Page 123 - ורד נועם סופי לאתר
P. 123

‫טומאת המת בספרות קומראן‬

‫ו'כיבוסם במים'‪ 218,‬ובעיקר על ניקויה של ‘תגאולת' נוזלים‪ :‬שמן‪ ,‬יין ומים‪ .‬דין‬
      ‫זהה‪ ,‬במינוח דומה‪ ,‬מצוי גם בקטע ברית דמשק אשר נידון לעיל (ב‪219:)2‬‬

‫וכל העצים והאבנים‬        ‫‪15‬‬

‫‪ 1	 6‬והעפר אשר יגואלו בטמאת האדם לגאולי שמן בהם כפי‬

‫‪ 1	 7‬טמאתם יטמא הנ[ו]גע בם וכל כלי (מסמר) מסמר או יתד בכותל‬

‫‪ 	18‬אשר יהיו עם המת בבית וטמאו בטמאת אחד‪ 220‬כלי מעשה‪221‬‬

‫מאפיין מרכזי של מגילת המקדש בולט גם כאן‪ ,‬הלוא הוא המעבר מ'אהל'‬
‫שבכתוב‪ ,‬אל ‘בית' (שורה ‪ 222,)18‬שיש בו עפר ואבנים‪ ,‬כתלים ומסמרים‪223.‬‬
‫השורש גא"ל במשמע של טומאה ולכלוך כאחד משמש גם כאן‪ 224,‬וחוזר גם‬
‫הדין של טומאת חלקי הבית שאינם ּ ֵכלים‪ ,‬כגון עצים‪ ,‬אבנים ועפר‪ 225.‬גם‬

‫כוחו המטמא של השמן משותף לשני החיבורים‪ .‬נראה שיש לפרש את הביטוי‬
‫‘לגאולי שמן בהם' — בהיות בהם [בעצים‪ ,‬באבנים ובעפר] כתמי שמן‪ 226.‬מן‬

                           ‫קימרון‪ ,‬למילונה‪ ,‬עמ' ‪( 253 ,248-247 ,242‬על הפועל 'גרד')‪.‬‬
‫‪ 2	 18‬ידין תהה על ההבחנה בין טעוני הגרידה לטעוני הכיבוס‪ ,‬אבל ראו שיפמן‪ ,‬טומאת מתים‪,‬‬
‫עמ' ‪ ,144‬שסבר שלחלקי הבית הקבועים‪ ,‬כמו קרקע וקירות‪ ,‬יאה גרידה‪ ,‬מעין ההקצעה‬
‫הנעשית בבית המנוגע (ויקרא יד מא)‪ ,‬בעוד החלקים הניידים יותר‪ :‬מנעולים‪ ,‬מזוזות‪,‬‬

                                                  ‫ספים ומשקופים‪ ,‬טעונים רחיצה בלבד‪.‬‬
                                         ‫‪ 2	 19‬ראו כבר מגילת המקדש‪ ,‬ידין‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪.254-253‬‬
‫‪ 2	 20‬הקשרה של המילה 'אחד' אינו ברור‪ .‬באומגרטן‪ ,‬ברית דמשק‪ ,‬עמ' ‪( 70 ,68‬בעקבות הצעת‬
‫גינצבורג‪ ,‬כת‪ ,‬עמ' ‪ )83‬שיבץ אותה בשחזור שלו לעותק הקומראני אחרי המילה 'בבית'‪,‬‬
‫בהנחה שסדר המילים בעותק הגניזה השתבש‪ .‬קימרון‪ ,‬ברית דמשק משולב‪ ,‬עמ' ‪ ,47‬העלה‬
            ‫את הסברה שמילה זו לא הייתה כלל בעותק הקומראני‪ ,‬ושמא יש להשמיטה‪.‬‬

                                              ‫‪ 	221‬מראי מקום למקורות הקטע ראו לעיל‪ ,‬ב‪.2‬‬
             ‫‪ 	222‬ראו כבר אצל רבין‪ ,‬תעודות צדוקיות‪ ,‬עמ' ‪ ,63‬בטרם הוכרה מגילת המקדש‪.‬‬

                                                                          ‫‪ 	223‬ראו לעיל‪ ,‬ב‪.2‬‬
‫‪ 2	 24‬לדיון במשמעו ובהיקרויותיו של שורש זה ראו רבין‪ ,‬תעודות צדוקיות‪ ,‬עמ' ‪;63-62‬‬
‫באומגרטן‪ ,‬הימנעות משמן; הוניג‪ ,‬חוקי טהרה‪ ,‬עמ' ‪ ;562-559‬מגילת המקדש‪ ,‬ידין‪ ,‬א‪,‬‬

                                              ‫עמ' ‪ ;254‬קימרון‪ ,‬למילונה‪ ,‬עמ' ‪.262 ,243‬‬
                                                                          ‫‪ 2	 25‬ראו לעיל‪ ,‬ב‪.2‬‬

‫‪ 2	 26‬כך גם לאור תרגומו של באומגרטן‪ ,‬ברית דמשק‪ ,‬עמ' ‪ ,69‬וכן במהדורת באומגרטן‪-‬שוורץ‪,‬‬
‫עמ' ‪ .53‬ראו בפירוט באומגרטן‪ ,‬הימנעות משמן‪ .‬תרגומו של וכולדר‪ ,‬ברית דמשק החדשה‪,‬‬
‫עמ' ‪ ,93‬אינו נראה‪ .‬את המילים 'שמן בהם' קראו תחילה באופן שגוי שכטר (קטעים‪,LI ,‬‬
‫הערה ‪ ,)25‬גינצבורג (כת‪ ,‬עמ' ‪ ,)82‬רבין (תעודות צדוקיות‪ ,‬עמ' ‪ )63-62‬ועוד‪ ,‬אולם הקטע‬

                                 ‫] ‪[ 113‬‬
   118   119   120   121   122   123   124   125   126   127   128