Page 147 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫הבעש"ט זפר‬ ‫הבל הוד הודיה היכל‬ ‫אגרות ערכים‬
‫יהיה הבל ונמאס בעיניו‪.‬‬ ‫בצלותיה כמה עופין פתחין גדפיהו ופומייהו‬
‫עמ' קי"ח – מי שלא משיח לבבו בנועם‬ ‫לקבלא לון‪.‬‬
‫הבלי הזמן יש יכולת בידו להעלות ניצוצין‬
‫עמ ס"ד – גוף האדם כשנקבר נשאר בו‬
‫המגולגלים בפירות‪.‬‬ ‫רוחניות שנקרא הבל דגרמי כדי שיהיה‬
‫עמ' ק"ס – רשעים שמלאו תאותם רואים‬ ‫לו חיות וכו'‪ / .‬הרוחניות הנשאר במלכים‬
‫שנשברו הוא הבל דגרמי‪ ,‬שהם בחי' ניצוצין‬
‫בחוש שהכל הבל ולכן מלאים חרטות‪.‬‬
‫עמ' רכ"ט – הכנעה בפסוקי דזמרה הוא‬ ‫של האורות וכו'‪.‬‬
‫להשתתף עם כל חי בלב שמח‪ ,‬בהכרה שאין‬ ‫עמ' ס"ח – הבל היוצא מן האדם ע"י הדיבור‬
‫והבל כמותו זוכה לשבח לפני מלך אל רם‬ ‫הוא נאצל מהנפש‪ / .‬אין אנו יודעים ציור‬
‫האותיות של האדם היוצאים מהבל פיו‪/ .‬‬
‫ונשא וכו'‪.‬‬ ‫אפילו תענוגים שנקראו חיים‪ ,‬הבל הם לפני‬
‫עמ' רל"א – כל החומות והמסכים הם הבל‬
‫השי"ת אם לא שיהיו למען שמו באהבה‪.‬‬
‫ורק ואין בהם ממש וכו'‪.‬‬ ‫עמ' קמ"א – הדינים העליונים הנמתקים הם‬
‫עצמם מכפים את הדינים וממתיקים אותם‬
‫הוד‬
‫בכח אותו ההבל‪.‬‬
‫עמ' כ"א – תנאים הם נצח והוד המאירים‬ ‫עמ' קפ"א – כשאדם עוסק בתורה‪ ,‬אותם‬
‫ביסוד‪.‬‬ ‫הקולות וההבלים היוצאים מפיו נעשים‬
‫מרכבה אל נשמות הצדיקים הראשונים וכו'‪.‬‬
‫עמ' ל"ב – ב' ספירות נצח הוד נקראות‬ ‫עמ' רל"ג – אפילו הבל דפומא אתר ודוכתא‬
‫צבאות‪.‬‬ ‫אית ליה וקוב"ה עביד מיניה מה דעביד‪/ .‬‬
‫במקומות רבים מובא שמכל דבור וקול והבל‬
‫עמ' רכ"ז – אלקים עליון בבינה‪ ,‬והתחתון‬ ‫דאורייתא או צלותא‪ ,‬נבראים כמה מלאכים‬
‫בגבורה בהוד ובמלכות‪.‬‬
‫קדושים‪ ,‬וכן בהיפך‪.‬‬
‫הודיה‬ ‫עמ' רל"ה – נראה לעין שבכל דבור שהאדם‬
‫מוציא מפיו יוצא רוח והבל מהפה‪ / .‬רוח‬
‫עמ' ס"א – כשלומד ואפילו כשמדבר דברי‬
‫חולין יחשוב באיזה ענין‪ ,‬אם באהבה וכו' או‬ ‫והבל הדבור עיקרו עולה מהלב‪.‬‬
‫בהודיה וכו'‪ ,‬ויתקשר במדה ההיא‪.‬‬ ‫הבל (חסר חשיבות)‬
‫עמ' ע"ב – הקול החמישי של חתן וכלה הוא‬
‫עמ' פ"ט – השורש של כל מחשבות תוהו הבל‬
‫"קול אומר הודו לה'"‪.‬‬ ‫ודמיון באדם הם מהנחש מעצה"ד‪ / .‬הקדוש‬
‫בקדושתו יוכל לטעות ג"כ במחשבת הבל‬
‫היכל‬
‫ותהו‪.‬‬
‫עמ' י"ז – בעלית נשמה של הבעש"ט נכנס‬ ‫עמ' צ"א – הנשמות הנפולים שעסקו בחייהם‬
‫להיכל משיח‪.‬‬
‫בהבלי העוה"ז הם נעים ונדים וכו'‪.‬‬
‫עמ' מ"ד – מי שעושה כל אשר בכוחו לעשות‬ ‫עמ' צ"ז – אהבה ושמחה וכד' בלי קדימת‬
‫– נעשה היכל ה' ושוכן בתוכו‪.‬‬ ‫היראה הכל הבל ורעות רוח ולא רוח הקודש‪.‬‬
‫עמ' ק"ד – בעל מדת ההשתוות טרוד בדבקות‬
‫עמ' נ"ב – כל ההיכלות מתקשרים ומתעטרים‬
‫בהיכל אחד שהוא היכל השביעי שהוא גנוז‬ ‫ולכן הנאת עצמו הוא הבל וריק עבורו‪.‬‬
‫וסתום מכל שאר ההיכלות‪ .‬באמצעו יש‬ ‫עמ' קי"ג – עיקר הבירור הוא שתענוג גשמי‬
‫עמוד אחד בגוונים רבים והנשמות עולות‬
‫בהיכל זה‪ / .‬באמצע רקיע זה נמצא פתח אחד‬
‫כנגד פתח ההיכל שלמעלה ביצירה‪ / .‬בשבת‬
‫הבעש"ט‬ ‫יחוד‬ ‫דיש אגרות ערכים‬
‫הצדיקים היא זווגים ויחודים ע"י עלית מ"ן‬ ‫למטה ע"י תורותיהם הקדושה‪ / .‬עולמות‬
‫בתורה ובמעש"ט ובעיקר בתפילה‪.‬‬ ‫ונשמות ואלוקות עולים ומתקשרים ומיחדים‬
‫זה עם זה‪ ,‬אח"כ מתיחדים האותיות ונעשים‬
‫עמ' ל"ח – הסדר הוא זווג ואח"כ יחוד וכו'‪.‬‬ ‫תיבה‪ ,‬ומתיחדים יחוד אמיתי באלוקות‪.‬‬
‫‪ /‬בדור המבול הצדיק העליון היה מתיחד‬ ‫ומתיחדים כל העולמות כאחד ועולים וכו'‪/ .‬‬
‫בכלתו בדרך יחוד ולא בדרך זווג‪ ,‬כי היו‬ ‫אין לך תנועה ודיבור וכח מה שאינו מורה על‬
‫רשעים‪ / .‬יחוד הוא הכנה לקירוב‪ ,‬כגון יחוד‬ ‫יחוד שמו יתברך ויתעלה‪ / .‬חז"ל הורונו כיצד‬
‫חתן וכלה ביחודה‪ ,‬שהן הן עדי יחוד וכו'‪ ,‬ויש‬ ‫לקשר עצמו ביחוד שמו ית' אפיל בשיחת‬
‫יחוד שהוא תוצאה מקרוב‪ ,‬כמ"ש והיו לבשר‬
‫חולין‪.‬‬
‫אחד‪.‬‬ ‫עמ' כ"ה – ת"ח בבבל שנקראים רב‪ ,‬עסקו‬
‫עמ' מ"ב – לצדיק יש עין רעה על עצמו ורואה‬
‫עצמו חוטא וערום מן המצוות והתורה‬ ‫ביחודים הקשורים לחכמה ובינה‪.‬‬
‫עמ' כ"ו – היחוד אינו אלא האמת הקדום‬
‫והיחוד וכו'‪.‬‬ ‫שהעלימו המאציל ב"ה וכו' משני טעמים‪:‬‬
‫עמ' מ"ה – כל אשר בכחך לעשות עשה‪ ,‬שהוא‬ ‫א'‪ ,‬לדעת שלימותו ית' ידיעה ברורה‪ .‬ב'‪ ,‬לתת‬
‫יחוד קוב"ה ושכינתיה‪ ,‬כי מקשר המעשה‬ ‫מקום לאדם להשתתף עם יצורו בהמשכת‬
‫היחוד וגילויו בעולם‪ / .‬כשיתוקנו הקלקולים‬
‫הגשמי במחשבה‪.‬‬ ‫והחסרונות של מעשה בראשית‪ ,‬ישוב ויתגלה‬
‫עמ' מ"ו – כשיסוד דז"א מתחבר עם מלכות‬ ‫יחודו ית'‪ / .‬מאחר בתיקון הוא זמן העונג‬
‫זה נחשב יחוד קובה"ו‪ / .‬יחוד המלכות דעשיה‬ ‫האמיתי שיתגלה לפי היחוד שעשו בני אדם‬
‫שהיא מצד שמאל אל המחשבה חכמה שהיא‬ ‫ויתעלו על פיו‪ / .‬יש יחודי שמות ויש יחודים‬
‫מפסוקים של תנ"ך ויש יחודים המתגלים ע"י‬
‫קו ימין‪ ,‬שהוא יחוד קובה"ו‪.‬‬ ‫הצדיקים‪ ,‬ויש יחודים של התקשרות בנשמות‬
‫עמ' מ"ז – כשמקשר מעשה הגשמי בחי'‬
‫מלכות‪ ,‬עם המחשבה בדעת עליון‪ ,‬נעשה‬ ‫הצדיקים‪.‬‬
‫יחוד קובה"ו‪ / .‬חנוך היה מיחד יו"ד בה"י‬ ‫עמ' כ"ז – היחודים בארץ ישראל‪ ,‬עם י'‪ ,‬נביעו‬
‫וי"ו בה"י‪ / .‬חנוך היה מיחד יחודים קדושים‬ ‫שהוא בחינת הדעת‪ / .‬כל פעולת הצדיקים‬
‫הוא לתקרב אל ה' באהבה ויראה ויחוד קב"ה‬
‫במשא ומתן ודבור‪.‬‬
‫עמ' מ"ח – חיבור מעשה ומחשבה הוא חיות‬ ‫ושכינתיה‪.‬‬
‫אלקות והדבקות והיחודים בשעת עשיות כל‬ ‫עמ' ל"א – בעצמותו ית' אין השגה‪ ,‬וזולת‬
‫יחודו אין יחוד בעליונים ובתחתונים‪/ .‬‬
‫תנועה הוא יחוד קובה"ו‪.‬‬ ‫הדעת גורם זווג ויחוד עולמות עליונים‪/ .‬‬
‫עמ' נ' – בשער רוה"ק יש כמה יחודים לעלית‬ ‫ענין רב ורבי שייך גם בחו"ל ע"י היחוד של‬
‫המשפיע ומקבל‪ / .‬יחוד משפיע ומקבל הוא‬
‫נשמה‪.‬‬
‫עמ' נ"ב – למהוי אחד באחד‪ ,‬פי' שהיחוד‬ ‫בחי' זכר ונקבה‪.‬‬
‫עמ' ל"ה – יחוד הוא ב' בחינות משונות‬
‫הנעלם יהיה בבחי' עלמא דאתגליא‪.‬‬ ‫שהשוו צורתן זו לזו ומתיחדות לבחינה אחת‪.‬‬
‫עמ' נ"ז – עיקר שורש היחודים והעליות הוא‬ ‫עמ' ל"ו – וענין זווג ויחוד בפשטות‪ ,‬הוא‬
‫לכוון הדעת בכל הדרכים והפעולות להעלות‬ ‫שהחיבור בין פרצופים כמו יחוד זו"ן נחשב‬
‫כל דבר גשמי אל הרוחני ע"י הדעת‪ / .‬בזה‬ ‫לזווג‪ ,‬ואילו שמות שונים שמתחברים נקרא‬
‫שאמר לו המשיח שיבוא רק אם ידעו ליחד‬ ‫יחוד‪ ,‬כמו הוי"ה ואדנ"י וכו'‪ / .‬כל עבודת‬
‫יחודים כמוהו‪ ,‬היה לו צער גדול על אריכות‬
‫הזמן כל כך מתי זה אפשר להיות‪.‬‬
‫עמ' נ"ח – היחודים מייחדים הכל עד‬
‫שאין מקום לבעלי התמורות והפירודים‪/ .‬‬