Page 100 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 100
98חייו ומותו של משיח בן יוסף
עבודתו עד עתה ,כן יהיה עמדי תמיד" .והם תמהים ,ושמחו בדברי .והקב"ה נתן אלי
זיעה גדולה בזה היום ונתרפאתי מהחולי הגדול.
מגוף הדברים עולה בבירור כי הקטע המודגש אינו נמצא במקומו הנכון :לא ברור מהו
המראה הנזכר בקטע ,מי ראו אותו והיכן ראו אותו .הקטע המודגש הוא למעשה חזרה על
הקטע שאחריו ,שבו מסופר על חששותיהם של בני משפחת צרפתי לשלומו של הראובני
לאחר שנראה סימן כלשהו בשתן שלו .אין זה סביר כי מדובר כאן בשני אירועים שונים
שאירעו זה אחר זה ,אלא בעדות לעריכה לקויה .הראובני ניסה לשכתב את סיפור מחלתו,
אולם בעת העריכה הוא הציב את הקטע המשוכתב שלא במקומו ,ונוסף לכך לא השמיט
את הסיפור המקורי .המקום הראוי לקטע זה הוא מיד לאחר המשפט “ועשיתי מים קטנים",
וכאן צריך להופיע המשפט “וראו המראה שלו ,יש בה כמו העפר בשולים" וכו' .עדות
לעריכה הלקויה נותרה גם ברווח המופיע בכתב היד בתום הקטע המשוכתב32.
גם כאן ניתן לעמוד על מגמתו של הראובני בעריכת החיבור .הסיפור בצורתו המקורית
ביטא את אמונתו של הראובני כי הקב"ה אשר תמך בו עד כה ,במשך נדודיו ומסעותיו
בארצות לא מוכרות ,ימשיך ויתמוך בו גם במחלתו ,ומכאן ביטחונו כי לא יארע לו כל
רע .קביעתו של הראובני “ואני בטוח ביי' שהוא יהיה עמדי והוא הצילני בעבור עבודתו
עד עתה כן יהיה עמדי תמיד" נראית מתאימה למי שעבר דרך ארוכה ,קשה ורצופת סכנות,
עד שהגיע לאיטליה.
בקטע המשוכתב מבוססת אמונתו של הראובני שיתרפא ,על שטרם השלים את המשימה
המשיחית שלשמה נשלח“ :כי לא אמות מזה החולי עד אשר אקבץ ירושלים ואבנה המזבח
ואקריב הקרבן"; ומכיוון שקיבוץ הגלויות לירושלים ,בניין המקדש וחידוש הקורבנות
טרם התרחשו ,ברי לו שהוא אינו עומד למות כעת .בקטע משוכתב זה מתגלה הראובני
לא כדיפלומט בשליחות מדינית אלא כמי שממלא תפקיד כלשהו במהלך המשיחי ,ואולי
אף כמשיח עצמו.
תפיסה משיחית עצמית זו אינה מתאימה להתנהגותו של הראובני במהלך שהותו הראשונה
באיטליה — אז הוא הקפיד להציג את עצמו כשגריר וכמדינאי ,ולא כמי שעוסק בעניינים
משיחיים 33.הוא המשיך לנקוט גישה זו גם לאחר ששב לאיטליה בראשית שנת ,1530כפי
וראו שם ,עמ' 37הערה .107 3 2
דניאל מפיזה מזכיר אמנם את הראובני באיגרתו גם בהקשר משיחי" :ופי האיש מגלה ישועת ה' 3 3
כי קרובה לבוא"; ואחר כך" :העשרת השבטים ,והם עם כחול אשר על שפת הים לרוב ,שכחו
ירושלים מרוב כל וכי עתה נתעוררו בניהם ,והקץ קרוב" (אשכולי ,סיפור ,עמ' ;152אשכולי,
התנועות ,עמ' .)372לא ברור אם דניאל מתאר כאן את הדברים כפי שהתרחשו או את האופן שבו
הוא התרשם מהם .מכל מקום ראוי לשים לב שהתייחסותו של דוד לקץ ,על פי איגרת זו ,חלקית
ומצומצמת ביותר :הוא אינו נוקב בתאריך ,אינו מזכיר אותות ואינו מנכס לעצמו שום תפקיד
במהלך המשיחי המתקרב ,וזאת בשונה מהכרזתו המפורשת המופיעה בקטע המשוכתב .נוסף לכך,
דוד עצמו התוודה כי גילה לדניאל מפיזה את כל סודותיו" :הכל גליתי לו לא נשאר אלי דבר שלא
הגדתי לו" (אשכולי ,סיפור ,עמ' .)42יתכן שבמסגרת גילויים אלו הוא חשף בפניו היבטים שונים
