Page 210 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 210
208חייו ומותו של משיח בן יוסף
שכל פעולות וסודות אלהותי ומהותי הוא סוד שמותי היקרים והוא סוד תורתי שהם יושבים
רמוזים ומובנים ומיוסדים בתורתי אחר שהם יושבים בתורתי תורתי הוא מהותי ואלהותי ולזה
הטעם יודע לכם כי לסודות תורתי ומצפוניה אין להם סוף והנני מגלה לכם בספר הזה רובם
מהם אשר ישבו גנוזים עד עתה אחר שמת משה נביאי ישבו גנוזים וסתומים בסוד אוצרות חכמה
וסוד האוצרות האלו הם סודות תורתי ומצפוניה ועל זה הסוד רמז הנביא באמרו ושאבתם מים
בששון ממעיני הישועה ,לרמוז שבזמן הישועה כל אלו הסודות ואלו המצפונות יהיו מגולים
לכם בכח שמותי היקרים ובכח אותיותיהם או בכח רמזיהם אין דבר למעלה שיעמוד נגדם .וזהו
סוד השי"ן הוא סוד האוצרות החכמה יושבים גנוזים עד בוא משיח השם וזהו סוד ושאבתם מים
בששון ר"ל [רוצה לומר] כשתשאבו המים האלו שהם הסודות תשאבו אותם בששון הוא סוד
שמחה כפולה וזהו סוד מלת בששן בשני שינין ור"ל כשתאשבו הסודות האלו תשאבו אותם
בששון מפני שהם ממעיני הישועה שאלו הסודות לא נתן לגלות עד בוא יבא מעיני הישועה.
כמו אצל מלכו גם כאן בולטים היסוד המאגי (גילוי הסודות שבתורה) והיסוד המשיחי ,כלומר
התפיסה שרק עם בואו של המשיח ניתן יהיה לגלות סודות אלו .עם זאת ,הקישור המרכזי
כל כך בתפיסתו של מלכו בין הסתרת סודות התורה לחטא אדם הראשון ,כלל אינו קיים
כאן .נוסף לכך ,הסתרת סודות התורה התרחשה ,על פי “ספר המשיב" ,לאחר מותו של
משה ,בעוד שעל פי תפיסתו של מלכו גם משה עצמו לא הגיע להשגה המלאה של סודות
התורה 112.כמו כן אין בקטע זה התייחסות ליחס בין שני הפנים של התורה ,הגלוי והנסתר.
נראה כי בתפיסתו של מלכו את התורה כרצף של שמות מתקיים שילוב בין רעיונות
הקשורים ל"ספר המשיב" ,שאליהם התוודע כחלק מההשכלה התורנית שרכש בפורטוגל
ממי שהיו קשורים שם לספר זה 113,יחד עם גרסתו של ר' אברהם אבולעפיה לתפיסה זו,
שבה שב ומתגלה הפן המשיחי ,ומודגש הפער בין שני הפנים של התורה ,שאליה הוא היה
יכול להתוודע באיטליה .עם זאת ,גיבושה הסופי של תפיסה זו כפי שהוא מנוסח ב"ספר
המפואר" כולל מרכיב מרכזי נוסף שאינו מופיע לא ב"ספר המשיב" ולא אצל ר' אברהם
אבולעפיה ,והוא החיבור עם התפיסות (ממקור נוצרי) בדבר מרכזיותו של החטא הקדמון
והעמדה השלילית כלפי המצוות ,שהן הרכיב המרכזי של התורה בצורתה הגלויה הסיפרית114.
מוטיב נוסף המתגלה הן ב"ספר המשיב" הן בכתביו של מלכו הוא יחס דו–ערכי לישמעאל:
מחד–גיסא הוא ממלא תפקיד מרכזי בהכנעתה של אדום ,ומאידך–גיסא גאולת ישראל
כרוכה בתבוסתו אחר כך .ב"ספר המשיב" מוצג ישמעאל מצד אחד כקליפה דקה המונחת
על הקדושה כדי לסייע לה וכמי שיילחם וישמיד את אדום 115,ומצד אחר בתיאורים של
כמו שאמר 'ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה' (ישעיה לה י)" (דף כו ע"ב).
112שם ,דף לג ע"ב; בניהו ,מאמר על הגאולה ,עמ' שעא; חידושים ממהר"ר שלמה מלכו (כת"י) ,דף
240ע"א.
1 13ראו לעיל עמ' ;113בנמלך ,אנוסי פורטוגל ,עמ' .318-311
114בשילוב בין המקור יהודי (תפיסת התורה כרצף של שמות האל) למבנה נוצרי (מרכזיותו של החטא
הקדמון ,תפיסה שלילית של המצוות) ,אדון בהרחבה בסעיף הבא.
115שלום ,המגיד ,עמ' פ.
