Page 99 - ורד נועם סופי לאתר
P. 99
טומאת המת בספרות קומראן
עם זה ,הדיון בהלכה הקומראנית להלן ילמדנו שהכללת הבית בקטגוריה
של ה'טבע' ולא בזו של ה'תרבות' אינה מובנת מאליה ,ומקופלת כאן
מהפכה מושגית של ההלכה הרבנית.
כאן אזכיר שוב את דעת היחיד רבת העניין של ר' יהודה‘ :כל שאינו בידי
אדם אינו אהל' .דעה זו מאחידה ,לפחות מצד העיקרון ,את הגדרת האהל על
שני מאפייניו :האהילה וקבלת הטומאה .היא מחילה על כושר ה'אהילה' של
הדבר הסוכך על המת את הקריטריון של המאפיין השני של ‘אהל' ,זה של
קבלת הטומאה — שיהא עשוי בידי אדם 132.גדולה מזו ,צמצום זה של כושר
ה'אהילה' בשיטתו החריגה של ר' יהודה מנומק בסתם התלמוד ממש באותה
הדרך שבה נומק צמצומה של תחולת הטומאה על האהל גופו לשיטתם של כלל
החכמים — בגזרה שווה מ'אהל' שבמשכן לאהל המת‘ :מאי טעמ' דר' יהודה,
יליף אהל אהל ממשכן; כת' הכא‘ :זאת התורה אדם כי ימות באהל' ,וכת' התם:
‘ויפרש את האהל על המשכן' (שמות מ) ,מה להלן בידי אדם — אף כאן בידי
אדם' 133.כלומר ,לשיטת ר' יהודה ,התנאי הראשוני לקבלת טומאה עצמית —
ההשתייכות למרחב היצירה האנושי — הוא גם התנאי ליצירת מרחב טמא
שהטומאה ממלאת אותו וסגורה בין גבולותיו.
כאמור ,השקפותיה של הכת נבדלו מההשקפה התנאית הרווחת בשני
היבטים( :א) רק אהל ובית מאהילים ,ולא כל דבר הסוכך מן הדומם ,החי
והצומח; (ב) חומרי הגלם המשוקעים בבית ומחוברים לקרקע נטמאים גם הם.
מה היו נימוקיה של הכת להבנות האלה? איזו הלכה קדמה ,זו של הכת ,או זו
הנשקפת מן ההלכה התנאית? האם אפשר לשחזר את היווצרות המחלוקת?
אשר לתפיסה הראשונה ,אין כאן אלא קרבה אל פשט הפסוק העוסק ב'אהל'.
המובן המושאל ‘בית' מתבקש כאן ,לא כן ההרחבה הקיצונית של חז"ל ,שהיא
בגדר חידוש גדול ,ועל כן היא ַהצריכה נימוק .אבל העמדה הקומראנית השנייה,
בנוגע לטומאתם של חלקי הבית ,מפתיעה יותר .לעיל הצעתי שלושה נימוקים
1 32קשה לדעת אם עיקרון זה מומש עד קצה גבולו ההלכתי בשיטת ר' יהודה .כלומר :האם
סבר ר' יהודה ,בניגוד קוטבי לדעת חכמים ,שדווקא סוכך המקבל טומאה עשוי להיות
'אהל' ממש (בעוד לדעת חכמים אהל המקבל טומאה הוא אהל פגום שאינו חוצץ בעד
הטומאה מלצאת) ,או שמא רק הגביל את הגדרת ה'אהל' למה שעשוי ביד אדם ,בין שהוא
מקבל טומאה בין שלא ,בלא לחלוק על העיקרון ש'המקבל טומאה אינו חוצץ'? מכל
מקום ,שריד להשקפת יסוד אחרת ודאי יש כאן.
1 33בבלי ,סוכה כא ע"א ,על פי קטע הגניזה .T-S F2(2) 70
] [ 89
