Page 141 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫הבעש"ט הסר‬ ‫אחד אחדות אכילה‬ ‫אגרות ערכים‬ ‫הבעש"ט‬ ‫גאוה גאולה‬ ‫בער אגרות ערכים‬

‫בטהרה נכונה‪ ,‬דהיינו אכילה של תאוה‪ / .‬אין‬ ‫בפנימיות בלי לבוש באחדות גמור‪.‬‬ ‫גאולה‬ ‫עמ' קנ"ב – בכל יום יוצאת בת קול על ר' חנינא‪,‬‬
‫יצה"ר נכנס באדם אלא דרך אכילה יתירה‪/ .‬‬ ‫עמ' קס"ח – החיּות שבקדושה הוא ארבע‬ ‫תמוה מהיכן בא השפע לפני ר' חנינא ובהמשך‬
‫לכוין לקיים גם באכילה ושתיה וכיו"ב בכל‬ ‫עמ' ו' – בזמן האריז"ל היה קרוב ממש לגאולה‬
‫דרכיך דעהו‪ ,‬שגם באכילה גשמית דעתו לשמו‬ ‫פנים לאחד וכו'‪.‬‬ ‫השלימה‪ ,‬אולם קטרג הס"מ וגרם להופעת‬ ‫כל הדורות‪.‬‬
‫ית'‪ / .‬יכוין באכילתו ושתייתו לא להנאתו‬ ‫עמ' קצ"ט – לכל אחד יש שורש אחד יחודי‬ ‫הש"ץ שר"י‪ / .‬תורת הבעש"ט נתנה שוב‬
‫אלא שיהיה לו כח לעבודת הבורא‪ / .‬לא יאכל‬ ‫גאוה‬
‫מה שהחיך מתאוה אלא הטובים לבריאות‬ ‫וצריך לפעול דוקא בתחום שלו‪.‬‬ ‫הזדמנות לקרב את הגאולה ברחמים‪.‬‬
‫הגוף‪ / .‬אנשי מעשה אומרים קודם אכילה‪:‬‬ ‫עמ' רכ"ה – ג' מוחין עילאין הם ג' הויות‪,‬‬ ‫עמ' מ"ז – קירוב המלכות שהיא חשבון‪ ,‬עם‬ ‫עמ' מ' – אם יצה"ר משפילו וטוען שהוא שפל‬
‫הנני רוצה לאכול ולשתות כדי שאהיה בריא‬ ‫שהם י"ב אותיות‪ ,‬ועם המקור הוא אח"ד‪,‬‬ ‫ואינו יכול להתקדש‪ ,‬יאחוז כנגדו במדת הגאוה‪,‬‬
‫וחזק לעבודת הבורא ית"ש‪ / .‬מעלה גבוהה‬ ‫הדעת‪ ,‬הוא התגלות משיח וקירוב הגאולה‪.‬‬ ‫ויאמר הלא נפשי חלק אלוק ממעל וכו'‪ / .‬יש‬
‫יותר של אכילה היא עפ"י כוונות האכילה‬ ‫שהוא י"ג מכילין דרחמי‪ ,‬י"ג תיקוני דיקנא‪.‬‬ ‫עמ' נ"ה – עיקר הגאולה היא הדעת‪.‬‬ ‫רשע שמתנהג במדות טובות בשקר וגאוה‪ ,‬הולך‬
‫המבוארות בשעה"כ ורמח"ל ועוד‪ ,‬שהוא‬ ‫עמ' רכ"ח – אות א' הכי קרוב לאחדות אור‬ ‫בתפילין‪ ,‬לובש בלויים ואוכל פת חריבה וכו' וזה‬
‫א"ס‪ / .‬הצדיק מעלה את כל הנשמות עד‬ ‫עמ' נ"ז – תדע אותיות דעת שזה שורש הגאולה‬ ‫כדי להצדיק את הרשעים של שקר וגאוה כמוהו‪.‬‬
‫בירור ניצוצות הקדושה שבמאכל‪.‬‬ ‫רום המעלות אלופו של עולם ובזה נתקבצו‬ ‫העתידה‪.‬‬ ‫עמ' מ"ט –בזמן הרב מערבי בצפת שהיה קטרוג‬
‫עמ' ק"ט – הקב"ה ברא העולם רעבים וצמאים‬ ‫כל האבנים למקום אחד‪ ,‬אחדות אור א"ס‪.‬‬ ‫נורא בגלל שבזמנו הרוב למדו תורה לקינטור‬
‫לאכילה ושתיה כדי שנפשם בהם תתעטף‬ ‫‪ /‬כולן נבלעין באחד‪ ,‬בשורש האחד האמיתי‬ ‫עמ' ס' ‪ -‬ג' השמות שאפשר לידע על ידיהם קץ‬
‫ויתקנו הגלגולים שבמאכל‪ / .‬בשעת אכילה‬ ‫הגאולה נרמזו באגרת בהעלם‪.‬‬ ‫ולהתגאות בלתי ריח לשמה‪.‬‬
‫הצדיק מתחזק בדבקות יותר מאשר בתפילה‬ ‫אור א"ס‪.‬‬ ‫עמ' ק"ד – המדות הבלתי הגונות מזהמות את‬
‫כי ירא שמא יתגשם וינתק מהקדושה‪/ .‬‬ ‫עמ' רל"ה – אז המשיך מן אור א"ס קו אחד‬ ‫עמ' ע"ב – הגאולה השלימה היא דכלה אזדמנת‬ ‫הנפש‪ ,‬ובפרט הגאוה שצריך להתרחק ממנה עד‬
‫אכל ועמד מתחייב בנפשו‪ ,‬כי שעת אכילה‬ ‫למהוי גו חופה בבעלה‪.‬‬
‫שעת מלחמה‪ ,‬ואם אינו מעלה ומברר ניצוצי‬ ‫ישר וכו'‪.‬‬ ‫קצה האחרון וכו'‪.‬‬
‫הקדושה שבמאכל‪ ,‬הם מורידים אותו‪/ .‬‬ ‫עמ' פ"ב – החסיד צריך שיצטער ממש על‬ ‫עמ' ק"ה – מי שרואה עצמו כמו תולעת במה‬
‫כוונת האכילה של מנוח היא כוונה קטנה‬ ‫אכילה‬ ‫הגלות ויתאוה לגאולה‪ ,‬לפי שבה יהיה עילוי‬
‫ולכן לא רצה המלאך לאכול אצלו‪ ,‬משא"כ‬ ‫יתגאה‪.‬‬
‫אצל אאע"ה‪ / .‬ר' מענדיל מפרמישלאן היה‬ ‫עמ' כ"ב – כלי הקבלה המיוחדים לאכילה הם‬ ‫לכבוד השי"ת‪.‬‬ ‫עמ' ק"ס – מי שאינו יודע שהוא חולה ברוחני‬
‫הולך למקוה קודם אכילה ולא קודם תפילה‪,‬‬ ‫הרעב והתאבון‪.‬‬ ‫עמ' קכ"ג – לרצון לקבל לעצמו ‪ -‬אין גאולה‬ ‫הוא מי שיש לו גאוה ללמוד תורה שלא לשמה‬
‫כי אכילה היא עבודה יותר גבוהה‪ / .‬צדיק‬ ‫אפילו בזמן הגאולה‪ ,‬כי בגאולה יכנסו הרווחים‬
‫אחד היה בוכה מאד בעת אכילה שאינו‬ ‫עמ' מ' – (במשל הסעודה) למלאכה נקרא‬ ‫וכו'‪.‬‬
‫יודע איך יהיה‪ / .‬כשיושב לאכול ולשתות‬ ‫קטן ולאכילה נקרא גדול‪.‬‬ ‫רק לכלים של השפעה‪.‬‬ ‫עמ' קפ"ו – רוב הפעמים התענית גורם דוקא‬
‫יהיה כונתו בריאות גופו לעבודת בוראו‪/ .‬‬ ‫עמ' קכ"ט – כנגד רשע רשאי להתפאר ולומר‬
‫כשאתה מתאוה לאכול ולשתות או כל תאות‬ ‫עמ' מ"ב – (הנ"ל) לאכילה ולשכר היו הרבה‬ ‫בעבור זה עשה ה' לי וכו' שכל גאולת מצרים‬ ‫גאוה וכעס‪.‬‬
‫עוה"ז ומכוין לאהבתו ית'‪ ,‬אתה מעלה תאוה‬ ‫ולמלאכה מועטים‪.‬‬ ‫עמ' רי"ז – ההכנעה מרחקת האדם מכל סעיפי‬
‫הגשמית אל התאוה הרוחנית ומברר הניצוץ‬ ‫היתה בשבילי‪.‬‬
‫עמ' מ"ח – גם בעסק דברים גשמיים כגון‬ ‫עמ' קע"ו – הבעש"ט רצה להתראות עם אוה"ח‬ ‫הגאוה‪.‬‬
‫הקדוש שבאוכל‪ ,‬וכן בכל מדה‪.‬‬ ‫אכילה ושתיה מו"מ וכו' עשה כל שבכחך‬ ‫הק' שיתקשרו יחד ויתגלה נשמה וחיה דאצילות‬ ‫עמ' רי"ח – להזהר מפיתוי היצר שיביאו לגובה‬
‫עמ' ק"י – צריך שימאס בעיניו קודם האכילה‬ ‫וגאוה וגאון וכו'‪ / .‬לעסוק ברפואות לגאוה‬
‫התענוג של האכילה‪ / .‬כאשר אדם מברך על‬ ‫לייחדם במחשבתך לא"ס‪.‬‬ ‫ויהיה הגאולה האמיתית‪.‬‬ ‫למרות שההמונים מתעלמים מזה‪ / .‬הקב"ה‬
‫אכילה ומזכיר שם ה' מתעורר החיות שע"י‬ ‫עמ' נ"א – התלהבות יתר מבחי' רצוא‬ ‫עמ' קע"ח – החרדה מזה שניצוץ השכינה‬
‫מתמתנת ע"י אכילה ושתיה ומו"מ מעט‪,‬‬ ‫מלובש בקליפות גורם לייחוד ולגאולת הניצוץ‬ ‫גאה על כל גאים ואין ענו ממנו‪.‬‬
‫נברא הפרי‪ ,‬וזהו מזון הנשמה‪.‬‬ ‫עמ' ר"כ – הענוה ותולדותיה הם היפך הגאוה‬
‫עמ' קי"ב – כל אכילה ושתיה היא ממש חלק‬ ‫שמבטל מלימוד ועבודת ה'‪ ,‬והנשמה נחה‪.‬‬ ‫מהשביה‪.‬‬ ‫ותולדותיה‪ / .‬החכמה מביאה יותר את האדם‬
‫עמ' פ"ה – ע"י אכילה ושתיה ומו"מ בקדושה‬ ‫עמ' קצ"ח – כל עוד שהגאולה לא באה יש‬ ‫לידי התנשאות וגאוה‪ / .‬חכם מופלג אמיתי‬
‫ניצוצות שלו שצריך לתקן מניצוצי אדה"ר‪.‬‬ ‫וכו' אפשר לברר החיות שבתוך הקליפות סוד‬ ‫חסרון וקטנות בשכינה ובמצב העולמות ועם‬ ‫רואה שאין מקום לגאוה והתנשאות בחכמתו‬
‫כי זה חוק הטבע‪ / .‬כל אחד צריך להשתמש‬
‫סממני הקטורת‪.‬‬ ‫ישראל וכו'‪.‬‬ ‫בכוחותיו כדי לעזור לאחרים‪ ,‬ואין כאן מקום‬
‫עמ' צ"ב – עניינים חומריים כמו אכילה‬ ‫עמ' רי"ב – בהתעוררות לתשובה ולימוד‬ ‫לגאוה לפי האמת כי זהו תפקידו‪ / .‬בעלת‬
‫ושתיה וכיו"ב שומרים שהנשמה לא תתלהב‬ ‫הפנימיות יפוצו חוצה מעינות הרשב"י והאריז"ל‬ ‫חכמה רבה אין לו להתנשא ולהתגאות אלא‬

‫מידי ותתבטל ממציאותה בגוף‪.‬‬ ‫והבעש"ט בגאולה השלימה‪.‬‬ ‫ללמדה למי שצרך אליה‪.‬‬
‫עמ' ק"ח – אם שוה בעיניו אכילה רגילה‬ ‫עמ' רמ"ג – הצדיק מצפת חזר בגלגול בצדיק‬
‫לאכילת מעדנים הוסר בזה היצה"ר ממנו מכל‬ ‫שייסד דרך חדשה בעבודת הבורא שתכשיר את‬
‫וכל‪ / .‬יצר הרע של אכילה נכנס באכילה שלא‬
‫העולם לקראת הגאולה‪ ,‬והלא הוא הבעש"ט‪.‬‬