Page 128 - ורד נועם סופי לאתר
P. 128
פרק ב
גמור במערכת ההלכתית .לא זו בלבד שהוא נעדר כל בסיס בכתוב ,הוא פורע
גם את סדריה של שרשרת העברת הטומאה כפי שניסחוה חכמים.
הגם שכוחם של משקים לטמא אחרים הועצם בספרות התנאית ,ודאי שאין
בכוחם לטמא מבנה ,ומבנה אבן מקל וחומר ,בניגוד למתואר במגילת המקדש,
שהרי אלה אינם מקבלים טומאה כלל לפי שיטת חז"ל .אם נתעלם לשעה
מהבדל יסודי זה ,ונתמקד בשאלת כוחם המטמא של המשקים כשלעצמם ,בלא
קשר לשאלת חסינותו של מבנה מפני טומאה ,אפשר להקביל את הטומאה
שגורמים המשקים לקרקע ולקירות בתורת הכת ,לטומאה שהם גורמים לאדם
וכלים אצל חז"ל ,שכן גם על פי ההלכה התנאית גורמים המשקים טומאה לכל
מה שאפשר לו לקבל טומאה בגבולותיה של שיטה זו .מכאן שעיון בטומאה
שגורמים משקים לכלים בשיטת חז"ל עשוי להעשיר את הבנתנו בטומאה
שגורמים המשקים — גם לקירות ולחומרי גלם — בשיטתה של מגילת המקדש.
כיצד הבינו התנאים את טומאת המשקים ואת מקורה? נראה שטומאת משקים
בכלל ,היקפה ומעמדה ,עוררה מחלוקת רחבת ִמנ ָעד בעולמם של חכמים ,למן
ימיהם של ראשוני החכמים ועד תקופת האמוראים .אחת ההלכות הבודדות
שנמסרו לנו בשמו של יוסי בן יועזר ,מן החכמים המוקדמים ביותר הידועים
לנו בשמם ובן זמנו של מרד המקבים ,היא העדות ‘על משקה בית מטבחייה
דכיין' 243.כבר בתקופת התלמוד נחלקו האמוראים בפשרה המדויק של קביעה
זאת 244.מכל מקום ,אין ספק שהכוונה היא לקּולה הנוגעת בטהרה של הדם
והמים שבבית המטבחיים בעזרה .קולה זו נמנית בין השלוש שזיכו את החכם
הזה בתואר הגנאי ‘יוסה שרייא' ,ככל הנראה על רקע ויכוח קדמון שהתחולל
בעניינן .בדור תלמידיו של ר' עקיבא נחלקו התנאים בכל שלושת ההיבטים של
טומאת משקים :טומאתם העצמית של המשקים ,המפורשת בכתוב; כוחם לטמא
מאכל ומשקה אחר; כוחם לטמא כלים245.
בה' ,בבלי ,פסחים יד ע"א; יח ע"ב ,לפי כתב יד תימני ,אנלאו .271על המדרש הקדמון
שלמד מכאן את כוחם של כל המשקים להכשיר לטומאה ,ראו הדיון לעיל ,ב.I 3
2 43משנה ,עדויות ח ד .ראו גם משנה ,כלים טו ו.
244ראו בבלי ,פסחים טז ע"א-יז ע"ב; כ ע"א; עבודה זרה לז ע"ב .המחקר עסק פחות בעדות זו
של יוסי בן יועזר ויותר בעדות הסתומה 'ודי יקרב למיתה מסאב' .על הלכה זו ראו להלן,
פרק ד והספרות המובאת שם.
2 45סיכום קצר של שיטות התנאים בטומאת משקין ראו בהקדמת הרמב"ם לסדר טהרות ,עמ'
כג-כד ,ופירושו למשנה ,טהרות ד י (עמ' תקו).
] [ 118
