנראה להלן,
מגילת המקדש מחילה טומאה גם על כלי אבן .אין כל תמה בכך ,שהרי גם הם
כלים בשימושו של האדם ,ככל כלי אחר .ואולם ההלכה התנאית ראתה בכלים
1 42מעניין לגלות שבמשנתו של הכומר וההוגה הצרפתי בן המאה השמונה עשרה מרק–
אנטואן לוז'ייה ( ,)Laugierשחתר להשתית את התאוריה של הארכיטקטורה על עקרונות
ראשוניים של הטבע ,נתפסים קירות הבית כתוספת מלאכותית על עיקרו של הבית
ה'טבעי' .ראו קרופט ,ארכיטקטורה ,עמ' .154-151אני מודה לד"ר מולי וידאס ,שבזכותו
התוודעתי ללוז'ייה.
143על המקור המקראי לתפיסתה של הכת שהבית עצמו נטמא ראו גם הרינגטון ,טומאה,
עמ' .72
1 44נגד אפיון ב( 205 ,א ,עמ' סג-סד) .ואולם יש לציין כי אצל פילון הנטמאים הם האדם
והכלים שבבית ,לא הבית עצמו .ראו פילון ,חוקים ג( 206 ,ג ,עמ' .)126ראו עוד להלן,
פרק ג.
145פרופ' בלידשטיין מציין (בדברים שבעל פה) ,שמהפכה מעין זו לא התרחשה בכל הנוגע
לאיסורי ההנאה החלים רק על מושאי עבודה זרה שיש בהם 'תפיסת ידי אדם' (ראו לעיל,
הערה .)128במקרה זה ,הבית הבנוי לעבודה זרה אכן נחשב למעשה אדם ונאסר בהנאה,
שלא כמו ההרים והגבעות הנעבדים (השוו משנה ,עבודה זרה ג ז ,ושם ,ג).
] [ 93
