Page 213 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 213

‫פרק ו ‪211‬‬

‫ישראל אינם מאמינים שהקב"ה משפיע בעולם בזה האופן ושהוא משלם לאיש כפעלו"‪130.‬‬
‫כאן הוא יוצא נגד חוגים בחברה היהודית שלא האמינו בהשגחת האל בעולמו (“שהקב"ה‬
‫משפיע בעולם") ובשכר ועונש (“ושהוא משלם לאיש כפעלו")‪ .‬עמדה דומה‪ ,‬שהופנתה‬
‫נגד מי שאינם יהודים‪ ,‬מופיעה במקום אחר בכתביו — שם הוא מתאר את ההבדל בין בני‬
‫הפילגשים שאברהם שילח מעל פניו‪ ,‬לבין יצחק‪“ :‬ומה שאמ[ר] ‘ַו ְיַׁשְּל ֵחם מעל יצחק בנו‬
‫ְּבעֹו ֶדּנּו חי' (בראשית כה ו) כמו ‘ַו ְיׁ ַש ְלּ ֵחהּו השם אלהים מגן עדן' (שם ג כג) מלמד שנתן‬
‫להם כתאותם מפני שהם היו כולם הולכים אחר תאוות בהמיות ולא היו מאמינים בענין‬
‫ההשגחה אלא הקדמות ולפי כך שלחם אל ארץ קדם"‪ 131.‬כאן צירף מלכו לכפירה בהשגחה‬
‫גם את האמונה בקדמות העולם; האמונה הפילוסופית בכללותה קושרה לחטאו של אדם‬
‫הראשון (“הולכים אחר תאוות בהמיות")‪ ,‬ולפיכך גם הרחקתם של בני הפילגשים מוצגת‬
‫כמקבילה לגירוש מגן עדן‪ .‬עמדות אלו קרובות לעמדות האנטי–פילוסופיות המופיעות‬
‫ב"ספר המשיב"‪ ,‬לא רק בתפיסה העקרונית העולה מהן‪ ,‬אלא גם בנוגע לזיהוי בין חטא‬
‫אדם הראשון לבין הפילוסופיה‪ 132,‬וכן בנוגע לתפיסה כי האמונות הפילוסופיות מעכבות‬
‫את הגאולה‪ 133.‬להערות אנטי–פילוסופיות אלו של מלכו יש חשיבות מרובה‪ ,‬שכן הן אינן‬
‫חלק בלתי נפרד מן המהלך הדרשני שלו‪ ,‬ואין לראות בהן תגובה של הדרשן על המציאות‬

     ‫החברתית והתרבותית שבתוכה חי‪ ,‬אלא ביטוי לעמדות ותפיסות עקרוניות שלו‪134.‬‬
‫הצבעתי על סדרה של הקבלות נקודתיות בין תפיסות ורעיונות שונים העולים ב"ספר‬
‫המשיב" לבין רעיונות דומים המתגלים בכתביו של מלכו‪ .‬לאלו יש להוסיף כי הן ב"ספר‬
‫המשיב" הן אצל מלכו ניצבת ההתגלות‪ ,‬בין אם של האל עצמו בין אם של שליחיו‪ ,‬במקום‬
‫מרכזי ביותר‪ ,‬ויש להוסיף את השימוש של מלכו ושל ספר המשיב בשם “משיח בן אפרים"‬
‫ולא בשם “משיח בן יוסף"‪ ,‬וכן את מרכזיותן של המאגיה‪ ,‬האסטרונומיה והאסטרולוגיה‬
‫אצל שניהם‪ .‬אולם בכל אחת מהדוגמאות הצבעתי גם על הבדלים בולטים ומשמעותיים‬
‫בין תפיסותיו של מלכו לתפיסות העולות ב"ספר המשיב"‪ .‬הבדלים אלו קיימים גם בנוגע‬
‫לאופי ההתגלות‪ ,‬שכן בעוד ב"ספר המשיב" היא בעיקרה התגלות של פרשנות‪ ,‬אצל מלכו‬
‫מדובר במראות ובחזיונות‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬ההתגלות ב"ספר המשיב" היא התגלות יזומה‪ ,‬והחיבור‬
‫מציע מגוון של טכניקות כדי להביא את המלאכים השונים להתגלות‪ ,‬בעוד ההתגלויות‬

                                       ‫שנגלו למלכו היו ספונטניות ולא יזומות‪135.‬‬

                                                                   ‫‪ 1	 30‬ספר המפואר‪ ,‬כז ע"ב‪.‬‬
                                                    ‫‪ 	131‬חיבורים משיחיים (כת"י)‪ ,‬דף ‪ 41‬ע"א‪.‬‬

                                                             ‫‪ 	132‬ראו אידל‪ ,‬עיונים‪ ,‬עמ' ‪.236‬‬
‫‪ 1	 33‬השוו‪ :‬ספר המפואר‪ ,‬כז ע"א‪-‬ע"ב; אידל‪ ,‬עיונים‪ ,‬עמ' ‪ .237‬ההתנגדות לפילוסופיה לא הייתה‬
‫רק נחלתו של חוג "ספר המשיב"‪ ,‬והיא התבטאה ביצירתם של גולים פורטוגלים אחרים דוגמת‬
‫ר' אברהם סבע ור' יוסף יעבץ — ראו נגאל‪ ,‬ר' יוסף יעבץ‪ .‬הזיהוי בין עץ הדעת לפילוסופיה‬
‫מופיע שנים לא רבות לאחר מכן אצל ר' שלמה אלקבץ ‪ -‬ראו זק‪ ,‬יחסו של ר' שלמה אלקבץ‪,‬‬

                                                                          ‫עמ' ‪.301-299‬‬
                                                                   ‫‪ 1	 34‬ראו לעיל עמ' ‪.28-26‬‬
‫‪ 	135‬בתיאור ההתגלות הראשונה שלו בפורטוגל ציין מלכו את החשש שעוררו אצלו המראות שראה‪.‬‬
   208   209   210   211   212   213   214   215   216   217   218