Page 210 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 210

‫‪ 208‬חייו ומותו של משיח בן יוסף‬

‫שכל פעולות וסודות אלהותי ומהותי הוא סוד שמותי היקרים והוא סוד תורתי שהם יושבים‬
‫רמוזים ומובנים ומיוסדים בתורתי אחר שהם יושבים בתורתי תורתי הוא מהותי ואלהותי ולזה‬
‫הטעם יודע לכם כי לסודות תורתי ומצפוניה אין להם סוף והנני מגלה לכם בספר הזה רובם‬
‫מהם אשר ישבו גנוזים עד עתה אחר שמת משה נביאי ישבו גנוזים וסתומים בסוד אוצרות חכמה‬
‫וסוד האוצרות האלו הם סודות תורתי ומצפוניה ועל זה הסוד רמז הנביא באמרו ושאבתם מים‬
‫בששון ממעיני הישועה‪ ,‬לרמוז שבזמן הישועה כל אלו הסודות ואלו המצפונות יהיו מגולים‬
‫לכם בכח שמותי היקרים ובכח אותיותיהם או בכח רמזיהם אין דבר למעלה שיעמוד נגדם‪ .‬וזהו‬
‫סוד השי"ן הוא סוד האוצרות החכמה יושבים גנוזים עד בוא משיח השם וזהו סוד ושאבתם מים‬
‫בששון ר"ל [רוצה לומר] כשתשאבו המים האלו שהם הסודות תשאבו אותם בששון הוא סוד‬
‫שמחה כפולה וזהו סוד מלת בששן בשני שינין ור"ל כשתאשבו הסודות האלו תשאבו אותם‬
‫בששון מפני שהם ממעיני הישועה שאלו הסודות לא נתן לגלות עד בוא יבא מעיני הישועה‪.‬‬
‫כמו אצל מלכו גם כאן בולטים היסוד המאגי (גילוי הסודות שבתורה) והיסוד המשיחי‪ ,‬כלומר‬
‫התפיסה שרק עם בואו של המשיח ניתן יהיה לגלות סודות אלו‪ .‬עם זאת‪ ,‬הקישור המרכזי‬
‫כל כך בתפיסתו של מלכו בין הסתרת סודות התורה לחטא אדם הראשון‪ ,‬כלל אינו קיים‬
‫כאן‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬הסתרת סודות התורה התרחשה‪ ,‬על פי “ספר המשיב"‪ ,‬לאחר מותו של‬
‫משה‪ ,‬בעוד שעל פי תפיסתו של מלכו גם משה עצמו לא הגיע להשגה המלאה של סודות‬
‫התורה‪ 112.‬כמו כן אין בקטע זה התייחסות ליחס בין שני הפנים של התורה‪ ,‬הגלוי והנסתר‪.‬‬
‫נראה כי בתפיסתו של מלכו את התורה כרצף של שמות מתקיים שילוב בין רעיונות‬
‫הקשורים ל"ספר המשיב"‪ ,‬שאליהם התוודע כחלק מההשכלה התורנית שרכש בפורטוגל‬
‫ממי שהיו קשורים שם לספר זה‪ 113,‬יחד עם גרסתו של ר' אברהם אבולעפיה לתפיסה זו‪,‬‬
‫שבה שב ומתגלה הפן המשיחי‪ ,‬ומודגש הפער בין שני הפנים של התורה‪ ,‬שאליה הוא היה‬
‫יכול להתוודע באיטליה‪ .‬עם זאת‪ ,‬גיבושה הסופי של תפיסה זו כפי שהוא מנוסח ב"ספר‬
‫המפואר" כולל מרכיב מרכזי נוסף שאינו מופיע לא ב"ספר המשיב" ולא אצל ר' אברהם‬
‫אבולעפיה‪ ,‬והוא החיבור עם התפיסות (ממקור נוצרי) בדבר מרכזיותו של החטא הקדמון‬
‫והעמדה השלילית כלפי המצוות‪ ,‬שהן הרכיב המרכזי של התורה בצורתה הגלויה הסיפרית‪114.‬‬
‫מוטיב נוסף המתגלה הן ב"ספר המשיב" הן בכתביו של מלכו הוא יחס דו–ערכי לישמעאל‪:‬‬
‫מחד–גיסא הוא ממלא תפקיד מרכזי בהכנעתה של אדום‪ ,‬ומאידך–גיסא גאולת ישראל‬
‫כרוכה בתבוסתו אחר כך‪ .‬ב"ספר המשיב" מוצג ישמעאל מצד אחד כקליפה דקה המונחת‬
‫על הקדושה כדי לסייע לה וכמי שיילחם וישמיד את אדום‪ 115,‬ומצד אחר בתיאורים של‬

                 ‫כמו שאמר 'ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה' (ישעיה לה י)" (דף כו ע"ב)‪.‬‬
‫‪ 	112‬שם‪ ,‬דף לג ע"ב; בניהו‪ ,‬מאמר על הגאולה‪ ,‬עמ' שעא; חידושים ממהר"ר שלמה מלכו (כת"י)‪ ,‬דף‬

                                                                              ‫‪ 240‬ע"א‪.‬‬
                                ‫‪ 1	 13‬ראו לעיל עמ' ‪ ;113‬בנמלך‪ ,‬אנוסי פורטוגל‪ ,‬עמ' ‪.318-311‬‬
‫‪ 	114‬בשילוב בין המקור יהודי (תפיסת התורה כרצף של שמות האל) למבנה נוצרי (מרכזיותו של החטא‬
                           ‫הקדמון‪ ,‬תפיסה שלילית של המצוות)‪ ,‬אדון בהרחבה בסעיף הבא‪.‬‬

                                                                   ‫‪ 	115‬שלום‪ ,‬המגיד‪ ,‬עמ' פ‪.‬‬
   205   206   207   208   209   210   211   212   213   214   215