Page 98 - ורד נועם סופי לאתר
P. 98
פרק ב
ג .נראה שהיסוד העמוק והמרכזי ביותר שבשלו סברו חז"ל שאין להחיל
טומאה על עפרו ואבניו של בית בנוי ,הוא הפגיעה בכלל יסוד אחר
בהבנת הטומאה .ביסודה של תפיסת הטומאה של חז"ל עומדת ההכרה
האינטואיטיבית ,שהטומאה שייכת לעולם היצירה האנושי ,עולם
התרבות ,שכונה בפיהם בהקשרים אחרים ‘מעשה אדם' ,ואין היא תופסת
בגולמי ובטבעי ,שאותו כינו ‘מעשה שמים' 127.תודעה זו נובעת כנראה
מעצם החוויה של הניגוד בין טבע לתרבות ,וגם מרוח המקראות .התורה
מזכירה בפרשות הטומאה את הטומאה החלה על האדם ובגדיו ,על
מאכל ומשקה ,מרכב ומשכב ועל כלים מכלים שונים ,אבל מדגישה את
טהרתם של ‘מעין ובור ,מקוה מים' ושל ‘זרע זרוע אשר יזרע' בטרם באו
עליו מים 128.לפיכך אין הטומאה חלה על אבנים ואדמה ואפילו על כלים
שנעשו מהם 129.לפיכך גם אין צמח מחובר לקרקע מוכשר לקבל טומאה
אלא משנתלש ,וכל שאינו ‘כלי' לכל דבר (כגון שעודו ‘גולם' ,שאין לו
קיבול ,שאינו מטלטל ,שלא נגמרה מלאכתו ,שאינו שלם במידה מספקת
לשימוש וכיוצא באלה) אינו מקבל טומאה 130.כיוצא בזה תפסו חכמים,
ש'המחובר לטהור — טהור' ,ושכלים המשמשים במחובר לקרקע ‘נעשו
לקרקע' גם הם 131.כללים יסודיים אלה הם שדחו כנראה את תחולת
הטומאה על בית בנוי העשוי עפר ואבנים ומחובר לקרקע .מכאן
הצמצום בקבלת הטומאה של האהל ,למרות ההרחבה ביכולת ה'אהילה'.
127למינוח זה ראו למשל מכילתא ,ויהי בשלח ,פרשה א (עמ' ;)83משנה ,נגעים יא ג; ודברי
ר' יהודה הנזכרים לעיל ולהלן ,המסירים את דין 'אהל' מ'כל שאינו בידי אדם' .אני מודה
לפרופ' יעקב בלידשטיין על ההפניות למינוח זה של חז"ל במכילתא ובמשנת נגעים.
128ויקרא יא לב-לט; יג מז-נט; טו ד-יב ,כ-כג ,כו-כז; במדבר יט יד-טו ,יח; לא כ-כד .ראו
מילגרום ,ויקרא ,עמ' ( 1006 ,674נגד ניוזנר שראה בהשקפה זו חידוש תנאי ,ראו שם).
1 29ראו משנה ,כלים י א; ספרי במדבר קכו (עמ' ;)162בבלי ,שבת נח ע"א; יומא ב ע"א,
ועוד .פרופ' יעקב בלידשטיין העירני על עיקרון דומה בהלכות עבודה זרה .אף שם אין
ההרים והגבעות הנעבדים נאסרים בהנאה (ראו למשל משנה ,עבודה זרה ג ה) ,בניגוד ל'מה
שעליהם' ,ומהמשך המשנה משתמע שהמפתח להבחנה זו הוא מציאותה של 'תפיסת ידי
אדם' במושא הפולחן .ראו להלן ,הערה .145
130ראו למשל משנה ,כלים טו א; ספרי במדבר קנח (.)214
131הכלל 'המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע' (שבת פא ע"א ועוד) אינו מתנסח במפורש
בספרות התנאית לעניין טהרות .ועוד ,הביטוי 'מחובר לקרקע' אינו מצוי כלל בספרות
התנאית בהקשר של טהרות (בהקשרים אחרים ראו למשל משנה ,שבועות ו ו) ,אבל ראו
משנה ,כלים יא ב ('נעשו לקרקע'); יב ב ('המחובר לטהור טהור').
] [ 88
