Page 115 - ורד נועם סופי לאתר
P. 115
טומאת המת בספרות קומראן
וכול מעשה עזים') ,המהדהדות גם את לשון הכתוב בבמדבר לא 182.לפנינו
הלכה עתיקה ביותר ,שהמהלך הפרשני הקדמון שהוליד אותה ניתן לשחזור
במידה רבה של דיוק .עדותה של מגילת המקדש מלמדת שמדרש ההלכה התנאי
עשוי לשמר הלכי מחשבה פרשניים שקדמו לו במאות שנים.
כלי חרס חוזרים ונזכרים עוד פעמיים במהלך דיונה של המגילה בטומאת
מת וסעיפיה ,פעם במובלע ופעם במפורש .להלן ,מט ,15 :נזכרים במסגרת
ההנחיות לטיהור כלי הבית של המת ‘וכול כלים אשר יש להמה טהרה' .בין
הצווים העוסקים בטיהור הבית ששהתה בו אישה שוולד מת במעיה ,נאמר:
‘וכול הכלים [ ]...כמשפט התורה הזואת תעשו להמה וכול כלי חרש ישברו
כי טמאים המה ולוא יטהרו עוד עד לעולם' (נ .)19-16 :מכאן שבעל המגילה
הבחין בין כלי חרס הנשברים ללא תקנה ,לבין כלים אחרים ש'יש להמה טהרה',
ממש כמו ההלכה של חז"ל.
ידין העיר על המינוח ‘יש להמה טהרה' (המוכר כעת מכתבים קומראניים
אחרים) 183האופייני ללשון חכמים 184.מקבילה מדויקת ללשון ‘יש להמה טהרה'
אנו מוצאים בספרי ,שם ,ממש באותו הקשר‘ :וכל כלי פתוח וגו' ,כלי שאם
ניטמא אין לו טהרה מטומאתו' 185.גם הלשון ‘עד לעולם' במגילת המקדש
מזכירה את לשון חז"ל‘ :אין לו טהרה עולמית' 186.לדעת ידין ,הניסוח ‘וכול כלי
חרש ישברו'‘ ,ולוא יטהרו עוד עד לעולם' רומז על פולמוס של בעל המגילה
עם שתי קּולות בכלי חרס ,שאנו מוצאים אצל חז"ל‘ :שבירתם היא טהרתם'187,
כלומר שברי החרסים טהורים (וכנגד זה במגילה ‘ולוא יטהרו עוד עד לעולם');
ו'כל שאין לו תוך בכלי חרס' 188,כלומר כלי חרס שאינם כלי קיבול ,אינם
נטמאים (וכנגד זה ההדגשה‘ :וכול כלי חרש ישברו')189.
1 82ראו מגילת המקדש ,ידין ,ב ,עמ' 152לשורה זו.
1 83ממ"ת ב( 56-55 :עמ' .)52
184מגילת המקדש ,ידין ,ב ,עמ' .152
185ראו ,בהקשרים אחרים ,גם משנה ,נגעים יד ט; בבלי ,נדה כח ע"ב ועוד רבים.
186ראו משנה ,נגעים יד ט ,ועוד הרבה .להקשר קרוב ראו בבלי ,עבודה זרה לג ע"ב' :כלי נתר
אין לו טהרה עולמית'.
1 87משנה ,כלים ב א ,ועוד.
1 88שם ,ג .יסודן של שתי ההלכות במדרש הפסוק 'כל אשר בתוכו יטמא ואתו תשברו' (ויקרא
יא לג).
189מגילת המקדש ,ידין ,ב ,עמ' ,158ברמיזה .הוא מפנה ל'דיון נרחב בעניין זה' במבוא,
אבל לא מצאתי שם דיון כזה ,לבד מההערה על מציאותם של שברי חרסים בקברים בבית
] [ 105
