Page 105 - ETUZUV HATODAA.ETUZUV HATODAA.1A
P. 105

‫‪Pg: 105 - 4-Front 21-06-20‬‬

‫תיתוגהנתה הלכלכל םזירויבהיבמ	 ‪105‬‬

‫הנגשת התחום לגופי ממשל ולציבור מקבלי ההחלטות ולתרגם את המודלים‬
‫ההתנהגותיים לפרקטיקות‪ .‬בשנים האחרונות הוקמו צוותי כלכלה התנהגותית‬
‫בלא מעט ממשלים‪ ,‬ובהן‪ ,‬ארצות הברית‪ ,‬אנגליה ונורווגיה‪ ,‬ובארגונים כמו‬
‫הבנק העולמי‪ ,‬שם נבדק יישום עקרונות הכלכלה ההתנהגותית בחיי היום־‬
‫יום של האזרחים‪ .‬אפילו הבית הלבן אימץ את רעיון כלכלת התמריצים‬
‫והקים בתקופת ממשל ברק אובמה "צוות למדעי ההתנהגות והחברה של‬
‫הבית הלבן" שתפקידו ליישם שיפורים במדיניות מערכות השלטון השונות‬
‫ולהטמיע שינויים בתוכניות פדרליות החל מהעלאת שיעור יוצאי הצבא‬
‫שמנצלים את זכויותיהם ועד לסיוע לצעירים בהחזרת הלוואות לסטודנטים‪.‬‬
‫הרעיון שבאמצעות "דחיפות קטנות" ניתן לגרום לאזרחים לחסוך יותר‬

                   ‫לפנסיה‪ ,‬או למחזר יותר‪ ,‬מצא חן בעיני הפוליטיקאים‪.‬‬
‫החוקר דן אריאלי הציג בהרצאת הטד הפופולרית שלו (‪)Ariely, 2008‬‬
‫גרף שמראה את אחוז האנשים במדינות שונות באירופה אשר הצהירו כי‬
‫הם מוכנים לתרום את האיברים שלהם‪ .‬גרף זה לקוח ממחקר של ג׳ונסון‬
‫וגולדשטיין‪ .‬בגרף רואים‪ ,‬באופן ברור מאוד‪ ,‬שני סוגים של מדינות‪:‬‬
‫המדינות בצד ימין שבהן אחוז תורמי האיברים הוא גבוה‪ ,‬והמדינות בצד‬
‫שמאל שבהן אחוז תורמי האיברים הוא נמוך באופן משמעותי‪ .‬נשאלת‬
‫השאלה מדוע במדינות מסוימות אחוז התורמים גבוה ובמדינות אחרות‬
‫הוא נמוך מאוד? האם זהו עניין של דת? תרבות? האם הדבר קשור למדדי‬

                                      ‫לכידות חברתית וערבות הדדית?‬
‫במבט קרוב על הגרף נראה שבקרב המדינות שאנו מחשיבים לדומות‬
‫זו לזו כגון שוודיה ודנמרק‪ ,‬או גרמניה ואוסטריה‪ ,‬קיים פער משמעותי‬
‫באחוז המשתתפים בתוכנית לתרומת האיברים‪ .‬אז מה הסיפור פה? מסתבר‬
‫שהפער קשור למילוי טופס על ידי אזרחים במשרד התחבורה בכל אחת‬
‫מהמדינות הללו‪ .‬מדינות שבהן אחוז תרומת האיברים נמוך‪ ,‬מבקשות‬

             ‫מנהגים שמגיעים למשרד התחבורה למלא טופס שבו כתוב‪:‬‬
‫"סמן את התיבה שלהלן אם אתה מעוניין להשתתף בתוכנית לתרומת‬

                                                            ‫איברים‪".‬‬
   100   101   102   103   104   105   106   107   108   109   110