Page 117 - ורד נועם סופי לאתר

‫טומאת המת בספרות קומראן‬

‫הקומראני בטומאת אוכלין ולא בטומאת מת של כלים‪ ,‬כמשתמע גם מהקשרו‪193.‬‬
‫ידין מקביל את ההבחנה בין ‘איש טהור' ל'כול אדם מישראל'‪ ,‬להבחנה‬
‫המצויה במשנה בין חבר לבין עם הארץ‪ ,‬אף היא בנוגע לתכולתם של כלי חרס‬

‫חתומים באהל המת‪:‬‬

‫כלי חרס מציל על הכל‪ ,‬כדברי בית הלל‪ .‬בית שמי או'‪ :‬אינו מציל אלא על‬
‫האכלים ועל המשקים ועל כלי חרס‪ .‬אמרו להן בית הלל‪ ,‬מפני מה? אמרו להן‬
‫בית‪ 194‬שמי‪ :‬מפני שהוא טמא על גב עם הארץ‪ ,‬ואין כלי טמא חוצץ‪ .‬אמרו‬
‫להן בית הלל‪ :‬והלא טיהרתם אכלים ומשקין שבתוכו! אמרו להן בית שמי‪:‬‬
‫כשטיהרנו אכלים ומשקים שבתוכו‪[ 195,‬ל]עצמו‪ 196‬טיהרנו‪ .‬אבל כשטיהרתה את‬

‫הכלי‪ ,‬טיהרתה לך ולו‪ .‬חזרו בית הלל להורות‪ 197‬כדיברי בית שמי‪198.‬‬

‫משנה זו מובאת בתוך רצף הלכות שבהן ‘חזרו בית הלל להורות כדברי בית‬
‫שמאי'‪ 199.‬בית הלל פסקו בתחילה כפשט הכתוב‪ ,‬ש'כלי חרס מציל על הכל'‪,‬‬
‫כלומר חוסם את הטומאה מלחדור אל כל המצוי בתוכו‪ ,‬ואילו דעת בית שמאי‪,‬‬
‫שנתקבלה לבסוף גם על דעת בית הלל‪ ,‬היא שכלי חרס סגור באהל המת אינו‬
‫מציל אלא על אוכלים‪ ,‬משקים וכלי חרס‪ .‬על כלים אחרים‪ ,‬כלומר כלים שיש‬
‫להם טהרה במקווה‪ ,‬כגון כלי מתכת‪ ,‬אין הוא מציל‪ .‬נימוקם של בית שמאי‬

‫‪ 193‬לפי שעה בדברים שבעל פה‪ ,‬העתידים לראות אור בעבודת הדוקטור שלו‪ .‬אני מודה לו על‬
‫ששיתף אותי במסקנותיו‪.‬‬

‫‪ 1 94‬בכתב יד קאופמן נכתב 'בית'‪ ,‬נמחק ונכתב שנית‪.‬‬
‫‪ 195‬בכתב יד קאופמן נכתב 'שה' ונמחק‪ ,‬ואחר כך נכתב 'שהבתוכו'‪ ,‬והה"א מחוקה‪.‬‬

‫‪ 1 96‬בכתב יד קאופמן הלמ"ד נוספה בקטן לאחר הכתיבה‪.‬‬
‫‪ 1 97‬כתב יד קאופמן‪ :‬להודות‪.‬‬

‫‪ 1 98‬משנה‪ ,‬עדויות א יד‪ .‬הלכה זו‪' ,‬כדיברי בית שמי'‪ ,‬נשקפת ממקורות תנאיים נוספים‪ .‬ראו‬
‫משנה‪ ,‬אהלות ה ג (עמ' ‪ ;)38‬כלים ט ב; שם י א; תוספתא‪ ,‬אהלות ה יא‪-‬יב (עמ' ‪;)603-602‬‬
‫בבלי‪ ,‬חגיגה כב ע"ב‪ .‬על היחס בין המקורות הללו ראו אלבק‪ ,‬עריכת המשנה‪ ,‬עמ' ‪;114‬‬
‫ניוזנר‪ ,‬המסורות הרבניות‪ ,II ,‬עמ' ‪ .284-281‬אפשטיין‪ ,‬תנאים‪ ,‬עמ' ‪ ,61-60‬ייחס משנה זו‬
‫לר' יהושע‪ ,‬וסבר שהוא הוא ה'חוזר בו'‪ ,‬לאור מעשה המסופר בתוספתא‪ ,‬אהלות ה י‪-‬יב‬
‫(עמ' ‪ .)603-602‬משנת עדויות נידונה במחקר אגב הדיון ביחסי חברים ועמי הארץ בחברה‬
‫היהודית של ימי הבית ותקופת התנאים‪ .‬ראו ביכלר‪ ,‬בית שמאי‪ ,‬עמ' ‪ ;37-35‬הנ"ל‪ ,‬עם‬
‫הארץ‪ ,‬עמ' ‪ ;51-49‬אופנהיימר‪ ,‬עם הארץ‪ ,‬עמ' ‪ ;99-98‬משנה‪ ,‬אלבק‪ ,‬נזיקין‪ ,‬עמ' ‪;477‬‬
‫סנדרס‪ ,‬הלכה‪ ,‬עמ' ‪ .250 ,192 ,189‬מדיונו של סנדרס נראה שלא היה מודע לכך שכלי‬

‫חרס נטמאים עולמית ואין להם טהרה בהזאה‪.‬‬
‫‪ 199‬ראו משנה‪ ,‬עדויות א יב‪.‬‬

‫] ‪[ 107‬‬