Page 217 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך

‫פרק ו ‪215‬‬
‫אולם מלבד דוגמאות אלו‪ ,‬ושלא כמותן‪ ,‬שני רעיונות משיחיים מרכזיים שמלכו הדגיש‬
‫ופיתח בכתביו השונים והעמיד במוקד תפיסתו המשיחית משקפים רעיונות מובהקים‬
‫ומרכזיים בתאולוגיה הנוצרית‪ :‬תפיסת החטא הקדמון כגורם מרכזי בעיצוב התודעה‪,‬‬
‫ההתנהלות וההיסטוריה האנושית‪ ,‬ומתן פרשנות משיחית לפרק נ"ג בספר ישעיהו שמתואר‬
‫בו עבד ה' (המשיח לפי פרשנות זו) כמי שסובל ייסורים קשים וכמי שסבלו מכפר על‬
‫חטאי העם‪ .‬השימוש שנעשה ברעיונות או בסמלים נוצריים מובהקים אלו הוא שימוש מודע‬
‫ומכוון‪ ,‬וניתן לראות בו מקרה מבחן למקום שהעניק מלכו לנצרות בכלל ולעברו הנוצרי‬
‫בפרט בתפיסת העולם המשיחית שלו‪ ,‬שכן מלכו לא העתיק את הדגמים הנוצריים אלא‬

‫השתמש בהם כחומר גלם למבנה חדש ומקורי משלו‪.‬‬
‫חטאו של אדם הראשון‪ ,‬החטא הקדמון‪ ,‬תופס מקום מרכזי בתפיסתו המשיחית של מלכו‪,‬‬
‫הסבור כי הוא הגורם להתחלקות התורה לתיבות ולפסוקים ולהיותה מוגבלת לפרשנות‬
‫אחת ומצומצמת בלבד‪ ,‬הפרשנות הסיפרית‪ .‬כתוצאה מכך עומד כל הקיום האנושי בצילה‬
‫של פרשנות זו ואינו נחשף לעומקה של התורה‪ ,‬לריבוי הקריאות האפשריות בה ולהשלכות‬
‫המאגיות והאינטלקטואליות הטמונות בקריאות אלו‪ .‬תכלית התיקון המשיחי היא תיקונו‬
‫של חטא זה‪ ,‬שבעקבותיו תבוטל החלוקה לתיבות ולפסוקים‪ ,‬והתורה תשוב להיות לרצף‬
‫של אותיות הנתון לאינספור קריאות חדשות‪ .‬רעיון החטא הקדמון‪ ,‬שעליו מבוסס מהלך‬
‫זה‪ ,‬לפיו חטאו של אדם הראשון העביר את האנושות כולה למצב של חטא‪ ,‬הוא אחד‬
‫מהיסודות של התאולוגיה הנוצרית‪ 152.‬הוא מתגלה אמנם בווריאציות שונות גם במקורות‬
‫יהודים מוקדמים ומאוחרים‪ ,‬ובכללם כבר אצל ראשוני מקובלי ספרד‪ ,‬ותפס מאוחר יותר‬
‫מקום מרכזי גם בהגותם של מקובלי צפת‪ 153,‬ובמאתיים השנים שקודם לגירוש ספרד הוא‬
‫אף היה לנושא מרכזי בפולמוס היהודי‪-‬הנוצרי‪ — 154‬אולם המקום הּכֹ­ה–מרכזי שלו במהלך‬
‫המשיחי של מלכו‪ ,‬כמו גם הביוגרפיה האישית שלו‪ ,‬מלמדים כי מקורה של תפיסה זו אצל‬

‫הביניים הם נתפסו כנוצריים מובהקים‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬המקורות שתפיסות אלה עולות בהם אינם‬
‫נזכרים אצל מלכו‪ ,‬ונראה שהם נודעו לו בשנותיו כנוצרי‪.‬‬

‫‪ 152‬רעיון החטא הקדמון מופיע כבר באיגרותיו של פאולוס אל הרומים ואל הקורינתים (האיגרת‬
‫הראשונה)‪ ,‬ופותח מאוחר יותר בידי אבות הכנסיה‪ ,‬וביחוד בידי אוגוסטינוס‪ .‬עם זאת‪ ,‬טיבו‬
‫המדויק של המצב האנושי בעקבות החטא ומידת האשמה המוטלת על בני האדם בגינו של החטא‬

‫הקדמון אינם מוגדרים באופן חד–משמעי‪ .‬לדיון נרחב בנושא זה ראו כוהון‪ ,‬החטא הקדמון‪.‬‬
‫‪ 153‬המקורות היהודים המוקדמים שבהם נזכר חטא זה הם בראשית רבה יז ח‪ ,‬מהד' תיאודור ואלבק‬
‫עמ' ‪ ,159‬סנהדרין צא ע"ב; פרקי דר' אליעזר פרקים יג‪ ,‬כא; דברים רבה ט ח‪ .‬על המקורות‬
‫המאוחרים יותר ראו‪ :‬רמבאום‪ ,‬ביקורת יהודית; ספרן‪ ,‬ר' עזריאל והרמב"ן‪ .‬על משמעותו של‬
‫חטא אדם הראשון בראשית הקבלה ראו שלום‪ ,‬פרקי יסוד‪ ,‬עמ' ‪ ,196-194‬ובעמודים ‪,385 ,110‬‬
‫על עוצמתו של החטא ועל השפעתו על דמותו של האדם‪ .‬על הגורמים לחטא ועל המתח בין‬
‫עץ הדעת לעץ החיים ראו גם ישעיה תשבי‪ ,‬משנת הזוהר‪ ,‬ב‪ ,‬ירושלים תשכ"א‪ ,‬עמ' שפח‪ .‬לדיון‬

‫במקומו של החטא הקדמון במשנתו של האר"י ראו מגיד‪ ,‬ממטפיזיקה למדרש‪ ,‬עמ' ‪.74-34‬‬
‫‪ 154‬ראו למשל קופר‪ ,‬גירסה יהודית לחטא הקדמון‪.‬‬