Page 212 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 212
210חייו ומותו של משיח בן יוסף
מתוארת לידתו של משיח בן אפרים כך“ :נולד אפרים בסוד הטומאה מבת הטומאה בת
האמורי ...אסנת בת פוטיפרע הוא הסוד הגדול הזה שכל כח האמורי יצא בצד מה משיח
בן יוסף ומפני זה הסוד יהיה ההרג"; 124ובנוסח דומה אצל מלכו“ :ובשביל זה אנו אומרים
משיח בן אפרים ,שמשיח בן יוסף היה לנו לומר ואנו אומרים אפרים ,לפי שאפרים הוא
לקח ממדת אמו ,שהיא אסנת בת פוטיפרע שהוא מצד שמאל ,שהוא כחו של סמאל שממנו
נמשך הנחש" 125.אולם גם כאן ניתן לעמוד על הבדלים בין התפיסות ,שכן בעוד “ספר
המשיב" מדגיש את ההבדל בין משיח בן אפרים שייוולד מעשיו למשיח בן דוד שייוולד
מיעקב 126,מלכו יצר הקבלה בין משיח בן אפרים שיושפע מצד שמאל ,מצד אמו אסנת
בת פוטיפרע ,לבין משיח בן דוד שיושפע גם הוא מצד שמאל באמצעות רות המואביה127.
הקבלה מעניינת נוספת בין מלכו לחוגו של “ספר המשיב" מתגלה בדרשה המופיעה
בספר “כף הקטורת" ,שהתחבר גם הוא בחוג “ספר המשיב" ,בנוגע לבנם הראשון של דוד
ובת שבע ,שמת זמן קצר לאחר לידתו ,וקושרת את מותו של הילד בטרם נימול להתגברותו
ולהתחזקותו של סמאל“ :והנער מת בשביעי ולא זכה בברית ומת בעורלה ולזה הסיבה
עלה סמאל שהוא כח הערלה"; ושמא ניתן להסיק מכך כי לו היה הנער נימול הדבר היה
מחליש את סמאל בצורה כלשהי 128.וזהו בדיוק הכיוון שבו מלכו התייחס לנושא וקבע כי
“והיה הסבה כי ‘הבן ַה ִיּּל ׂוד לך מות ימות' (שמואל ב יב יד ׁ) ,כי אלו היה הבן הזה בונה בית
עולמי[ם] לא היה חרב לעולם כי היה הבכור"129.
היבט נוסף ביצירתו של מלכו שניתן להבינו על רקע זיקתו לחוגי “ספר המשיב" ,הם
הביטויים האנטי–פילוסופיים המתגלים בשני מקומות בכתביו .הוא אמנם אינו מזכיר
במפורש את הפילוסופיה ,אולם תוקף בחריפות רעיונות פילוסופיים בנוגע להשגחה
ולשכר ועונש .ב"ספר המפואר" ,בדיון במלחמתו של הקב"ה ברשעים שבעם ישראל ,דורש
מלכו את הפסוק “אמר נבל בלבו אין אלהים" (תהלים יד א) על מי שהוא מתאר כ"רשעי
1 24אידל ,היחס לנצרות ,עמ' 87הערה .75
125בניהו ,מאמר על הגאולה ,עמ' שמח .קטע זה כבר צוטט בידי אידל (היחס לנצרות ,עמ' )87אולם
הוא ציטט אותו כביטוי לתפיסותיו של ר' עובדיה המון ולא של מלכו .על זיהויו של מלכו כמחברו
של מאמר זה ראו להלן עמ' ,314הע' .29בחידושים ממהר"ר שלמה מלכו (כת"י) ,דף 246ע"ב,
כותב מלכו כי אסנת הייתה בתה של דינה אשר נולדה לה לאחר שנאנסה בידי חמור בן שכם.
חמור היה אמנם מבני החיוי (ראו בראשית לד ב) אולם בשיחה בין יעקב ליוסף ערב מותו של
יעקב נאמר "ואני נתתי לך ׁ ְש ֶכם אחד על ַא ֶחיָך אשר לקחתי מיד ָה ֱאמִֹרי בחרבי ובקשתי" (שם מח
כב) .פירוש ידוע של פסוק זה הוא שהוא רומז לעיר שכם שנמסרה ליוסף לנחלה .יתכן שהאזכור
של האמורי כמי שמהם כבש יעקב את שכם הוא המקור לזיהויה של אסנת כבת האמורי ב"ספר
המשיב".
126אידל ,היחס לנצרות ,עמ' .86
127בניהו ,מאמר על הגאולה ,עמ' שנב.
128אידל ,היחס לנצרות ,עמ' 86הערה .70
129חידושים ממהר"ר שלמה מלכו (כת"י) ,דף 241ע"ב.
