Page 208 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 208

‫‪ 206‬חייו ומותו של משיח בן יוסף‬

‫עוד יש בידינו קבלה של אמת‪ ,‬כי כל התורה כולה שמותיו של הקב"ה‪ ,‬שהתיבות מתחלקות‬
‫לשמות בעניין אחר‪ ,‬כאלו תחשוב על דרך משל כי פסוק בראשית יתחלק לתיבות אחרות‪,‬‬
‫כגון‪ :‬בראש יתברא אלהים‪ ,‬וכל התורה כן‪ ...‬ומפני זה ספר תורה שטעה בו באות אחת במלא‬
‫או בחסר פסול‪ ,‬כי זה העניין יחייב אותנו לפסול ספר תורה שיחסר בו ו"ו אחד ממלת אותם‪,‬‬
‫שבאו מהם ל"ט מלאים בתורה‪ ,‬או שיכתוב הו"ו באחד משאר החסרים‪ ,‬וכן כיוצא בזה‪ ,‬אף‬

                               ‫על פי שאינו מעלה ואינו מוריד‪ ,‬כפי העולה במחשבה‪.‬‬
‫על אף קווי הדמיון הבולטים‪ ,‬תפיסת התורה של מלכו נבדלת מגישה זו בשתי נקודות‬
‫עיקריות‪ .‬ההבדל הראשון מתגלה במרכזיותו של היסוד המאגי בתפיסת התורה של מלכו‪.‬‬
‫שלא כעמדתו של הרמב"ן שלפיה התורה היא רצף מיסטי של שמות האל‪ ,‬רואה מלכו את‬
‫התורה בצורתה הגולמית בראש ובראשונה כאמצעי מאגי לגילוי סודות‪ ,‬לריפוי ולבריאה‪,‬‬

‫נושא שהוא שב ונדרש לו לאורך ספר המפואר‪“ :‬כדי שיבין וישיג סודות עליוני[ם] וסתרים‬
‫עמוקים אלהיים ורוחניים כמו שהם רמוזים בתורה בהיותה כתובה בלא פרשיות ובלא פסוקים‬
‫ותיבות ונקודות וטעמים";‪“ 100‬שבכחה היה יכול האדם לבנות עולמות ולהחיות מתים הכל‬
‫מסור בידו‪ ...‬שבה יוכל להשיג ולהשכיל ולמשול בעליונים ובתחתונים ולהחיות מתים‬
‫ולבנות עולמות ולהחריבן";‪“ 101‬כי הב"ה נתן באדם (קודם החטא) כח ורשות ויכולת לגזור‬
‫בעליונים ועל התחתונים המזלות והככבים שישנו את תפקידם";‪“ 102‬עד שלא חטא אדם‬
‫הראשון היו גלויים שבילי התורה וסודותיה הנוראים והיה מוכן להיות חי וקים לעולם‪...‬‬
‫ולכן כשנתן הב"ה התורה לישראל רצה לזכותם בה כדי שיהיו חיים וקיימים לעולם בהחזיקם‬
‫בה";‪ 103‬ועוד‪ .‬רק בשני מקומות‪ ,‬שאחד מהם הוא הציטוט של דברי הרמב"ן‪ ,‬מזכיר מלכו‬

                       ‫שהתורה היא אכן רצף של שמות האל ולא רק אמצעי מאגי‪104.‬‬
‫אמנם‪ ,‬הרמב"ן מזכיר תפיסה מאגית של התורה כשמות האל באחת מדרשותיו‪“ :‬ויש‬
‫במקצוע זה ספר והוא הנקרא שמושי תורה‪ ,‬ושמפרש בפרשיות שמוש כל אחת מהן‪ ,‬והשם‬

‫היוצא ממנה והאיך יוצא ממנה‪ ,‬והאיך משתמשין בה"‪ 105.‬על פי גישה זו השמות המוסתרים‬

‫בתורה יכולים לשמש למטרות מאגיות‪ ,‬אולם אין כאן תפיסה של התורה כרצף של שמות‪,‬‬
‫אלא כחיבור שביסודו הוא נרטיבי ושבפרשיות השונות שלו מוסתרים וגלומים שמות שונים‬
‫המאפשרים שימושים שונים בהתאם להקשר שבו הם מופיעים‪ .‬התפיסה של מלכו קיצונית‬
‫יותר ומהווה למעשה שילוב של שתי הגישות‪ :‬הוא מקבל את התפיסה העקרונית שלפיה‬

                                                                    ‫‪ 1	 00‬ספר המפואר‪ ,‬ז ע"א‪.‬‬
                                                                         ‫‪ 	101‬שם‪ ,‬דף ח ע"א‪.‬‬
                                                                         ‫‪ 1	 02‬שם‪ ,‬דף ח ע"ב‪.‬‬
                                                                       ‫‪ 1	 03‬שם‪ ,‬י ע"א‪-‬ע"ב‪.‬‬

                                          ‫‪ 	104‬שם‪ ,‬דף ז ע"א (ציטוט של הרמב"ן) ובדף יז ע"ב‪.‬‬
‫‪ 1	 05‬ח"ד שעוועל‪ ,‬כתבי הרמב"ן‪ ,‬א‪ ,‬ירושלים תשכ"ח‪ ,‬עמ' קסח‪ .‬הרמב"ן דחה עמדה זו‪" :‬אבל יש לנו‬
‫קבלה שיותר ממה שכתוב בספר ההוא הם שמות‪ ,‬כל התורה כלה מבראשית ועד לעיני כל ישראל‪,‬‬

                                                                      ‫כולה שמות" (שם)‪.‬‬
   203   204   205   206   207   208   209   210   211   212   213