Page 146 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST
P. 146

‫הבעש"ט וטש‬  ‫יחוד‬                              ‫אגרות ערכים‬                                    ‫דעת הבל הבעש"ט‬                                 ‫ופר אגרות ערכים‬

‫וטהרה ויראה ויחודים‪ ,‬נוכל לברר החיות‬          ‫הלימודים והייחודים הם בעולם האצילות‬            ‫מחומריות כלל אלא להרחיב דעתו מעט שלא‬           ‫א"ע בבחי' דעת‪ ,‬שהוא בחי' כלליות חסדים‬
‫שבתוך הקליפות‪ / .‬אל יפתוך הערב רב‬             ‫שהם סודות התורה ואין שם אחיזה לקליפות‪,‬‬                                        ‫ישתומם וכו'‪.‬‬    ‫וגבורות‪ ,‬בחי' דחילו ורחימו‪ ,‬והדעת מקשר‬
‫שיחודים שייך רק לגדולי ערך‪ / .‬האריז"ל‬                                                                                                       ‫דיבורים אלו של תורה ותפילה לעולם‬
‫והבעש"ט מסרו יחודים לכל נפש מישראל‬                                   ‫ולכן זה מכלה אותם‪.‬‬      ‫עמ' קפ"ה – דעת זה סדר טהרות‪ ,‬ולכן כל‬
‫לפום דרגא דיליה‪ / .‬לולי הערב רב היו‬           ‫עמ' נ"ט – ג' השמות הקדושים שגילו‬               ‫ת"ח שאין בו דעת‪ ,‬היינו שאין לו טהרה‬                                          ‫המחשבה וכו'‪.‬‬
‫העוסקים לשמה מדבקים נפשם באל עולם‬             ‫לבעש"ט הם ג' שמות או ג' יחודים של הוי"ה‬                                                       ‫עמ' קמ"א – בני אדם שקמו להצר לו‪ ,‬אל‬
‫בכל נשימה ונשימה ובכל רגע ומייחדין‬                                                                             ‫במקוה‪ ,‬נבילה טובה ממנו‪.‬‬      ‫יתגרה בהם אלא ישכים ויעריב בביהמ"ד‬
                                                 ‫אהי"ה‪ ,‬הוי"ה אלקים והוי"ה אדנ"י גי' נר‪.‬‬     ‫עמ' קצ"ג – למי שבמדרגה שהוא "דר בא"י"‪,‬‬         ‫בפנימיות התורה שהוא סוד הדעת‪ / .‬לימוד‬
             ‫ביחודים בכל ההוה בעולם וכו'‪.‬‬     ‫עמ' ס' – צדיקים עשו יחודים בכל מוצא‬            ‫ההיסח הדעת מתורה או תפלה נחשב לו כמי‬           ‫ותפילה בדחילו ורחימו זה בחי' דעת ממש‪.‬‬
‫עמ' צ"ה ‪ -‬אם בכל תפילה וברכה אינו מכוין‬                                                                                                     ‫‪ /‬הדעת מעלה את האותיות הנפולים‪/ .‬‬
‫לשם עצמו כי אם ליחוד העולמות‪ ,‬ועדיין‬                            ‫פיהם ואפילו בדברי חולין‪.‬‬                                   ‫שאין לו אלוק‪.‬‬    ‫כשבאים יסורים על האדם ניטל ממנו הדעת‬
‫אינו יכול לעשות השתנות אלא התקשרות‬            ‫עמ' ס"א – ומוצא שפתיך תכוין לייחד‪ ,‬לשם‬         ‫עמ' ר' – הידיעה עצמה שהוא בקטנות‬               ‫ואינו יכול להמתיק הדינים בשרשם‪ / .‬צריך‬
‫האותיות וכו'‪ / .‬יצב גבולות עמים וכו' כדי‬                                                     ‫היא הסיבה לקיים את הקשר ולדעת מה‬               ‫שהצדיק שהוא הבר דעת האמיתי יתפלל‬
‫שיוכלו להעלות כל העמים שהם המחשבות‬                        ‫יחוד ג' קוים‪ ,‬אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬     ‫עליו לעשות‪ / .‬עיקר הגלות הוא חוסר דעת‬          ‫בעדו‪ / .‬לצדיק יש הדעת האמיתי שאין לעולם‬
‫זרות ומדות החיצוניות ביחוד גמור וכו'‪/ .‬‬       ‫עמ' ס"ה – היחוד הוא מהלך ממטה למעלה‪:‬‬                                                          ‫תפיסה בו ולכן יש כנגדו מחלוקת והתנגדות‪.‬‬
‫עלית השכינה שהיא היראה שמגיע ממנה‬             ‫אות‪ ,‬תיבה‪ ,‬יחוד אמיתי באלקות‪ / .‬מקום‬                                                ‫ושכחה‪.‬‬    ‫עמ' קי"ג – ליוסף היה דעת להפך את הרעה‬
                                              ‫שנק' אלקות הוא עולם האצילות שהוא עולם‬          ‫עמ' ר"ח – ברגע אחד של הסח דעת צריך‬
       ‫לאחדות א"ס ב"ה‪ ,‬הוא יחוד קובה"ו‪.‬‬                                                      ‫להרגיש שעשה עון ככל עון‪ ,‬ואולי יותר‪ ,‬כי‬            ‫לטובה‪ ,‬כמ"ש ואתם חשבתם לרעה וכו'‪.‬‬
‫עמ' ק"ו – בדורותינו ששכלינו חלש אי אפשר‬                                             ‫היחוד‪.‬‬                                                  ‫עמ' קמ"ה – אותיות מנצפ"ך הפתוחות‬
‫ללמוד ברציפות‪ ,‬כי עלולים לשכוח יראת ה'‬        ‫עמ' ס"ז – יש הפרש בין יחוד איהו וחיוהי‬                                     ‫זה נוגע לאמונה‪.‬‬    ‫הן בחי' ה"ח שבדעת והסתומות בחי' ה"ג‬
‫ותיקון מדותינו ויחוד מעשינו לשמו ית'‪ ,‬וזה‬     ‫חד‪ ,‬שהוא בחי' אלקות‪ ,‬לבין איהו וגרמוהי‬         ‫עמ' רי"ב – כל הגלויות הם מחוסר דעת‪,‬‬            ‫שבדעת‪ / .‬הדעת הוא השוקל בין ימין‬
                                                                                             ‫ולפני ביאת המשיח תתפשט החכמה והדעת‬             ‫לשמאל‪ ,‬בין גבורות לחסדים‪ / .‬בכך שהוא‬
                                       ‫עיקר‪.‬‬                       ‫חד‪ ,‬שהוא בחי' נשמות‪.‬‬      ‫של הזהר והקבלה ומלאה הארץ דעה וכו'‪/ .‬‬          ‫מודע שנמצא בקטנות פועל שלמעלה בדעת‬
‫עמ' ק"ז – גם כשהולך ומדבר עם אנשים‬            ‫עמ' ע' –האותיות מתחברות למילים ולבסוף‬          ‫משיח הוא סוד הדעת והוא מפרסם ידיעת ה'‬          ‫ז"א יכריע המשקל לטובה ולהמתקה גדולה‪/ .‬‬
‫ואינו יכול ללמוד‪ ,‬צריך להיות דבוק בהשי"ת‬      ‫מתיחדים יחוד אמיתי באלוקות‪ / .‬יחוד‬             ‫כמ"ש ונחה עליו וכו' דעת ויראת ה'‪ / .‬משיח‬       ‫המקום שנק' יראת ה' נק' ראשית דעת‪ ,‬והיא‬
                                              ‫אמיתי פי' בעולם האצילות שכולו אלוקות‪,‬‬          ‫מקשר ומחבר ועושה כל הייחודים ע"י הדעת‬
                             ‫ולייחד יחודים‪.‬‬   ‫ולא בבי"ע‪ .‬וכן הוא יחוד דלא פסיק‪/ .‬‬                                                                                       ‫היראה העליונה‪.‬‬
‫עמ' קט"ו – שולחן בצפון ומנורה בדרום‬           ‫כשמדבק עצמו אל המצוה בעשותה גורם‬                                                       ‫וכו'‪.‬‬  ‫עמ' קמ"ז – ע"י העמקת דעתו בהסתכלות‬
                                                                                             ‫עמ' ר"כ – מי שדעתו שפלה‪ ,‬מעלה עליו‬             ‫בא"ס ב"ה שלית תפיסא ביה‪ ,‬הוא בטל‬
          ‫ואדם באמצע‪ ,‬וע"י זה נעשה יחוד‪.‬‬                                     ‫יחוד למעלה‪.‬‬
‫עמ' קל"א – יבחר לרבו צדיק שכל הנהגותיו‬        ‫עמ' ע"א – ע"י אור א"ס נעשה יחוד וחבור ד'‬            ‫הכתוב כאילו הקריב כל הקרבנות כולם‪.‬‬                            ‫במציאותו בתכלית וכו'‪.‬‬
‫עפ"י התוה"ק וכו' ובתוך לבו יקוד אש‬                                                           ‫עמ' רכ"ב – אם אין דעת הבדלה מנין‪ / .‬צריך‬             ‫עמ' קנ"ב – הכרת החכמה הוא הדעת‪.‬‬
                                                                        ‫אותיות שם הוי"ה‪.‬‬                                                    ‫עמ' קס"ג – מוהר"ר לוי יצחק (מבארדיטשוב)‬
                               ‫ביחודים וכו'‪.‬‬  ‫עמ' ע"ב – אם בשמחת חתן וכלה גשמיים יש‬                        ‫לדעת להבדיל בין קודש לחול‪.‬‬       ‫היו מחלישין דעתו מאוד ולכן נפל ממדריגתו‬
‫עמ' קמ"ב – רפואות הבעש"ט היה רק ע"י‬           ‫שמחה בעולמות עליונים‪ ,‬כ"ש וכ"ש ביחודים‬         ‫עמ' רכ"ו – הבדלה הוא כור מבחן לכל נושא‬         ‫פעם אחת והתפלל בסידור קטן במהירות‬
‫יחודים שהיה מיחד וכו'‪ / .‬וכשמעלה מצמצום‬       ‫המקוריים שבעולמות העליונים שהשמחה‬                                                                   ‫וכו'‪ / .‬והיה כן עם הרבה גדולי ישראל‪.‬‬
‫לא"ס נמתקין הדינין ויקשר הכל במחשבה‬                                                                       ‫לדעת מה לקרב ומה לרחק וכו'‪.‬‬       ‫עמ' קס"ח – עיקר האמונה הוא אמונה‬
                                                                             ‫היא לאין קץ‪.‬‬    ‫עמ' רכ"ז – כשמאיר בקטן להגדיל דעתו‬
               ‫שהוא יחוד הדיבור למחשבה‪.‬‬       ‫עמ' ע"ה – יחוד חתן וכלה הוא היחוד השלם‬         ‫יתגדל ממוחין דקטנות לגדלות‪ / .‬בהתקרב‬                                       ‫למעלה מהדעת‪.‬‬
‫עמ' קמ"ג – היודע להפך מן ל"א – א"ל‪,‬‬                                                          ‫הקטן לגדול ממשיך אליו או הדעת שידע‬             ‫עמ' קע"א – כאשר יתן דעת לזה וכו'‪ ,‬שזה קו‬
‫נעשה מגבורה חסד וכו' ובזה נעשה יחוד‬                                  ‫שיהיה בגמר התיקון‪.‬‬                                                     ‫אמצעי אז יראה ורעד יבוא בו מפחד השמאל‬
                                              ‫עמ' ע"ו – ע"י עבודתו ביחודים שע"י עלית‬                     ‫להבדיל‪ ,‬וכשיש דעת יש הבדלה‪.‬‬
            ‫הוי"ה אדנ"י שהוא יחוד קובה"ו‪.‬‬     ‫מ"ן‪ ,‬וכונות ויחודים מעלה את כל העולם‬           ‫עמ' רל"ב – כלל הנשמות באות מסוד הדעת‪,‬‬                     ‫בלי ימין וימשך יחוד יראה ונורא‪.‬‬
‫עמ' קמ"ט – וייחד לבבנו לאהבה וליראה‬                                                                                                         ‫עמ' קע"ב – תחית המתים ומשיח הוא‬
‫וכו' – למי שכבר זכה ליראה חיצונית ואח"כ‬                                  ‫הגשמי לאלוקות‪.‬‬                     ‫חסדים וגבורות אהבה ויראה‪.‬‬       ‫סוד הדעת והוא סוד העוה"ב‪ / .‬ואינו נהנה‬
‫לאהבה ולבסוף ליראה הפנימית‪ ,‬זה בחי'‬           ‫עמ' פ"א – חיוב הוא על האדם ליחד את‬             ‫עמ' רל"ד – העולמות נבראו בחכמה ובתבונה‬
‫יחוד‪ / .‬כאשר היראה והאהבה והדבקות‬             ‫השם הקדוש‪ ,‬שהוא הנוקבא‪ ,‬בז"א‪ ,‬בפה בלב‬
                                              ‫ובנפש וכו' וגורם שיתרצה המלך עם המלכה‬             ‫ובדעת‪ ,‬וצריך להזהר שלא לגרום לקלקול‪.‬‬

                                                                                      ‫וכו'‪.‬‬                   ‫הבל‬
                                              ‫עמ' פ"ה – ע"י אכילה ושתיה ומו"מ בקדושה‬
                                                                                             ‫עמ' ס"ב – וכד בר נש אפיק הבלים ודיבורים‬
   141   142   143   144   145   146   147   148   149   150   151