Page 161 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST
P. 161
הבעש"ט זיש יראה אגרות ערכים הבעש"ט מצוה חמש אגרות ערכים
מתחיל בשכינה ,שהוא היראה ופחד ה'/ . העובד מיראה נקרא זווגו ע"י כפיה. העולמות / .אאע"ה קיים התורה ומצוות בכל מצוה מעלה מ"ן ומכוון לתקון של אותה
עמ' כ"ז – הצדיקים עובדי ה' כל פעולתם מעליית השכינה ,שהיא היראה ,מגיע ממנה מטרם שניתנו ,כי השיג שורש חיות של מצוה ספירה המקבילה לה ,שמשם יורד מ"ד ושפע
ותנועתם הוא להתקרב אל ה' באהבה ויראה לאחדות א"ס ב"ה / .הירא לעמוד בקשרי ומצוה איך שהוא חיות נפשו וכו' / .לעת"ל לתחתונים ,לכן צריך להמליך את הקב"ה
המלחמה כלל ,ודוחה בשתי ידים ,זהו עין ה' וייחוד קבה"ו. ישיגו באתגליא שורש של מצוה וסודותיה ולתקן לו מקום טהור ונקי לשרות שם / .לכל
עמ' מ"א – צדיק שמבחין גדלות הבורא אל יראיו. 11 אבר בגוף יש שורש במוח ,ולכן צריך שיהיה האיך מאירים באדם ובכל העולמות וכו'.
מצוא בעבודתו חסרונות שלא עבד באהבה עמ' צ"ז – יש יראת מצוה כשהאדם מתבונן עמ' מ' – במיעוט עבודה די לו בהליכה לביה"כ לו כונה טהורה בעת עשית כל מצוה / .נר ה'
להיות מעשה מצוה ענין אלקות / .מדות ויראה כראוי ונכון לו ית"ש. בשחרית ,וגם זו מצות אנשים מלומדה נשמת אדם ,פי' שנשמת אדם הוא מנר ה',
עמ' נ"ב – ויש המתפעל אחרי קדימת יראת השמחה אינם אמיתיים אלא אחר היראה שהיא השכינה הקדושה. ובחפזון וכו'.
והפחד תחילה / .בלי להקדים היראה הכל חטא להיות סור מרע בתכלית וכו'. עמ' מ"א – איש ארצי שאינו מכיר בגדולת עמ' פ' – הצדיקים מכסים על השכינה
עמ' ס"א – כשיושב ללמוד או אפילו מדבר הבל ורעות רוח ולא רוח הקודש / .אשה כי הבורא ומוראו ,סובר שעושה כתיקונו בעטופא דמצוה דציצית כעני ,ובתפלין
חולין ,יחשוב באיזה ענין הוא מדבר ,אם תזריע –הזריעה הוא ענין היראה והאהבה כאביון. וכמצוותו.
יחד / .במצות פו"ר צריך להקדים היראה באהבה או ביראה וכו'. עמ' מ"ב – הצדיק חש בלבו שאין חוטא עמ' צ"ג – בכל מצוה שעושה האדם יש
עמ' ס"ט – כשמתפלל בהשתוקקות ,מפריח והפחד של מצוה ,ומן היראה לרצון העליון בעולם כמותו והוא ערום מן המצוות ומן קטנות וגדלות.
האותיות לשרשם ,ואם יזכה שיהיה במחשבה וכו' ומשם ימשך לולד שיהיה מוראו על כל התורה והיחוד וכו' / .עין רעה בקדושה עמ' צ"ד – כשנכנס אדם עם כל עצמו בדבר
הנבראים .וכן הוא בעצמו בהגיעו למעלה מן זכה באהבה ויראה ,זה נקרא מיין נוקבין. פירושה שלא מספיק לו כל תורה ומצוות קדושה כגון מצוה או תורה ותפילה בדביקות
עמ' ע' – האור המחיה את האותיות לא הבריאה ביראתו וכו'. שלו ,אלא שמתקנא במעלות הקדושים גמור ,הוא מסיר המלבושים הצואים וכו'.
הורשנו להתבונן בו כלל ,רק דעת אותו עמ' צ"ט – לפני הופעת הבעש"ט בחודש עמ' צ"ז – אית יראת מצוה ,כשאדם מתבונן לעלות במדרגותיהם.
אמונת אומן ברוב מציאותו באימה וביראה אלול היו יראי ה' היראים מאימת הימים עמ' נ' – כל אור עליון בתחילת הופעתו נמצא להיות מעשה המצוה ענין אלקות ,וכשעושה
הנוראים מסתגרים ומתבודדים מחברת בני ברתת ובזיע וכו'. כל שלימותו ,ולפיכך א"א לקיים כל מצוה את המצוה באיבריו הגשמיים הוא נבהל
עמ' ע"ג – הצדיקים בני היכלא מעלים ע"י אדם. בשלימות זולת בעת נתינתו משמים למקבל כאילו מגשם את האלקות ,ומתחזק באמונתו
מעשיהם הטובים את הב"ן להיות ס"ג ,מכח עמ' ק"ד – בעל תשובה ששם הוי"ה ב"ה שהמצוה היא התקשרות ודברי אלקים חיים מוכן וכו'.
עומד לנגד עיניו הוא סימן שתיקן ביראתו כל המשכתם היראה מזמן שעבר ,וכו'. עמ' ס"א – ע"י שמדבר עם המוני עם ומקרב וכו' / .כל מצוה הוא ענין השכינה שמתלבשת
עמ' פ"ה – ע"י אכילה ושתיה ומו"מ בקדושה חטאיו. עצמו עמהם ,יכול לקרבם לתורה ולמצוות .שם / .התלבשות השכינה בגשמיים הוא
וטהרה ויראה ויחודים ,נוכל לברר החיות עמ' ק"ו – אין בור ירא חטא ולא ע"ה חסיד/ . עמ' ס"ג – אות אחת יכולה להעלות את כל לקשר מעשה המצוה לדעתו ובינתו ,עד
שבתוך הקליפות / .כשאדם ירא שמים מקדש בדורות הראשונים היה תיקון המדות ויראת הנשמות ,ובפרט תיבה אחת או פסוק בתורה הגעתם לא"ס ב"ה / .נר מצוה – שהמצוה הוא
עצמו לש"ש שלא ליהנות מתאוות העוה"ז ה' דבוקים בהם תמיד .היראה היתה תמיד נר ע"י התורה אור שהם חו"ב / .מצוה היא או איזה מצוה מהמצוות.
על פניהם / .בדורינו החלש אם נלמד ברצף הוא מעין רבינו הקדוש וכו'. עמ' ע' – עיקר הכל הוא שמדבק את עצמו התקשרות כי מצוה הוא לשון לצוות לזה/ .
עמ' פ"ח – כאשר הבעל דבר רואה שלא בלי הפסק נשכח יראת ה' ותקון המדות וכו', אל המצוה בעשותה ,ע"י שלא יהיה נפרד ההתקשרות של המצוה הוא ע"י השכל ובינה
יצליח לפעול את הצדיק להדיחו מעבודת וזה עיקר ,כמ"ש ראשית חכמה יראת ה'/ . מן העולמות אשר שם שורש המצוה / .ע"י שמכניס בה מחמת הפחד והרתת שלא לגשם
הבורא ומיראת שמים ,נותן לו מדרגות רמות צריך לנוח קצת מהלימוד ולחשוב בגדלות שיקשר מחשבתו בשורש המצוה יגרום אלקיות וכו'.
הבוי"ת כדי לאהוב אותו ולירא מלפניו וכו'. אתערותא דלעילא ,ונעשה שם יחוד ע"י עמ' צ"ח – אשה כי תזריע ,היא המצוה ,וכו'.
עמ' צ"ג – יצחק מדת היראה / .הירא מחבירו /בהתחלת עבודת ה' מכניס יצה"ר יראה המצוה / .אם מכוין המצוה למעלה ואינו שהיא השכינה / .הפחד שחל על האדם שלא
הוא בוש ממנו / .בקדושה ג' מדרגות אהבה לאדם שמא אינו יוצא ידי חובתו ומביא אותו מקשר א"ע שמה ,הוי כמו קיצוץ בנטיעות יגשים המצוה ,מגיע מזה למדות ולשמחה
ויראה ורחמים כלולים זה בזה משא"כ בס"א .לעצבות. ח"ו / .ועל זה נאמר כל העושה מצוה אח"ת וכו' ,וזה ילדה זכר וכו' / .פריה ורביה היא
עמ' צ"ה – אחרי הצמצום מתגלים המדות עמ' ק"ז – השכל של אהבה ויראה השופע המצוה הראשונה ,וצדיקים עוסקים בה בבחי' וכו'.
בצרופי אותיות ,כמו חסד וגבורה ורחמים ,עלינו הוא הדביקות אשר בינינו לבינו ית'. עמ' ע"ג – השכינה נתקנת בגלות ע"י המע"ט תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים.
שהם אהבה ויראה והתקשרות וכו' / .העבודה /זה מביא שמירה והשגחה להנצל מכל והתיקון עולה למעלה מסדר הבריאה ומשם והתורה והמצוות של התמכין דאורייתא.
בקטנות מתחילה מיראה התחתונה מפניו ית' המקרים ח"ו. עמ' ע"ו – כל אבר מרמז על מצוה אחרת ,ממשיך החיות והתולדה לולד הנוצר בגשמי
מחמת פחד וכו' / .כל עליה ממטה למעלה עמ' ק"י – בכל דבר תמצא אהבה ויראה וכולם יחד בונים קומה שלימה של קדושה / .וכו' / .כשמתבונן בשפלותו ופחיתותו מתבהל
