Page 216 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך

‫‪ 214‬חייו ומותו של משיח בן יוסף‬

‫יחולו שינויים חשובים הן בצורתה הן בתוכנה של התורה‪ 144,‬בדומה לעמדה הפאולינית‬
‫בנוגע לביטול התורה והמצוות בידי המשיח; תפיסה אלגורית של ספר איוב‪ ,‬ששלום כינה‬
‫אותה “דרשות נוצריות בלבוש יהודי אגדי";‪ 145‬הדגשתו את הקשר שבין המשיח לבית‬
‫לחם;‪ 146‬הצגתו את האבות כמי שעומדים בפתח גן עדן ומקבלים את הנשמות הזכאיות‬
‫להיכנס לתוכו‪ ,‬תפקיד המסור במסורת הנוצרית לפטרוס;‪ 147‬והזיהוי המעניין שהוא עורך‬
‫בין עם ישראל והמלאך מיכאל‪ ,‬שרו של ישראל‪ ,‬לבין החד–קרן‪ ,‬המופיע בתרגומי המקרא‬

‫הנוצריים כסמל משיחי‪148:‬‬
‫ודע כי האוניקורנו תחת מיכאל והשור תחת גבריאל וכן שאר הבעלי חיים שבעולם תחת‬
‫מלאכים אחרים כמאמרם ז"ל מלכותא דארעא בעין‪ 149‬מלכותא דרקיעא‪ 150‬וכמו שישראל‬
‫מובדלים מן האומות כך מובדל האוניקורנו מכל החיות והבהמות שלכולם יש קרנים ולו קרן‬

‫אחד לבד כנגד יחוד ה'‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬בכל הדוגמאות הללו ההשפעות הנוצריות הן בפרטים מקומיים‪ ,‬שוליים ואפילו‬
‫אנקדוטיים‪ ,‬והן אינן מתגלות כגורם מהותי בעיצוב התפיסה המשיחית‪ .‬בחלק מן המקרים‪,‬‬
‫הרעיונות או המוטיבים הנוצריים נזכרים גם במקורות יהודיים והם לא נתפסו דווקא‬

‫כנוצריים במהותם‪151.‬‬

‫‪ 144‬ספר המפואר‪ ,‬יח ע"א‪-‬ע"ב‪ .‬על עמדות יהודיות בנוגע לשינויים בתורה ראו להלן בהערה ‪.151‬‬
‫‪ 1 45‬שלום‪ ,‬פרקי יסוד‪ ,‬עמ' ‪.73-71‬‬

‫‪ 1 46‬חיבורים משיחיים (כת"י)‪ ,‬דף ‪ 42‬ע"א‪ .‬עם זאת יש לזכור כי המקור לזיהויה של בית לחם עם‬
‫המשיח הוא בהיותה עירו של דוד המלך‪.‬‬
‫‪ 147‬שם‪.‬‬

‫‪ 148‬חיבורים משיחיים (כת"י)‪ ,‬דף ‪ 59‬ע"א‪ .‬קודם לכן מלכו ציטט את האגדה בדבר יכולתו של החד‪-‬‬
‫קרן לטהר מים מזוהמים באמצעות הקרן שלו (שם‪ ,‬דף ‪ 58‬ע"ב)‪ .‬על החד–קרן בתרגומים הנוצרים‬
‫ועל משמעותו המשיחית שם ראו‪Joachim Schaper, “The Unicorn in the Messianic :‬‬
‫‪Imagery of the Greek Bible”, Journal of Theological Studies 45 (1994), pp. 117-‬‬
‫‪136; Yona Dureau, “The Metamorphosis of Signifier vs. an Iconic Signified:‬‬

‫‪The Unicorn — A Case Study”, Semiotica 128 (2000), pp. 35-68‬‬
‫‪ 1 49‬כך בכתב היד‪ .‬צ"ל "כעין"‪.‬‬

‫‪ 150‬מלכות הארץ כעין מלכות הרקיע‪.‬‬
‫‪ 1 51‬על שינויים ביחס למצוות בימות המשיח ראו‪ :‬שלום‪ ,‬פרקי יסוד‪ ,‬עמ' ‪ ;71-67‬וראו גם ויינשטיין‪,‬‬
‫שברו את הכלים‪ ,‬עמ' ‪ ,253-242‬על השפעת הקבלה על ההלכה ועל תפיסת ההלכה במאות השש‬
‫עשרה והשבע עשרה‪ .‬על אברהם אבינו כמי שיושב בפתח גן עדן ראו בראשית רבה מח ח‪ ,‬מהד'‬
‫תיאודור ואלבק עמ' ‪ ,483‬עירובין יט ע"א‪ .‬על פרשנות אלגורית יהודית לאיוב הרואה בו משל‬
‫ולא דמות אמיתית ראו שאול ליברמן‪" ,‬מסורת קבלה בדברי הגאונים?"‪ ,‬ספר היובל‪ ,‬קובץ תורני‬
‫מדעי מוגש לד"ר בנימין מנשה לוין ליובלו הששים‪ ,‬בעריכת יהודה לייב הכהן פישמן‪ ,‬ירושלים‬
‫ת"ש‪ ,‬עמ' קה‪-‬קח‪ .‬על החד–קרן במקורות יהודיים באיטליה ראו רודרמן‪ ,‬החד–קרן‪ .‬על החד–קרן‬
‫בעיטורי בתי כנסת בפולין מראשית המאה השמונה עשרה ראו‪Elliot Horowitz, “Odd :‬‬
‫‪Couples: The Eagle and the Hare, the Lion and the Unicorn", Jewish Studies‬‬
‫‪ .Quarterly 11 (2004), pp. 243-258‬אף על פי שלנושאים אלו יש שורשים יהודיים‪ ,‬בימי‬