Page 154 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫הבעש"ט שז‬ ‫חן חסד‬ ‫אגרות ערכים‬ ‫הבעש"ט‬ ‫חבור‬ ‫דצר אגרות ערכים‬

‫עמ' ל"ג – כל בני העולם מצפים ומחכים‬ ‫עמ' קל"ג – הקב"ה מוסיף השראת קדושה‬ ‫תורה נתחברו האותיות לתיבות‪ ,‬וע"י כח‬ ‫עמ' י"ח – בא"י מתחברים גם י' אותיות‬
‫לחסד של הקב"ה‪ / .‬בוקר של יוסף ה"ס חכמה‬ ‫על ראשו כדי שיהי רשום ומצויין ומוצא חן‬ ‫מחבר זה נתחברו ונתדבקו ישראל בשרשם‪.‬‬ ‫הוי"ה באלפין עם ע"ב ק"ל וביחד הכל גי'‬
‫וחסדים‪ / .‬היסוד כולל כל האורות שהם‬ ‫בעיני כל רואיו‪ / .‬מי שמוציא חן בעיניו ית'‬ ‫‪ /‬כאשר חתן וכלה מתחברים‪ ,‬יש בזווג שלהם‬ ‫רבי‪ / .‬בהתחברות הוי"ה עם ע"ב ק"ל יוצא‬
‫הויה שלימה וכו'‪ / .‬המחבר איש ואשה הוא‬
‫חכמה וחסדים‪.‬‬ ‫ימצא חן ג"כ בעיני הבריות‪.‬‬ ‫שם י"ה‪ / .‬ליל שבועות הוא הלילה שהמלכות‬ ‫גי' רוכ"ב‪.‬‬
‫עמ' ל"ז – החסדים היורדים מן המח אל הלב‬ ‫עמ' קס"ח – ויחונך – שיהי לך חן וחסד‪ ,‬כי יש‬ ‫עמ' כ"ה – זווג הוא חבור ה"ח וה"ג למתקם‪.‬‬
‫הוי"ה אחת כלולה מד' בחינות ע"ב ס"ג מ"ה‬ ‫מתחברת בבעלה‪.‬‬ ‫עמ' כ"ז – כל עולמו של האדם יש בו חיבור‬
‫ה"ס מ"ה‪ / .‬חכמה דימין היא חסדים‪.‬‬ ‫עמ' פ"ד – הצדיקים שעסוקים כל הזמן‬
‫עמ' ל"ט – אברהם אבינו מימין‪ ,‬איש החסד‪.‬‬ ‫ב"ן‪ ,‬בגי' ח"ן‪.‬‬ ‫בתיקון השכינה‪ ,‬יש להם אפשרות לחבר‬ ‫של שני דברים חיובי ושלילי וכו'‪.‬‬
‫עמ' נ"ה – "כי עם ה' החסד" – במקום‬ ‫עמ' קפ"ז – הצדיקים קובעים את האמונה‬ ‫עמ' כ"ח – הדעת הוא המחבר בין המוחין‬
‫שמתגלה יקו"ק מתגלה החסד‪ ,‬ואין פגם‬ ‫השלימה תקועה בלב תלמידיהם כדי לזכותם‬ ‫אותה עם הבינה‪.‬‬
‫עמ' פ"ט – האם רובצת על האפרוחים‬ ‫למדות‪.‬‬
‫מעכב‪.‬‬ ‫למצוא חן בעיני ה'‪.‬‬ ‫פירושו שממעטת קומתה כדי להתחבר עם‬ ‫עמ' ל"ג – הזוכה להתחבר למדרגות שבכל‬
‫עמ' ע"ט – בצפרא חסד אתער בעלמא‪.‬‬ ‫הבנים בקטנות‪ / .‬עלית מ"ן לחו"ב דעקודים‬ ‫מקום נושא את שמותם בהתאם‪ ,‬כמו רב‬
‫עמ' פ' – הערב רב‪ ,‬כל חסד שעושים לעצמם‬ ‫חסד ‪ /‬חסדים‬ ‫גורם לחיבור של ע"ב ס"ג ומבטל צמצום ב'‪.‬‬
‫‪ /‬בזמן הגדלות יש חיבור של עליון בתחתון‪,‬‬ ‫בבבל ורבי בא"י‪.‬‬
‫הם עושים ולא לשם יוצרם‪.‬‬ ‫עמ' י"ח – א"י הוא מסטרא דת"ת ובבל‬ ‫וכאשר העליון חוזר למדרגתו לוקח עמו יחד‬ ‫עמ' ל"ו – שני כוחות שונים שמתחברים ע"י‬
‫עמ' פ"א – איזהו חסיד‪ ,‬המתחסד עם קונו‪.‬‬ ‫מחסד‪ ,‬שמשם התורה‪.‬‬ ‫כח המכריע נקרא זווג‪ / .‬חיבור בין פרצופים‬
‫עמ' פ"ג – חסיד המתחסד עם קונו – עם קן‬ ‫את התחתון‪.‬‬ ‫כמו יחוד זו"ן נחשב לזווג‪ ,‬ואילו שמות שונים‬
‫דיליה ליחדא קב"ה ושכינתיה בתחתונים‪.‬‬ ‫עמ' כ' – ארץ ישראל בה הוא סוד התפשטות‬ ‫עמ' צ"ג – צריך לקשר ולחבר מדרגת הקטנות‬
‫‪ /‬חסידים הם מצד ספירת החסד‪ ,‬מדרגת‬ ‫החסד העליון‪ / .‬מה בין רב לגדול? – גדול‬ ‫שמתחברים נקרא יחוד‪.‬‬
‫אברהם‪ / .‬אברהם תיקן השכינה ונעשתה לו‬ ‫מחסד ורב מגבורה מחכמה‪ / .‬הצדיקים לפני‬ ‫עם הגדלות‪.‬‬ ‫עמ' מ"ה – בכל דרך גשמית בעוה"ז צריך‬
‫למלון‪ ,‬ומשום זה ניתנה מדת החסד לאברהם‪.‬‬ ‫בחינותיהם מורכבים באחד מג' בחינות‬ ‫עמ' צ"ד – המדות הזרות אין להם יחוד‬ ‫לחבר ולייחד הה'‪ ,‬שהוא המעשה‪ ,‬עם ו'‬
‫‪ /‬גמילות חסדים שאדם עושה בתחתונים‪,‬‬ ‫שהם‪ :‬גלגול חסד או גלגול גבורה או גלגול‬ ‫שעולה עד המחשבה‪ / .‬כשמחבר המעשה עם‬
‫צריך שיכוין בה התיקון העליון דוגמתו‪,‬‬ ‫ת"ת‪ / .‬רבי מא"י בסוד החסד ורב מבבל סוד‬ ‫וחיבור יחד‪.‬‬ ‫המחשבה בעת עשיית המעשה נקרא יחוד‬
‫והוא שגומל חסד עם קונו‪ / .‬המתחסד עם‬ ‫עמ' צ"ט – עיקר העבודה שיתחבר אדם עצמו‬
‫קונו הוא מי שעושה הכל לשמה‪ / .‬בינה‬ ‫הגבורה‪ ,‬ורבא משאר הארצות בסוד הת"ת‪.‬‬ ‫קוב"ה ושכינתיה‪.‬‬
‫כולה חסדים‪ ,‬ודינים מתעוררים מצדה‪ ,‬אבל‬ ‫עמ' כ"א – הזווג ביסוד‪ ,‬שהוא יוסף‪ ,‬הוא‬ ‫עם צדיקים וכשרים‪.‬‬ ‫עמ' מ"ו – כשיסוד דז"א מתחבר עם מלכות‬
‫גם הם ממותקים‪ / .‬המתקת הדינים בשרשן‬ ‫עמ' קט"ו – לכתחילה לא טוב להתחבר עם‬ ‫הרי זה נחשב יחוד קוב"ה ושכינתיה‪ / .‬כאשר‬
‫הוא שמצא ביסורים אלו שורש חסד‪ ,‬כי‬ ‫להמשכת חסדים‪.‬‬ ‫אנשים בשעת אכילה‪ ,‬כי יש שם גובה לב וכו'‪.‬‬ ‫אנשי הדור מתחברים לצדיק בחי' משה‬
‫הגבורות בשרשן הם תכלית הטוב והחסד‪/ .‬‬ ‫עמ' כ"ג – ראיה רומזת לחכמה‪ ,‬ואינה יכולה‬ ‫עמ' קכ"ז – צדיק יסוד עולם יש בידו לחבר‬
‫ע"י שימצא בדין שורש חסד ויקבל באהבה‪,‬‬ ‫להאיר בז"ת בלי לבוש חסדים‪ / .‬החכמה‬ ‫שה"ס הדעת‪ ,‬נקראים דור דעה‪.‬‬
‫אז נעשה הכל באמת חסד‪ / .‬שרשי הגבורות‬ ‫בזו"ן נקראת רחוקה ואילו יסוד המאיר‬ ‫נשמות ישראל למקור מחצבתם‪.‬‬ ‫עמ' נ"ז – כשמתחברת נשמה כמו הבעש"ט‬
‫הם כולם חסדים זכרם משפיעים כל טוב‪/ .‬‬ ‫בחסדים נק' קרוב‪ / .‬ע"י קומת החסדים‬ ‫עמ' קכ"ט – כשאינו יכול לעבוד את ה' כראוי‬ ‫במשוש רועי ובוני עולם‪ ,‬השמחה היא עד‬
‫כשדנים קל וחומר‪ ,‬הדינים ג"כ נושאין ק"ו‬ ‫מהיסוד תוכל המלכות לקבל גם חכמה‪/ .‬‬
‫מה אם השורש שלי הוא כך טוב וחסד מכ"ש‬ ‫רק כאשר יש למלכות חכמה וחסדים יכולה‬ ‫צריך שיחבר עצמו לצדיק ויהנהו מנכסיו‪.‬‬ ‫לאחת‪.‬‬
‫אני וכו'‪ / .‬ההרגש עצמו של החסד נעשה‬ ‫עמ' ק"ל – בדורות אלו שנתמעטו הלבבות‪,‬‬ ‫עמ' ס"ה – חיבור תיבות זה לזה הוא קרוב‬
‫להאיר לתחתונים‪.‬‬ ‫העיקר לחבר את עצמו לצדיקי הדור‬
‫באמת חסד ורחמים‪.‬‬ ‫עמ' כ"ה – כל מה שנאמר זווג הוא שיתחברו‬ ‫ולקדושים אשר בארץ המה‪ / .‬מי שאינו‬ ‫לבחי' אלקות‪.‬‬
‫עמ' פ"ז – יש כלל בג' עמודי עולם של תורה‬ ‫מתחבר לצדיק כי מדמה בעצמו שיכול לתקן‬ ‫עמ' ס"ט – כל אות הוא עולם בפני עצמו‪,‬‬
‫ועבודה וגמילות חסדים שלא יכנוס אדם‬ ‫הה' חסדים עם הגבורות למתקם‪.‬‬ ‫וחיבור אות לאות זו יצירה של עולם חדש‪.‬‬
‫עמ' כ"ו – ותורת חסד על לשונה‪ ,‬כי בפתיחת‬ ‫בעצמו‪ ,‬אין לו תקנה וישאר בשטותו‪.‬‬ ‫‪ /‬כל מחצית מדרגה עליונה מתחברת עם‬
‫לפנים ממדריגתו‪.‬‬ ‫עמ' קל"ב – משיח מחבר את כל חלקי נשמות‬
‫עמ' צ"ג – ג' סימנים בישראל – רחמנים‪,‬‬ ‫הפה מתגלה חכמה עלאה וכו'‪.‬‬ ‫ישראל לקומה שלימה‪ / .‬הבוי"ת מחבר בצרור‬ ‫מחצית המדרגה שמתחתיה‪.‬‬
‫ביישנים‪ ,‬גומלי חסדים‪ ,‬שהם ג' מדות האבות‪.‬‬ ‫עמ' ל' – בפתח אליהו מתחיל לפרש את תקון‬ ‫עמ' ע"א ‪ -‬אור א"ס נעשה על ידו יחוד‬
‫האצילות מן חסד וכו'‪ .‬וזה משום שאצילות‬ ‫אחד את מצב ה'אחור' עם ה'קדם'‪.‬‬ ‫וחיבור ד' אותיות הוי"ה‪ / .‬הנשמה שבתוך‬
‫ביחס לגלגלתא ע"ב ס"ג הוא בחי' ו"ק‬ ‫עמ' קל"ז – דעת שלם הוא שיוכל לחבר‬ ‫האותיות הוא כח המחבר‪ ,‬והוא אור צח‬
‫מצוחצח‪ / .‬כל האותיות שנצטרפו ונתחברו‬
‫שמתחיל מחסד‪.‬‬ ‫מדרגה פחותה למעלה‪.‬‬ ‫לתיבות‪ ,‬הוא ע"י אור א"ס המחברן‪ / .‬במתן‬
‫עמ' ל"ב – בשמות הקודש א‪-‬ל הוא חסד‪.‬‬ ‫עמ' ק"מ – אמרת ה' צרופה – כשמחבר אל‬