Page 198 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 198

‫‪ 196‬חייו ומותו של משיח בן יוסף‬

‫התורה‪ ,‬שכן בצורתה הנוכחית הביטוי העיקרי של התורה הוא ההלכה — “התלמוד והדינים"‬
‫כפי שמלכו מכנה אותה‪ .‬ביטוי זה של התורה הוא זמני בלבד‪ ,‬ונחות ביחס לסודות התורה‬

                                                       ‫שיתגלו עם בא המשיח‪50:‬‬
‫וכתיב “אם חומה היא" (שיר השירים ח ט) וגו[מר] יר[מוז] אע"פ שהשי"ת [שהשם יתברך]‬
‫הסתיר סודות התורה עכ"ז [עם כל זה] נשאר בה דלת ופתח שהיא זאת ההבנה שאנו מבינים‬
‫בתור[ה] שבה עשינו סייג וחומה בתורה‪ .‬כמ"ש [כמו שאמרו] ז"ל “ועשו סייג לתורה" (אבות‬
‫א א) כדי שלא יבואו לגלות בה פנים שלא כהלכה והחומה היא התלמוד והדינים שלמדונו‬
‫רז"ל ומצד החומה שאמרנו או מצד הדלת שהיא ההבנה שאנו מבינים עתה בתורה ולא עזבנו‬

                 ‫אות[ה] בכ"כ [בכל כך] צרו[ת] עתיד הקב"ה להחזיר לנו סודות התורה‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬על אף הפערים בין המשיח למשה‪ ,‬בסופו של דבר נשמתו של משה (שבמקור‬
‫הייתה נשמתו של הבל שהתגלגלה במשה) עתידה להתגלגל במשיח עצמו‪ ,‬ולפיכך ניתן‬

                             ‫לראות בו ממשיך ומשלים את המהלך שהחל בו משה‪51.‬‬
‫דמותו של משיח בן דוד היא דמות מיתית ולא–היסטורית‪ .‬השינוי שהוא יחולל בעולם‪,‬‬
‫עם תיקונו מחטא אדם הראשון וטיהורו מטומאת הנחש‪ ,‬יביא למעשה לקיצה את הדרך‬
‫שבה מתנהל העולם כיום ויעלה אותו למדרגה שונה לחלוטין של הוויה‪ .‬הביטוי הבולט‬
‫ביותר להיפוך זה שיתרחש בעולם‪ ,‬הוא שמשיח בן דוד ינהיג את ישראל בכוח מידת הדין‬

                                 ‫דווקא‪ ,‬מידה אשר עד כה גרמה רק צרות ורעות‪52:‬‬
‫ועתה תבין מאמ[ר] בספר הזוהר‪“ :‬מגו חשוכא נפיק נהורא‪ ,‬מגו רחמי נפיק דינא‪ ,‬מגו טב‬
‫נפיק ביש‪ ,‬וכולא אתכליל דא בדא"‪ 53.‬ומ"ש [ומה שכתב] מגו חשוכא נפיק נהורא‪ ,‬הכוונה‬
‫שמתוך מדת אלהים‪ ,‬שממנו בא החשך והגלות‪ ,‬יבוא הטוב לישראל‪ ,‬כיון שימסר מדת הגבורה‬
‫למשיח בן דוד‪ .‬ומ"ש מגו רחמי נפיק דינא כמ"ש [כמו שנאמר] “ ְיַׁשְּועּו ואין מושיע על יי'‬
‫ולא ָע ָנם" (תהלים יח מב)‪ ,‬שהרחמים נהפכות על האומות לדין‪ ,‬ומ"ש מגו טב נפיק ביש‬
‫שמהמדה שהיה בא להם הטוב‪ ,‬שהיא מדת סמאל‪ ,‬משם תמשך להם הרע‪ ,‬וזה הכח השיג דוד‬
‫בסיבת היותו נלקח מצד מואב‪ ,‬שרות היתה נכריה כמ"ש “מדוע מצאתי חן בעיניך להכירני‬
‫ואנכי נכריה" (רות ב י)‪ .‬ואמ[ר] “ ֻהו ֵגּד ֻהו ַגּד לי כל אשר עשית את ֲחמֹו ֵתְך אחרי מות אישך‬
‫וכו' ותלכי אל עם אשר לא ָי ַד ַע ְּת תמול שלשום" (שם שם יא)‪ .‬הכוונה כי כמו שרות שהיתה‬
‫נכריה לישראל ונהפכה לישראל‪ ,‬כך מדת הדין שהיתה נכריה לישראל וממנה היו נמשכות‬

                                                  ‫כל הרעות תהפך לטוב לישראל‪54.‬‬

                                                                           ‫שם‪ ,‬יח ע"א‪.‬‬   ‫‪	50‬‬
‫חידושים ממהר"ר שלמה מלכו (כת"י)‪ ,‬דף ‪ 243‬ע"ב‪ .‬וראו על כך גם אצל אידל‪ ,‬מיסטיקאים‬           ‫‪5	 1‬‬
                                                                                         ‫‪5	 2‬‬
                                                                     ‫משיחיים‪ ,‬עמ' ‪.150‬‬   ‫‪	53‬‬
                                                      ‫בניהו‪ ,‬מאמר על הגאולה‪ ,‬עמ' שנב‪.‬‬    ‫‪5	 4‬‬
‫"מתוך החושך יוצא אור‪ ,‬מתוך הרחמים יוצא דין‪ ,‬מתוך טוב יוצא רע וכולם בלולים זה בזה"‬
                                                      ‫(זוהר ויקרא‪ ,‬דף פ ע"ב‪ ,‬בשינויים)‪.‬‬
‫רעיון זה בולט מאד במאמר זה — ראו בניהו‪ ,‬מאמר על הגאולה‪ ,‬עמ' שמב‪ ,‬שמג‪ ,‬שנא‪ ,‬שנג‪ ,‬שסז‪.‬‬
   193   194   195   196   197   198   199   200   201   202   203