Page 109 - ורד נועם סופי לאתר
P. 109
טומאת המת בספרות קומראן
לשבעה מינים ,בניגוד לפשט הכתוב 168.דמיון מרשים זה בין שתי תופעות
משדות הלכתיים רחוקים מחייב עיון נוסף שלא כאן מקומו .מכל מקום ,מעניין
שבמקרה הנידון כאן מהדהדת התפיסה ה'כתתית' גם מתוך העולם התנאי.
ר' אליעזר חלק על ההלכה המגבילה את הכשר הטומאה לשבעה משקין,
ופירש כפשוטו את הכתוב ‘וכל משקה אשר ישתה'‘ :דבש תמרים ויין תפוחים
וחומץ סיתווניות ושאר כל מי פירות [ ]...ר' אליעזר 169מטמא משם משקה .אמ'
ר' יהושע :לא מנו חכמ' שבעה משקים כמוני 170פטמים! אלא אמרו :שבעה
משקין טמאין ושאר כל המשקין טהורין' 171.במשנה זו ניכר רושמה של תרעומת
שעורר עליו ר' אליעזר ,אוחז ההלכה הכמו–כתתית ,במחלוקתו עם ר' יהושע,
מייצג ‘הזרם המרכזי' מבית הלל .ר' יהושע נוזף בר' אליעזר על שהוא רואה
במניין המשקים המכשירים לטומאה רשימה שאינה מחייבת ,כרשימה היוצאת
מפי רוקח או סוחר המונה בשמים .הן ר' אליעזר והן ר' יהושע מתייחסים למילים
המקראיות ‘כל המשקה' .ר' אליעזר דבק במשמעותן הפשוטה של המילים
(‘משם משקה' — כלומר כל מה שנחשב משקה) ,כשם שעשתה זאת ההלכה
הקומראנית ,ופוסק שכל דבר שהוא נוזל יכול להכשיר לטומאה .כדי לדחות
פירוש זה השתמש גם ר' יהושע בתגובתו במילים המקראיות ‘כל המשקה'
ואמר‘ :ושאר כל המשקין טהורים' .חריגותה וקיצוניותה של עמדת ר' אליעזר
גרמה לפרשנות אפולוגטית וממתנת שלה בתוספתא172.
לסיכום הדיון :דינם של אוכלים ומשקים כמעט לא נתפרש בכתוב לעניין
טומאת מת .מגילת המקדש משתמשת בפרשת טומאת השרץ בספר ויקרא כדי
להרחיבם ולהבהירם ,בחינת ‘דברי תורה עניים במקומן ועשירים במקום אחר'.
1 68לעניין זה ראו בפירוט שמש ,ראשית וביכורים.
1 69בכתב יד קויפמן כאן :ר' אלעזר ,ומנוקד כמו 'אליעזר' .אבל לעיל במשנה זו :אליעזר ,ועל
פי המחלוקת עם ר' יהושע והתוספתא ,תרומות ט ח (עמ' ,)157אין ספק שכך צריך להיות.
170כך צריך להיות .בכתב יד קויפמן נגרדה הו"ו ליו"ד והמ"ם מנוקדת בחיריק ,ואפשר
שהאות הראשונה תוקנה לבי"ת :במיני.
171משנה ,תרומות יא ב.
172תוספתא ,תרומות ט ח (עמ' .)157במקום אחר (נעם ,עקבות ההלכה הכיתתית ,וכן נעם,
בית שמאי) ,שיערתי כי סיבת הנידוי והדחייה שהיו מנת חלקו של ר' אליעזר היא קרבתו
להלכה ולהשקפה הכתתית .על דרכו של ר' אליעזר לדרוש את המילה ‘כל' ראו פסחים
מג ע"ב; גילת ,אליעזר ,עמ' .47עדות נוספת על אופייה הטעון של המחלוקת בהכשר
משקין בהלכה הקדומה ראו בבבלי ,שבת טו ע"א ,יז ע"א והדיון במקור זה אצל באומגרטן,
משקין; נעם ,עקבות ההלכה הכתתית.
] [ 99
