Page 111 - ורד נועם סופי לאתר
P. 111
טומאת המת בספרות קומראן
ב II 3טומאת כלי חרס
וכלי חרש יטמאו ,וכול אשר בהמה לכול איש טהור יטמא,
והפתוחים יטמאו לכול אדם מישראל כול המושקה אשר בהמה
(מט)10-8 :
[ ]...וכול כלי חרש ישברו כי טמאים המה ולוא יטהרו עוד עד לעולם
(נ173.)19-17 :
כפי שהראה ידין ,לשון המגילה כאן היא שילוב פרפרזות של ויקרא יא לג
(‘וְכָל ּ ְכ ִלי ֶח ֶרׂש ֲאׁ ֶשר יִּ ֹפל ֵמ ֶהם ֶאל ּתֹוכֹו ּ ֹכל ֲאׁ ֶשר ּ ְבתֹוכֹו יִ ְט ָמא וְ ֹאתֹו ִתׁ ְשּ ֹברּו')
ושל במדבר יט טו (‘וְ ֹכל ּ ְכ ִלי ָפתּו ַח ֲאׁ ֶשר ֵאין ָצ ִמיד ּ ָפ ִתיל ָע ָליו ָט ֵמא הּוא').
שני הפסוקים עוסקים בטומאת כלים ,האחד בהקשר של טומאת שרצים
והאחד במסגרת ה ָּפרשה של טומאת מת .לשון המגילה ‘וכלי חרש יטמאו,
וכול אשר בהמה [ ]...יטמא' היא עיבוד של ויקרא יא לג‘ :וכל כלי חרש []...
כל אשר בתוכו יטמא' .ואילו ההמשך במגילה ‘והפתוחים יטמאו' נמשך אחר
‘וכל כלי פתוח [ ( ']...במדבר יט טו) 174.למעשה ,המגילה מפרשת שהכלי
שנאמר בו בפרשת המת ‘וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו טמא הוא'
(במדבר יט טו) ,הוא ‘כלי חרש' הנזכר בויקרא יא לג .זיהוי זה משותף לכל
המקורות שבידנו ,כפי שנראה להלן ,ומגילת המקדש מעידה על קדמותו.
מניין נובעת פרשנות עתיקה זאת? הלא בפרשת המת גופה אין כל פירוט
של סוגי כלים .ואילו בפרשת שרצים נזכרו גם כלים נוספים‘ :וְ ֹכל ֲאׁ ֶשר יִּ ֹפל
ָע ָליו ֵמ ֶהם ּ ְב ֹמ ָתם יִ ְט ָמא ִמּכָל ּ ְכ ִלי ֵעץ אֹו ֶבגֶד אֹו עֹור אֹו ׂ ָשק ּכָל ּ ְכ ִלי ֲאׁ ֶשר יֵ ָעׂ ֶשה
ְמ ָלאכָה ּ ָב ֶהם ּ ַבּ ַמיִם יּו ָבא וְ ָט ֵמא ַעד ָה ֶע ֶרב וְ ָט ֵהר :וְכָל ּ ְכ ִלי ֶח ֶרׂש ֲאׁ ֶשר יִּ ֹפל ֵמ ֶהם ֶאל
ּתֹוכֹו ּ ֹכל ֲאׁ ֶשר ּ ְבתֹוכֹו יִ ְט ָמא וְ ֹאתֹו ִתׁ ְשּ ֹברּו' (שם לב-לג) .אכן ,כיוון שלהגדרה זו
אין אחיזה בפרשתנו ,סבור הרמב"ם שמפי השמועה למדוה 175.אף על פי כן,
חשיבה פרשנית המובילה לזיהוי ה'כלי הפתוח' בספר במדבר עם ‘כלי חרש'
בספר ויקרא מוצעת בכמה פנים בספרי במדבר .כאן אנו נתקלים בבעיה הנצחית
שמציבים לפנינו מדרשי ההלכה :מה קדם ,המדרש או ההלכה? לשון אחר ,האם
המדרש מייצג נאמנה את דרך יצירתה של ההלכה ,או שאינו אלא אסמכתא
1 73לפסקה בשלמותה ראו להלן ,ד.
1 74הסיום 'כל המושקה אשר בהמה' ,החוזר על לשון המגילה לעיל ,שורות ' 8-7כול המושקה
יטמא' ,נובע מויקרא יא לד ,וראו הדיון לעיל.
175הלכות טומאת מת כא ,א .ובפירוש המשנה ,כלים א יד; י א ,הוא מכנה הלכה זו 'קבלה'.
] [ 101
