Page 211 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 211

‫פרק ו ‪209‬‬

‫סמאל ואמון מנוא מתואר סמאל בתור “שר החשך‪ ,‬ביד ימינו התועבה וביד שמאלו הקשת‬
‫שהוא כח אדום וישמעאל"‪ 116.‬כלומר‪ ,‬אדום וישמעאל הם שניהם צדדים שונים של סמאל‪.‬‬
‫גם מלכו רואה את ישמעאל כמי שעתיד להביס את אדום‪ 117,‬אך גם כמי שמושפע מצד‬
‫שמאל‪“ :‬וזה לקח אברהם מתרח שהוא מהשמאל‪ ,‬ולכן הוליד תחלה את ישמעאל וקודם‬
‫שנמול כדי להשליך עליו חלק שמאל שהיה לו מתרח"‪ 118.‬נוסף לכך‪ ,‬מלכו ראה בתבוסתו‬

                           ‫של ישמעאל בפני ישראל חלק הכרחי בתהליך הגאולה‪119.‬‬
‫גם כאן ניתן לעמוד על הבדלים בולטים בין מלכו ל"ספר המשיב"‪ ,‬שכן מלכו ראה‬
‫את סמאל במפורש כשרו של אדום בלבד‪ ,‬וכמי שכלל אינו קשור לישמעאל‪ .‬נוסף לכך‪,‬‬
‫ב"ספר המשיב" מתגלה תפיסה הרואה בגאולה גם תהליך של הפיכת הקטגור לסנגור‪,‬‬
‫ולפיכך הפיכתו של סמאל לגורם חיובי ופעיל בתהליך גאולת ישראל‪ 120.‬עמדה זו הפוכה‬
‫מתפיסתו של מלכו‪ ,‬הרואה את הגאולה לא כהצטרפות (גם אם בעל כורחו) של סמאל‬
‫לכוחות המגינים על עם ישראל אלא כהשמדתו‪ ,‬כאשר יישחט בידיו של הקב"ה עצמו‪121,‬‬
‫מכאן שמלכו מציג תהליך הפוך‪ ,‬שניתן לתאר אותו כ"סמאליזציה" של האל‪ ,‬העובר להנהיג‬

                                    ‫את העולם במידת הדין במקום במידת הרחמים‪.‬‬
‫הבדל חשוב נוסף הוא כי אמון מנוא‪ ,‬משרתו של סמאל‪ ,‬הנזכר ב"ספר המשיב" פעמים‬
‫רבות יחד עם אדונו‪ ,‬כלל אינו נזכר בכתביו של מלכו‪ ,‬אף על פי שסמאל נידון במקומות‬
‫רבים בכתבים אלו‪ .‬דבר זה מתבטא בנקודה נוספת שבה מתגלה קרבה בין תפיסתו של‬
‫מלכו ל"ספר המשיב"‪ .‬ב"ספר המשיב" מתואר אמון מנוא כמי שאוחז בידו טלה‪ ,‬וכמי‬
‫ששחיטת קרבן הפסח במצרים נועדה לפגוע בו ולהחליש אותו‪ — 122‬וגם מלכו מזכיר את‬
‫הטלה‪ ,‬אולם מי שמחזיק אותו אינו אמון מנוא אלא סמאל בעצמו‪ ,‬ושחיטת קרבן הפסח‬

                                                ‫מסמלת את הסרת כוחו מעליו‪123.‬‬
‫קווי דמיון מתגלים גם בנוגע לזהותו ולמוצאו של משיח בן אפרים‪ .‬ב"ספר המשיב"‬

‫‪ 	116‬אידל‪ ,‬היחס לנצרות‪ ,‬עמ' ‪ ;82‬וראו ציטוט דומה אצל שלום‪ ,‬המגיד‪ ,‬עמ' קט‪ ,‬אלא שבציטוט זה‬
                                       ‫הקשת היא ביד ימינו של סמאל והתועבה ביד שמאל‪.‬‬
                                                                  ‫‪ 	117‬ספר המפואר‪ ,‬כב ע"א‪.‬‬
                                                      ‫‪ 	118‬בניהו‪ ,‬מאמר על הגאולה‪ ,‬עמ' שסא‪.‬‬

‫‪ 1	 19‬ספר המפואר‪ ,‬כב ע"א; חית קנה‪ ,‬עמ' טו‪ .‬וראו גם הרמזים לישמעאל בשירו של מלכו (אידל‪,‬‬
‫מבוא‪ ,‬עמ' ‪ .)XXIX‬השיר ידוע בשני נוסחים‪ .‬בנוסח שפירסם קאופמן (שיר משיחי) נזכרת העיר‬
‫מכה בשורה “מכא ומכא גדול מחנה"; בנוסח שהדפיס אידל נאמר בגוף השיר “מנא מנא גדול‬
‫מחנה"‪ ,‬ובשולי הדף מופיע הביאור‪“ :‬ר"ל מוחמד כי מנא מנא מספר קטן מחמד"‪ .‬כבר בשורה‬
‫השנייה של השיר נכתב בשולי הגיליון כי “איש רע" הנזכר בשיר הוא “התוגר שהוא רע מל שאינו‬

                                                 ‫עושה פריעה" (אידל‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.)XXVIII‬‬
                                                        ‫‪ 	120‬אידל‪ ,‬היחס לנצרות‪ ,‬עמ' ‪.87-84‬‬
                                                             ‫‪ 1	 21‬ספר המפואר‪ ,‬כט ע"א‪-‬ע"ב‪.‬‬

‫‪ 1	 22‬אידל‪ ,‬היחס לנצרות‪ ,‬עמ' ‪ ,82‬וראו גירסה נוספת של תיאור זה מתוך ספר גליא רזיא המאוחר‬
                                                                      ‫יותר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.83‬‬

                                                                  ‫‪ 1	 23‬ספר המפואר‪ ,‬כט ע"ב‪.‬‬
   206   207   208   209   210   211   212   213   214   215   216