Page 111 - ורד נועם סופי לאתר
P. 111

‫טומאת המת בספרות קומראן‬

                                                          ‫ב‪ II 3‬טומאת כלי חרס‬

             ‫וכלי חרש יטמאו‪ ,‬וכול אשר בהמה לכול איש טהור יטמא‪,‬‬
         ‫והפתוחים יטמאו לכול אדם מישראל כול המושקה אשר בהמה‬

‫(מט‪)10-8 :‬‬

    ‫[‪ ]...‬וכול כלי חרש ישברו כי טמאים המה ולוא יטהרו עוד עד לעולם‬
‫(נ‪173.)19-17 :‬‬

‫כפי שהראה ידין‪ ,‬לשון המגילה כאן היא שילוב פרפרזות של ויקרא יא לג‬
‫(‘וְכָל ּ ְכ ִלי ֶח ֶרׂש ֲאׁ ֶשר יִּ ֹפל ֵמ ֶהם ֶאל ּתֹוכֹו ּ ֹכל ֲאׁ ֶשר ּ ְבתֹוכֹו יִ ְט ָמא וְ ֹאתֹו ִתׁ ְשּ ֹברּו')‬
‫ושל במדבר יט טו (‘וְ ֹכל ּ ְכ ִלי ָפתּו ַח ֲאׁ ֶשר ֵאין ָצ ִמיד ּ ָפ ִתיל ָע ָליו ָט ֵמא הּוא')‪.‬‬
‫שני הפסוקים עוסקים בטומאת כלים‪ ,‬האחד בהקשר של טומאת שרצים‬
‫והאחד במסגרת ה ָּפרשה של טומאת מת‪ .‬לשון המגילה ‘וכלי חרש יטמאו‪,‬‬
‫וכול אשר בהמה [‪ ]...‬יטמא' היא עיבוד של ויקרא יא לג‪‘ :‬וכל כלי חרש [‪]...‬‬
‫כל אשר בתוכו יטמא'‪ .‬ואילו ההמשך במגילה ‘והפתוחים יטמאו' נמשך אחר‬
‫‘וכל כלי פתוח [‪ ( ']...‬במדבר יט טו)‪ 174.‬למעשה‪ ,‬המגילה מפרשת שהכלי‬
‫שנאמר בו בפרשת המת ‘וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו טמא הוא'‬
‫(במדבר יט טו)‪ ,‬הוא ‘כלי חרש' הנזכר בויקרא יא לג‪ .‬זיהוי זה משותף לכל‬

     ‫המקורות שבידנו‪ ,‬כפי שנראה להלן‪ ,‬ומגילת המקדש מעידה על קדמותו‪.‬‬
‫מניין נובעת פרשנות עתיקה זאת? הלא בפרשת המת גופה אין כל פירוט‬
‫של סוגי כלים‪ .‬ואילו בפרשת שרצים נזכרו גם כלים נוספים‪‘ :‬וְ ֹכל ֲאׁ ֶשר יִּ ֹפל‬
‫ָע ָליו ֵמ ֶהם ּ ְב ֹמ ָתם יִ ְט ָמא ִמּכָל ּ ְכ ִלי ֵעץ אֹו ֶבגֶד אֹו עֹור אֹו ׂ ָשק ּכָל ּ ְכ ִלי ֲאׁ ֶשר יֵ ָעׂ ֶשה‬
‫ְמ ָלאכָה ּ ָב ֶהם ּ ַבּ ַמיִם יּו ָבא וְ ָט ֵמא ַעד ָה ֶע ֶרב וְ ָט ֵהר‪ :‬וְכָל ּ ְכ ִלי ֶח ֶרׂש ֲאׁ ֶשר יִּ ֹפל ֵמ ֶהם ֶאל‬
‫ּתֹוכֹו ּ ֹכל ֲאׁ ֶשר ּ ְבתֹוכֹו יִ ְט ָמא וְ ֹאתֹו ִתׁ ְשּ ֹברּו' (שם לב‪-‬לג)‪ .‬אכן‪ ,‬כיוון שלהגדרה זו‬
‫אין אחיזה בפרשתנו‪ ,‬סבור הרמב"ם שמפי השמועה למדוה‪ 175.‬אף על פי כן‪,‬‬
‫חשיבה פרשנית המובילה לזיהוי ה'כלי הפתוח' בספר במדבר עם ‘כלי חרש'‬
‫בספר ויקרא מוצעת בכמה פנים בספרי במדבר‪ .‬כאן אנו נתקלים בבעיה הנצחית‬
‫שמציבים לפנינו מדרשי ההלכה‪ :‬מה קדם‪ ,‬המדרש או ההלכה? לשון אחר‪ ,‬האם‬
‫המדרש מייצג נאמנה את דרך יצירתה של ההלכה‪ ,‬או שאינו אלא אסמכתא‬

                                                         ‫‪ 1	 73‬לפסקה בשלמותה ראו להלן‪ ,‬ד‪.‬‬
‫‪ 1	 74‬הסיום 'כל המושקה אשר בהמה'‪ ,‬החוזר על לשון המגילה לעיל‪ ,‬שורות ‪' 8-7‬כול המושקה‬

                                           ‫יטמא'‪ ,‬נובע מויקרא יא לד‪ ,‬וראו הדיון לעיל‪.‬‬
 ‫‪ 	175‬הלכות טומאת מת כא‪ ,‬א‪ .‬ובפירוש המשנה‪ ,‬כלים א יד; י א‪ ,‬הוא מכנה הלכה זו 'קבלה'‪.‬‬

                                 ‫] ‪[ 101‬‬
   106   107   108   109   110   111   112   113   114   115   116