Page 201 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 201
פרק ו 199
פעילותו החיצונית של משיח בן אפרים ,זו המכוונת לאומות — כאן מתגלה משיח בן
אפרים כמשיח לוחם62:
“אל מוציאו ממצרים כתועפות ְר ֵאם לו יֹא ַכל גויים ָצָריו" וכו' (במדבר כד ח) זה הפסוק מדבר
על משיח בן אפרים שנאמר עליו “וקרני ראם קרניו בהם עמים ְי ַנ ַגּח" וכו' (דברים לג יז)
שזה ג"כ מ"ש [גם כן מה שאמר] כאן “יאכל גויים צריו" וכו' (במדבר כד ח) ובאמצעות זהו
“ְו ָי ֹרם ֵמ ֲא ַגג ַמ ְלּכֹו" וכו' (במדבר כד ז).
המלחמה באומות תהיה מאפיין עיקרי של זהותו של משיח בן אפרים ושל פעילותו
המשיחית .אף על פי שהמשימה המשיחית העיקרית הוטלה על זרע בית דוד ,בכל זאת יש
צורך בדמות משיחית מזרעו של יוסף .צורך זה נובע הן מסיבות פנימיות — מעורבותו של
יהודה במכירת יוסף ,שהיא במידה מסוימת חזרה על חטא אדם הראשון ולכן שוללת מיהודה
את המשיחיות השלמה — 63הן מסיבות חיצוניות ,שכן יוסף הוא שהחל את המלחמה בעמים
כאשר עצר וכלא את ְצפֹו בן אליפז ,נכדו של עשו שניסה למנוע את קבורתו של יעקב
במערת המכפלה .לאחר מותו של יוסף נמלט צפו מכלאו במצרים ,ובסופו של דבר היה
למלך הראשון שמלך ברומא 64.מכיוון שיוסף הוא אשר הצליח בעבר להכניע את מייסדה
של רומא ,גם חורבנה יבוא מידיו של אחד מצאצאיו של יוסף 65.בין שני גורמים אלו יש
נקודת השקה בדמותם של עשרת הרוגי מלכות ,אשר נאסרו כדי לכפר על חטא מכירת
יוסף ,והוצאו להורג בידי הקיסר הרומאי66.
זהותו של משיח בן אפרים כמשיח לוחם מתבטאת גם בשמו ,ובייחוסו דווקא לאפרים
ולא ליוסף באופן כללי .מלכו מסביר בצורה מפורטת את הסיבות לשימוש דווקא בתואר
זה למשיח שתפקידו להילחם באומות67:
ובשביל זה אנו אומרים משיח בן אפרים ,שמשיח בן יוסף היה לנו לומר ואנו אומרים אפרים,
לפי שאפרים הוא לקח ממדת אמו שהיא אסנת בת פוטיפרע שהוא מצד שמאל ,שהוא כחו
שם ,דף כא ע"ב. 6 2
שם ,דף יג ע"ב (מכירת יוסף כתפיסת מידתו של הנחש) ,כא ע"ב .וראו גם את הדרשה על הפסוק 6 3
"לא יסור שבט מיהודה" (בראשית מט י) ,שבה מפרש מלכו את המילה "שבט" לא כאות לשלטון, 6 4
65
אלא כאות למריבות ומחלוקת שלא יסורו מיהודה בגלל חטאו הנזכר שם בדף יד ע"א. 66
שם ,דף כב ע"א .מלכו העתיק מקור זה מתוך פירושו של הרמב"ן לבראשית מט לא ,שם הוא
67
מציין כי מקור הסיפור בספר יוסיפון .וראו פלוסר ,יוסיפון ,א ,עמ' ;11-10ב ,עמ' .24
משיח בן אפרים ילחם באומות נוספות ולא רק ברומא ,ראו להלן.
ספר המפואר ,ל ע"א .מלכו מסביר שם כי הקשיים שערם יוסף על אחיו כשהגיעו למצרים נבעו
מרצונו לזכך את נשמותיהם כדי שהן לא תתגלגלנה באותם צדיקים ,דבר שהיה מונע את מיתתם
של עשרת הרוגי מלכות .בחידושים ממהר"ר שלמה מלכו (כת"י) ,דף 241ע"א ,מובא משמו
של ר' משה באסולה כי בעשרת הרוגי מלכות נתגלגלו נשמותיהם של עשרה בנים נוספים שהיו
אמורים להיוולד ליוסף כדי להשלים את מניין בניו לשנים עשר ,אך בסופו של דבר לא נולדו.
בניהו ,מאמר על הגאולה ,עמ' שמח-שמט .על הקשרים העולים מציטוט זה בין תפיסתו של מלכו
ל"ספר המשיב" ,ראו להלן עמ' .211
