Page 238 - morocco
P. 238
בלום צבר232
מרוקו
נדוניית הכלה הוכנה בקפידה רבה בידי משפחתה .כבר עם לידת התינוקת החלו ההורים
להכין פריטים עבור הנדוניה .הנדוניה נאספה בארגז גדול ,ענדוק )או בהשפעת הצרפתית,
אלבופרי( ,אשר קושט בריקועי נחושת ובמסמרים מוזהבים ,וכללה בעיקר תכשיטים,
מלבושים וכלי מיטה .בכמה מקומות נהגה הכלה להביא עמה מערכת כלי תה ,ובכלל זה
קומקום מהודר .פריט יוצא דופן שהכינה הכלה כנדוניה לביתה החדש היה כיסוי למזוזה
-שונה בצורתו ובעיצובו מן המוכר בקהילות אחרות .הכיסוי דמה בצורתו החיצונית
לנרתיק התפילין ,וכמוהו היה רקום בחוטי כסף וזהב במוטיבים אופייניים .אך אם על
נרתיק התפילין הופיע שם הנער ,כאן נמצא שם הכלה בלוויית השם "שדי" .המשפחות
העשירות העדיפו כיסוי שחזיתו גזורה ומעוטרת מלוחית כסף רקועה.
יום החתונה נקבע ליום רביעי בשבוע .עיון בכתובות ממרוקו מגלה שלרוב לא הייתה
חריגה מכלל זה ,אלא אם לא היו אלה נישואיה הראשונים של הכלה .ההמלצה על יום זה
באה במשנה הפותחת של מסכת כתובות )"בתולה נישאת ליום הרביעי"( ,משום שביום
חמישי ,למחרת ,מתכנסים בתי הדין וזה הזמן להביא בפניהם "טענת בתולין" .יהודי
מרוקו ,כמו קהילות ספרדיות אחרות ,נהגו להתחתן במחצית הראשונה של החודש העברי,
שבו הלבנה הולכת ומתמלאת כסימן ברכה מהשמים .ערבי חגים ,ובעיקר סוכות ופסח,
היו זמני חתונה אהודים גם הם ,מפני שאפשרו בילוי משותף בעונת החגים והפריחה ,עת
התכנסו קרובים גם מקהילות מרוחקות יותר .לפני המאה העשרים נמשכה החתונה זמן
רב יותר ,והיו אזורים שבהם התקיימו החגיגות עד שלושה שבועות.
כברכה לבית שבו עמדו לערוך את החתונה נהגו לסייד את הקירות בלבן .הקירות
החיצוניים קושטו במוטיבים מביאי מזל טוב ,כגון דגים וכ'מסות ,אשר נצבעו בצבע
כחול .היו גם שהוסיפו את שמות החתן והכלה ,וכן כתובות כגון"בסימן טוב והצלחה"
או"ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך" .ההגנה על החתן והכלה התבטאה גם באמצעים
אחרים .כך ,למשל ,אסור היה להשאירם בגפם או להכעיסם .כדי לבלבל את השדים שלא
יזיקו לאירוע ,נהגו לפנות לבני הזוג בשמות שונים משמם האמיתי .בבגדיהם של החתן
והכלה הטמינו קמיעות לשמירה.
חתן וכלה מראים את כסות "והם הצבועות
בחנא ,קזבלנקה1982,
