Page 156 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫חכמה הבעש"ט שה‬
‫עמ' צ"א – אל תאמר שבעבר הייתי עובד‬
‫השי"ת ועכשיו נפלתי‪ ,‬כי לא מחכמה שאלת‬
‫צריך הגיע אור החכמה‪ / .‬המלכות נקראת‬
‫על זאת‪ ,‬כי החכמה תחיה בעליה וכו'‪.‬‬
‫עמ' צ"ד – אחרי צמצום א"ס בראשית חכמה‬
‫ומבין בבינה מתגלים המדות בצירופי אותיות‬
‫וכו'‪ / .‬דעת הוא המיחד חכמה ובינה‪/ .‬‬
‫השתנות הצרופים יכול להיות תיכף כשיוצא‬
‫מן המדות שהרי מצרף לחכמה‪.‬‬
‫עמ' צ"ז – המצוה הוא נר ע"י התורה אור‪ ,‬כי‬
‫מתפשט בסוד הורידים של דם חיוני של אדם‬
‫החכמה ובינה נקרא אור תורה וכו'‪.‬‬
‫עמ' קי"ג – עיקר הבירור הוא ע"י שיהיה דבוק‬
‫בהשי"ת וכו' ומביא הכל ע"י מדת היראה‬
‫לאין‪ ,‬הוא חכמה וכו'‪ / .‬חכמה הוא שמכיר‬
‫שתענוג גשמי הוא הבל ונמאס בעיניו‪/ .‬‬
‫מי שדבוק בהשי"ת ע"י יראה המביאה לידי‬
‫חכמה‪ ,‬יודע להפריד בחכמתו הטוב מן הרע‪.‬‬
‫של חכמי האמת למסור חכמה לחבריהם פה‬
‫‪ /‬כולא בחכמה אתברירו‪.‬‬
‫עמ' קט"ו – הרוצה להחכים ידרים‪ ,‬היינו‬
‫שמדבק את עצמו לבחי' החכמה‪ ,‬ועי"ז‬
‫ממשיך את החכמה וכו'‪.‬‬
‫עמ' קט"ז – הדבר המחיה את כל הדברים היא‬
‫חכמה‪ / .‬החכמה נקראת בשם בכור‪ ,‬כמ"ש‬
‫קדש לי כל בכור‪ ,‬וקודש הוא חכמה‪.‬‬
‫עמ' קי"ז – הכהן הגדול מאחיו‪ ,‬היינו בחכמה‬
‫כתר‪' ,‬ללמוד' זה הוי"ה במילוי‪ ,‬שזה חכמה‪,‬‬
‫וכו'‪.‬‬
‫עמ' קכ"ב – הרשעים שרוצים לעבוד בזמן‬
‫שיש התלבשות בתוך הגוף נאמר עליהם‬
‫"ימותו ולא בחכמה"‪ ,‬שאין להם שום‬
‫התלבשות וכו'‪.‬‬
‫עמ' קכ"ה – בענין אכילה כל ערום יעשה‬
‫בחכמה בבחי' קדש עצמך במותר לך‪.‬‬
‫עמ' קל"ח – ראשית הבריאה היה ע"י האות‬
‫א' שהוא בחי' חכמה ומחשבה וכו'‪.‬‬
‫עמ' קמ"ד – שם כוז"ו הוא בחכמה ששם‬
‫המחשבה והוא בחי' דין‪ / .‬י"ש הוא מחכמה‬
‫– יש מאין‪ ,‬וש"י מבינה‪ ,‬והבן בחכמה חכם‬
‫בבינה‪.‬‬
‫עמ' קמ"ז – הן יראת ה' הוא חכמה‪ ,‬כי שניהם‬
‫עולים בקנה אחד‪.‬‬
‫אגרות ערכים‬ ‫הבעש"ט‬ ‫חטא חידוש‬ ‫וצר אגרות ערכים‬
‫חכמה או ג"ר יוצא לפועל במעשה שהיא‬ ‫אמנם החוטא שחטא ושב לא יספיק לו גדר‬ ‫עמ' פ"ד – בדין יש חסד שעושה גבול שלא‬
‫מלכות‪ / .‬המלכות היא התכלית שלשם‬ ‫מעט וכו'‪ / .‬בעלי תשובה סגפו עצמן ונבדלו‬ ‫יושפע אליו חיות שלא יוכל שאת ויגרום‬
‫לשבירה‪ ,‬וכן שלא יחטא ויאבד חלקו בעוה"ב‬
‫חכמה תתאה או חכמת שלמה‪ / .‬ז"א נקרא‬ ‫מן החטא יותר ויותר מן הצדיקים‪.‬‬
‫מחשבה‪ ,‬כי כל עוד שהמחשבה‪ ,‬דהיינו חכמה‪,‬‬ ‫עמ' קל"ג – כשרוצה השי"ת לענוש הרשע‪,‬‬ ‫וכד'‪.‬‬
‫לא הגיעה ליעדה‪ ,‬עדיין היא בגדר מחשבה‪.‬‬ ‫נזדמן לו איזה חטא כדי שיענש וכו'‪ / .‬בקטנות‬ ‫עמ' פ"ח – חטא אדה"ר היה במחשבה‪/ .‬‬
‫‪ /‬כל דבריו של שלמה המלך סתומים לפנים‬ ‫הוא עלול לעבירה‪ ,‬לכן החטא והעונש בא‬ ‫כל עוד שלא נתקן חטא אדה"ר לגמרי‪ ,‬אין‬
‫המחשבה נקיה לגמרי מדמיונות‪ / .‬הדמיונות‬
‫בחכמה‪.‬‬ ‫כאחד‪.‬‬ ‫של הבל ותהו גורמים שלמעשה אין צדיק‬
‫עמ' מ"ז – המחשבה שורש חכמה שם נתגלה‬ ‫עמ' קל"ט – אפילו רשע גמור המתלהט לדבר‬
‫הארות א"ס שמחיה את הכל‪ / .‬החכמה‬ ‫עבירה‪ ,‬הרי גם בחטא גנוז אלופו של עולם‪,‬‬ ‫בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא‪.‬‬
‫עמ' ק"ד – סימן לבעל תשובה גמור הוא‬
‫חוץ מחטא ע"ז‪.‬‬ ‫שהשם הקדוש הוי"ה ב"ה עומד לנגד עיניו‪,‬‬
‫וכו'‪.‬‬ ‫עמ' קמ"ו – צריך להדבק ביראה העליונה‬
‫עמ' מ"ט – אם אדם לא מייחד המחשבה‬ ‫הקדושה ולהשמר מהיראה דמלרע שהיא‬ ‫סימן שתיקן ביראתו כל חטאיו‪.‬‬
‫וחיות אלקות במעשיו‪ ,‬אזי נחשב מעשה שלו‬ ‫רצועה בישא‪ ,‬ועי"ז נתקן החטא דעצה"ד‪/ .‬‬ ‫עמ' קי"ז – אחר חטא אדה"ר עבודתינו היא‬
‫וחשבון ודעת וחכמה שלו בשאול ובקליפות‪.‬‬ ‫יראת חטא נקרא מה שמתיירא מפני החטא‬ ‫להעלות הניצוצות הקדושות מהקליפה‪/ .‬‬
‫עמ' נ' – אי אפשר לספר‪ ,‬היינו צורות‬ ‫אברהם אע"ה התחיל לתקן חטא אדה"ר‬
‫ופעולות‪ ,‬ולדבר‪ ,‬היינו חכמה ודעת‪ / .‬דרכם‬ ‫מחמת שהוא נגד רצון ה'‪.‬‬ ‫והמשיכו אותו יצחק ויעקב‪ / .‬אם אדם אוכל‬
‫עמ' קמ"ז – חטא הוא מלשון חסרון‪ ,‬ויראת‬ ‫מאכל שלא בקדושה וטהרה‪ ,‬יתכן שניצוץ‬
‫חטא הוא שירא מפני חסרונותיו שלא ימותו‬ ‫שבו שלא תוקן יפיל אותו‪ ,‬והוא יתקלקל‬
‫אל פה‪.‬‬ ‫ויחטא ואשם באותו החטא אשר נתקלקל‬
‫עמ' נ"ד – כל חכמת הקבלה מתחלקת לשני‬ ‫בניו ח"ו‪.‬‬
‫עמ' קנ"ח – כשלומד שלא לשמה כך‬ ‫הניצוץ הזה‪.‬‬
‫סדרים‪ :‬מעילא לתתא ומתתא לעילא‪.‬‬ ‫משפיעים לו בתפילתו‪ ,‬ואז תפילתו לחטאה‪,‬‬ ‫עמ' קי"ח – קודם אכילתו יאמר חטאתי‬
‫עמ' נ"ה – לשון השגה שייך לחכמה‪ ,‬כי חכמה‬
‫נקראת קנין‪ ,‬כמ"ש קנה חכמה‪ ,‬וקנין מכונה‬ ‫שמבלבלים אותו במחשבות זרות‪.‬‬ ‫עויתי פשעתי שהוא עיקר הוידוי‪.‬‬
‫עמ' ק"ס – בעבור תהיה יראתו על פניכם‬ ‫עמ' קכ"א – לא תרוי ולא תחטא‪ .‬פי' תלמידי‬
‫השגה‪.‬‬ ‫ר"י‪ :‬לא תשבע כדי שלא תבוא לידי חטא‪ .‬ויש‬
‫עמ' נ"ט – ואולי 'בנקל' זו הוי"ה פשוטה כנגד‬ ‫לבלתי תחטאו‪ ,‬זו עיקר היראה‪.‬‬
‫עמ' קפ"ד – אות ך' פשוטה ירדה ע"י חטא‬ ‫שפי' לא תשתכר ולא תחטא‪.‬‬
‫עמ' קכ"ב – לפני חטא עצה"ד לא היה החיות‬
‫'ולפרש'‪ ,‬הוי"ה במילוי המילוי‪ ,‬בינה‪.‬‬ ‫אדה"ר עד עומק הקליפות‪.‬‬ ‫תלוי בלחם‪ ,‬כי האור והחיות היה מאיר‪/ .‬‬
‫עמ' ס' – ואולי בנקל הכונה שלא להמשיך‬ ‫עמ' ר"כ –האדם אפילו אם יחטאו כנגדו‬ ‫אחרי חטא עצה"ד נדבק אדה"ר בגוף של‬
‫חכמה ממעלה למטה‪ ,‬אלא כמו דבר קל‬ ‫לא מפני זה ימנע מלהטיב‪ / .‬אין צדיק אשר‬ ‫משכא דחויא‪ ,‬אז נקשר החיים בלחם שצריך‬
‫יעשה טוב ולא יחטא‪ ,‬לכן מומיו לא מניחים‬
‫ממטה למעלה‪.‬‬ ‫כל פעם להמשיך מחדש‪.‬‬
‫עמ' ס"א – ת"ח הוא בחי' אין‪ ,‬כמ"ש והחכמה‬ ‫לו מקום התנשאות כלל‪.‬‬ ‫עמ' קכ"ו – צריך שיתבונן על שפלות האדם‬
‫עמ' רכ"ב – חסד לאומים חטאת הוא שכל‬ ‫ופחיתות לפי גסות חומריותו וכ"ש לפי‬
‫מאין תמצא‪.‬‬
‫עמ' ע"ו – מלאכת ציור האותיות היא בחכמה‬ ‫חסד דעבדין לגרמייהו הוא דעבדין‪.‬‬ ‫החטאים שחטא מעודו‪.‬‬
‫עמ' קל"ב – אם חטא אדם ועשה תשובה‪,‬‬
‫גדולה‪.‬‬ ‫חידוש‬ ‫מעלתו יותר גדולה עם הקב"ה‪ / .‬הקב"ה ברא‬
‫עמ' פ"ו – ערב רב הם התפשטות כלי חמס‬ ‫העולם פתוח לצד הרע והחטא לרווחה‪ / .‬מי‬
‫על ישראל שהולכים בחכמות זרות ומואסים‬ ‫עמ' י"ג – דברי הבעש"ט לגיסו‪ :‬אציין לך‬ ‫שרוצה לצאת מעולמו ית' לא יפנה לצד שלא‬
‫איזהו חידושי אמת שעלו על מוחי‪.‬‬ ‫ימצא צד חטא ועון ליכנס אל החיצונים‪/ .‬‬
‫בחכמה האמיתית ובתורה הנעלמה וכו'‪.‬‬ ‫צדיקים שלא חטאו גדר מעט יספיק אליהם‪,‬‬
‫עמ' פ"ט – כשמלכות עולה לבינה נותרים רק‬ ‫עמ' כ"ה – והנה בדברי הרב כאן יש חידוש‬
‫נוסף שהעיקר של זווגים ויחודים הוא חו"ב‪.‬‬
‫שני כלים במדרגה – כתר וחכמה‪.‬‬ ‫עמ' ל"ו – כל חידוש שנעשה בעולמות‬
‫הוא ע"י זווג‪ / .‬כל חידוש בתנועת הדצח"ם‬