Page 145 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST
P. 145
הבעש"ט הפר דעת אגרות ערכים הבעש"ט יחוד יראה זטש אגרות ערכים
ישראל ,ומלאה הארץ דעה וכו' / .כשמקשר לעבוד בשמחה ודביקות וכו'. כל פעולותיהם הם יחודים / .האות נתעבתה יביאוהו לשמחה ,זה יחוד קובה"ו.
המלכות ,הנק' חשבון ,עם הדעת ,הוא עמ' פ"ז – חק למעלה מהטבע שאין הדעת עמ' קנ"ח – שם סא"ל גי' צ"א ,יחוד הוי"ה וירדה ,אבל פנימיותה היא מילות יחוד של
סובלו ,שייך לבני עליה המכונים ישראל. התגלות משיח. שמו יתעלה. אדנ"י.
עמ' קע"ז – ממה שראה פנחס המ' פרח עמ' קצ"ח – כשצדיק בקטנות ידע שכך הוא 10עמ' מ"ט – אם אינך מתייגע לקשר ולייחד עמ' פ"ט – במצב שכחה הוא בלי דעת לגמרי.
המחשבה עם כל מעשיך ,אז מעשה וחשבון עמ' צ' – כשנפל וניטל ממנו המוחין והדעת, באוירא הבין שמלכות היא בלא יחוד ,והיא בספירות ובשכינה שכל ההשפעות והיחודים
ודעת וחכמה שלך ,הכל בשאול ובקליפות יחשוב שהחיות שלו מהבורא ית' ומזה הוא דין קשה ,ועשה יחוד ,שהוא הרומח ,שהוא באים דרכה / .רחל מבכה על בניה כי איננו-
וכו' / .כשיוצא מהעוה"ז אין בו כח לעשות חי. השוכן ,ואין יחוד שלם בינו לבינה / .כשצדיק רחמים ,ונעשה יחוד קובה"ו.
משהו ,כי אין מעשה וחשבון ודעת וגו' ,ואם עמ' צ"ב – כאשר יתן אל דעתו לידע שהוא עמ' קע"ח – כל המלחמות בעולם וכל מרגיש יובש בעבודת ה' ,צריך להזכר בשכינה
בקטנות נמתק הדינין בשרשן ,כי ה"ג מנצפ"ך לא הכין צדה בעוה"ז לא יאכל לעוה"ב. המחשבות זרות שבאדם נמשכים מחמת ולתקן כל שיכול ע"י יחודים ותפילות.
עמ' נ' – בלתי אפשר לדבר ,היינו חכמה ודעת .בדעת ז"א וכו'. המלכות אינה ביחוד עם דודה / .מלכות עם עמ' רכ"ה – כשנמתקים הדינים בשרשם ,שם
עמ' נ"ה – כידוע שעיקר הגאולה היא הדעת .עמ' צ"ה – ו' זעירא ,שהוא יוסף הצדיק דודה היינו מלכות עם ז"א / .פיזור המחשבות חת"ך ממשיך רחמים וחסדים טובים ומגולין
עמ' נ"ז – בזאת תדע – אותיות דעת ,סוד מקשר כל העולמות עד שמגיע אל הדעת הוא בזמן שאין יחוד בין ת"ת למלכות .ע"י על כנסת ישראל ונעשה יחוד הוי"ה ואדנ"י
הגאולה שתהיה כאשר יתפרסם לימוד המיחד חכמה ובינה. יחוד של הרומח שהוא מהקו האמצעי ,ימשך וכו'.
הבעש"ט שילמדו לכוון הדעת בכל הדרכים עמ' צ"ז – חושך הגלות הוא 'גלה עמי בבלי יחוד יראה ונורא.
והפעולות וכו' / .כל גשמי מתעלה אל הרוחני דעת' שאבדה חכמת חכמיו וכו' / .התלבשות יראה /יראת שמים וכו' עמ קע"ט – כאשר יש יחוד בקדושה ממילא
השכינה בגשמי הוא בהתקשרות אבריו ע"י הדעת. יתפרדו כל פועלי און.
במעשה המצוה דרך השתלשלות המדות עמ' נ"ח – בדור האחרון העולם מבולבל עמ' ה' – הבעש"ט כילד יתום נתנוהו בני עירו עמ' קפ"ג – צדיקים מיחדין בכל דברים
ודעת בינתו שורש מוצאם והגעתם עד א"ס והדעת קצרה ומשובשה בזוהמת החומר וכו'. לעוזר למלמד והיה מכניס יראת שמים בלבם שבעולם יחודים קדושים אהבה ושמחה וכו'
עמ' נ"ט – "ולפרש" הוא הדעת המפרש את ומעלים את ניצוצי השכינה שהיו בלבושים
ב"ה. הדברים של חו"ב ומוציא לפועל בצורה נכונה של צאן הקדשים. עד רום הרקיע וכו' / .הצדיקים עוסקים
עמ' ק"ג – כי ידעתיו וכו' שמגלה לו הדעת עמ' ו' – האריז"ל חשף ליראי ה' את החכמה בדברי העוה"ז ביחודים לשם שמים ,ונעשה
מהמוחין למדות. למעלה היחוד ,והשכינה מתקשטת בקישוטין
בתנאי שיצוה בזה את בניו וכו'. עמ' ס' – דע אל אלקי אביך ועבדהו – זה שהיתה גנוזה מששת ימי בראשית.
עמ' ק"ז – החולשה בדביקות היא בפנותו הדעת – בכל דרכיך דעהו לעבוד במחשבה עמ' ז' – ע"י הבעש"ט הופיעה שוב תורתו דלא הוו.
דיבור ומעשה ,לעסוק בחכמת הקבלה ,לפרש של האריז"ל בעולם יראי ה' ,ושוב ניתנה עמ' קפ"ד – יחוד א"ך הוא בנפילת אפים ,ובו
א-ל מדעתו בפניותיו המדומים וכו'. שיחתו לפני הבוי"ת ולהתפלל כראוי בלב הזדמנות לקרב את הגאולה ברחמים / .במשך עלה רבי עקיבא בעת מוסרו נפשו עקדה"ש.
עמ' קכ"ו – אחר שיקבע בדעתו שה' מקשיב הגלות חדרה קרירות בכל הנוגע ליראת השם, /יחוד זה הוא העלאת אות כף מעומק
ושומע אליו ,צרך שיתבונן על רוממותו ית' נשבר. והמוני בית ישראל התרחקו מתורה ומיראת הקליפות ,כתרים ונשמות של אדה"ר ,עד
עמ' ס"ב – בשעת הדבקות מתבטל הדעת, כתרא עילאה / .ע"י שאדם ממשיך על עצמו
וכו'. וזה רצוא .ושוב פי' ששב לדעתו ויודע אחדות ה'. בעוה"ז בינה ,שמבין לעשות כל מעשיו בבינה
עמ' קל"ז – דעת שלם הוא שיוכל לחבר הא"ס וטובו / .אתה הראית לדעת ,זה משה עמ' ח' – פסוק הכולל לכל המצוות הוא את
מדרגה פחותה למעלה / .בג' חללי גולגלתא ולכן דורו הדבוקים אליו ראוים להאיר לדעת ה' אלקיך תירא ואותו תעבוד / .מלת "תירא" ובדעת וביחודים ,מעלה הכל.
יש שכל והבנה ודעת / .בדעת יש אהבה כוללת כל מצוות לא תעשה בפה ולב ומעשה עמ' קפ"ו – הבעש"ט שנדמה לפשוטי העם,
שלהם בחי' ה' הוא האלקים וכו'. היה יכול ללמוד עמהם התורה בסוד יחוד
ויראה שהם אחד. עמ' ע' – האור המאיר בנשמה אין בו השגה, וכו'.
עמ' קל"ח – ומזה שאנשי הדעת יודעין מזה עמ' ט' – הר"ר אלימלך היה ירא שיתבטל ברכה קדושה.
ההסתרה ,אינו אצלם הסתרה ושינוי / .מיד רק דעת אותו אמונת אומן וכו'. ממציאות מגודל אור וקדושות עליונות עמ' קצ"ה – שיוכלו לעשות יחודים כמוך,
כשעלה במחשבה של אנשי הדעת שנק' עמ' ע"ח – הנבערים מדעת אומרים שבשביל שנפתחו לו ע"י שירת החזן שהתברך ע"י ודאי לא באותה הדרגה של הבעש"ט אלא
אלקים שהקב"ה שנק' אור מסתתר שם, מעשים גשמיים כגון אוכל ,צריך לפנות אל הבעש"ט / .החזן סיפר על הבעש"ט שהיה בדרגה המתאימה להם / .ע"י היחודים יהיה
מדעתו לשעה קלה / .כל מי שיש בו מדעת איחוד במקום פירוד ויתפרסם שמו של
נתפרדו כל פועלי און ונתגלה אורו ית'. מלא אהבת ויראת הש"י וכו'.
עמ' קל"ט – ובר דעת אבקשה את שאהבה קונו נק' בחי' משה וכו'. עמ' כ"ו – הקרבת הקרבן צריך להיות באהבה הקב"ה וכו'.
עמ' פ"ו – רבינו הקדוש אף ששולחנו היה ויראה / .מי שצריך לקרבן אפשר לו להתאמץ עמ' קצ"ז –צדיקים מדמים צורה ליוצרה ,ולכן
נפשי בשמירות המחשבה להיות קדוש וכו'. שולחן מלכים ,לא היה אלא להרחיב דעתו על בחי' יראה אבל לא באהבה כידוע וכו'/ .
עמ' ק"מ – כשהבן חכם וישר מתרחבת
דעתו של אביו / .בזמן הדינים צריך לאחוז
