Page 112 - ורד נועם סופי לאתר
P. 112
פרק ב
מאוחרת למסורת קדומה ,שאין בידנו כל רמז למקורה ולטעמה? אפשר שבמקרה
זה עשויה מגילת המקדש לסייע בשחזור לידתה של ההלכה .נעיין במדרש:
וכל כלי פתוח — בכלי חרס הכת' מדבר .אתה או' בכלי חרס הכת' מד' ,או אינו
מדב' אלא בכל הכלים?
[א] הרי אתה דן ,נאמרו ד' כלים בשרץ והוציא כלי אחד להקל ולהחמיר עליו,
ונאמ' ד' כלים במת והוציא כלי אחד להקל ולהחמיר עליו .מה להלן בכלי חרס
הכת' מד' ,אף כן בכלי חרס הכת' מד' דב' ר' יאשיה.
[ב] ר' יונתן או' :בכלי חרס הכת' מדב' .אתה או' בכלי חרס הכת' מדב' או אינו
מדב' אלא בכל הכלים .ת'ל וכל כלי פתוח וג' ,כלי שאם ניטמא אין לו טהרה
מטומאתו ,ואי זה זה ,זה כלי חרס]...[ .
[ג] ר' אליעזר או' בכלי חרס הכת' מדבר .אתה או' בכלי חרס הכת' מד' או אינו
אלא בכל הכלים .ת'ל וכל כלי פתוח אש' אין צמ' פת' ,כלי שמקבל טומאה דרך
פתחו ,ואי זה זה ,זה כלי חרס .מה ת"ל טמא ,טמא לעולם176.
המדרש מזהה את הכלי הפתוח שבפסוק עם כלי חרס דווקא ,וזיהוי זה הוא יסוד
מוסד אצל חז"ל ,מנתוני הבסיס של הלכות כלים בכלל 177.גם תרגום אונקלוס,
התרגום המיוחס ליונתן ותרגום נאופיטי ( 1עמ' )179מתרגמים ‘כלי'‘ :מן
דחסף'‘ ,מאן דפחר' .המדרש מקשה על צמצום זה ,שאינו נרמז כלל בפסוקים,
ומבקש לו ראיה .בתשובה ,הוא מביא את דרשותיהם של שלושה תנאים.
דרשתו של ר' יאשיה [א] היא המורכבת שבכולן .דרשה זו מונה בפרשת
טומאת שרץ ארבעה כליםֵ ‘ :אּ ֶלה ַהּ ְט ֵמ ִאים ָל ֶכם ּ ְבכָל ַהּׁ ָש ֶרץ [ ]...וְ ֹכל ֲאׁ ֶשר יִּ ֹפל
ָע ָליו ֵמ ֶהם ּ ְב ֹמ ָתם יִ ְט ָמא ִמּכָל ּ ְכ ִלי ֵעץ אֹו ֶבגֶד אֹו עֹור אֹו ׂ ָשק [ַ ּ ]...בּ ַמיִם יּו ָבא
וְ ָט ֵמא ַעד ָה ֶע ֶרב וְ ָט ֵהר' (ויקרא יא לא-לב) .הכתוב הוציא כלי אחד מכללם‘ :וְכָל
ּ ְכ ִלי ֶח ֶרׂש ֲאׁ ֶשר יִּ ֹפל ֵמ ֶהם ֶאל ּתֹוכֹו ּ ֹכל ֲאׁ ֶשר ּ ְבתֹוכֹו יִ ְט ָמא וְ ֹאתֹו ִתׁ ְשּ ֹברּו' (שם לג).
הפסוק אומר במפורש ,שלכלי חרס אין טהרה עולמית‘ :ואתו תשברו' ,לעומת
כלים שנזכרו קודם ,שיש להם טהרה במים .בכך החמיר הכתוב בכלי חרס178.
1 76ספרי במדבר קכו (עמ' .163כ"י רומי ,32עמ' .)134
177ראו למשל משנה ,כלים ב א .דיני כלי חרס בכלל נשנים שם ,פרקים ב-י.
1 78לפירוש זה של 'להחמיר עליו' ראו הורוביץ ,עמ' ,163שורה ;6ראו גם המיוחס לראב"ד,
רד"ף והנצי"ב .מפרשים אחרים לספרי פירשו שחומרתו של כלי חרס לעומת כלים אחרים
היא זאת :ההלכה מסיקה מן הלשון 'אשר יפול מהם אל תוכו' בכלי חרס ,להבדיל מ'אשר
יפל עליו מהם' בשאר כלים ,שכלי חרס מיטמא ומטמא ‘כל אשר בתוכו' מאווירו ,גם בלא
מגע ,ואילו שאר כלים מיטמאים במגע בלבד .לעניין זה ראו להלן.
] [ 102
