Page 164 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST
P. 164
הבעש"ט המש מלך אגרות ערכים הבעש"ט יראה שכ אגרות ערכים
עמ' ק"א – יראה חיצונית דומה לאיש חיל קדמאין מעולם השבירה. עמ' קנ"ט – אין להקב"ה בעולמו אלא אוצר אומרים וייחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך,
השלוח מהמלך לקרוא לאדם וכו' / .אין לירא עמ' מ"ד – דוד המלך ע"ה העיד על עצמו של יראת שמים בלבד / .מעלת ישראל אחר שמי שזכה ליראה זוכה ממילא לאהבה / .היום
שאע"פ שהיה מתפלל על צרכיו אעפי"כ לא מתן תורה – בעבור תהיה יראתו על פניכם הולך אחר הלילה ,היינו האהבה אחר היראה,
מהשלוח כי אם תיכך ילך למלך לרצותו. לבלתי תחטאו / .צדיקים התגברו על יצה"ר אבל בקדשים הלילה אחר היום שמאהבה זוכה
עמ' קי"א – משל למלך שאבדה לו אבן טובה נפסק ממדרגתו ומדביקותו. שנדמה כהר ע"י שכבשו תאותם מחמת יראת ליראה הפנימית / .בקטנות האהבה והיראה
מטבעתו וכו' ורצה שרק בנו יחפש אותה אעפ"י עמ' מ"ו – יש נשמה אחת כוללת כי הרוחני אינו הם שני הפכים .וביראה עילאה האהבה כלולה
שידע שגם עבדיו יחזירוה אם ימצאוה ,כדי מתחלק ,ואז "והיה הוי"ה למלך על כל הארץ". השם. ביראה .עובד ה' בשלימות נעשה שלום בין
לזכותו שתקרא המציאה על שמו / .מלכתחילה עמ' מ"ז – כל דבריו של שלמה המלך על סוד עמ' קס"ב – כשיורדת נשמה גבוהה לעולם שניהם / .פתחו לי פתח כחודה של מחט היא
היתה האבידה מדעת המלך ,ועשה הכל טוען הס"מ שהצדיק ימלא כל העולם יראה היראה נקודה לגבי האהבה / .בלי היראה אין
לזכות בנו ,וכדי שיגיע גם למלך מזה שעשוע החכמה נאמרו. ואהבה וחכמה ותורה ,ולא תהיה בחירה
והתפארות מבנו .והנמשל הם עם ישראל עמ' ס"א – כל הדברים שעברו על דוד המלך לתחתונים שום יחוס ודבקות במדותיו.
חפשית. עמ' ק"נ -היראה היא השראת השכינה על
שיבררו ניצוצין קדישין באכילתם וכו'. ע"ה ביום ,היה עושה מהם קפיטל תהלים. עמ' קס"ט – מגורותם אביא להם – שמה עצמו ומשם יתפרדו כל פועלי און / .מהיראה
עמ' קי"ט – משל למלך ששלח עבדו לעשות עמ' פ"א – מי קרוב יותר אל המלך מכנסת יעלה לאהבה ודביקות עד שתשיגהו שמחה,
שליחות וזרזו שלא יתעכב ,ולעבד היו הרבה ישראל? ומשיב :נשמות הצדיקים ,שקרובות שהם יראים ממנו זה יבא עליהם. שזה יחוד קוב"ה ושכינתיה / .מי שיש לו יראת
עיכובים בדרך שאינם מרצונו ,אולם כשהתברר אל המלך תמיד ,ומודיעות אל המלך בכל יום עמ' קע"ח – כשיבין שניצוץ השכינה מלובש
שלומה של המטרוניתא / .בשעה שהנשמה בתוך כיעור הקליפות ,יחרד חרדה גדולה ה' בטלים ממנו כל יראות אחרות.
למלך הסיבה ,נקרא שעשה שליחות אדונו. יורדת לעולם ,כנסת ישראל באה עליה בשבועה ויתפרדו כל פועלי אוון ונעשה יחוד יראה עמ' קנ"א – יראה רעה ,כגון פחד מפני נכרי
עמ' קכ"ד – דוד המלך אמר על עצמו ולבי חלל שתגיד למלך ותודיע לו את אהבתה אליו בשביל עם נורא / .גבורת המלכות נק' יראה / .כיון או כלב ,נשלחה לו מאת השי"ת מחמת שנפל
להתרצות עמו / .הנשמות מודיעות אהבת שנתחבר יראה עם נורא אזי יתפרדו כל במחשבתו מיראת ה' / .השליח המפחיד
בקרבי ,שהרג את יצרו. הנוקבא אל המלך ע"י שמיחדים את הנוקבא פועלי און / .יראה עילאה היא מתנה מן מחזיר את עובד ה' מיראה רעה אל יראת
עמ' קכ"ו – יראת הרוממות הוא לחשוב בעודו בז"א כשעולים למ"ן אליהם ,ואז מתרצה המלך השמים שאדם בא לבהירות גדולה עד אין המלך / .אהבות רעות ויראות רעות וכו'
מתפלל או עושה מצוה ,כי לפני מלך מלכי תכלית / .יראה תתאה היא הדרך להגיע נמשכים לחומריות ולא להשי"ת הם פסולות
המלכים הוא עושה המעשה ההוא / .היראה עם המלכה ומודיע אל המלך אהבתה אותו. ליראה עילאה .וזה התחברות יראה עם נורא. הכלים השבורים שלא נתבררו / .הבירור של
תתגבר בלב בתחילה ואח"כ תראה באיברי עמ' פ"ג – ה' ברא העולם להיטיב לנבראיו ,כמו /פיזור המחשבות בתפילה הוא מפני שאין השבירה הוא להתרחק מתאוות ותענוגי
הגוף :כובד הראש ,שפלות עינים וכפיפת ידים מלך שלא חסר כלום ואעפ"כ בהיותו בדרך נמנע יחוד ת"ת ומלכות ,כאשר יתן דעת ,שזה הקו החומר שימאסו בעיניו ,ומה שנאלץ לעשות
להיות לו כל דבר כמו בביתו ,והעבד הנאמן רץ האמצעי ,אז יראה ורעד יבוא בו מקו השמאל מתענוגי העוה"ז כמו אכילה ,זה מחמת ניצוץ
כעבד קטן לפני מלך רב. להיכל המלך ומשם מביא לו הכל ,ומזה יש למלך שיש שם שעליו להפרידו מהפסולת בחכמה.
עמ' קכ"ט – הקב"ה מסר העולם ברשות הצדיק, תענוג / .באיזו דרך אפשר לבוא להיכל המלך בלי ימין ,וממילא ימשך יחוד יראה ונורא. /מי שדבוק בהשי"ת ע"י יראה המביאה לידי
ואילו ידעו זאת ע"ה היו מספיקים לו כל צרכו בלי עיכוב משומרי הפתח? – ע"י מדת האין, עמ' קע"ט – יחוד יראה ונורא שם הדעת, חכמה ,שהיא הדעת ,צריך לברר במחשבתו
כעבדים המשמשים את המלך במסים וארנונות והוא שם שמסר יעקב לרחל אמנו וכו' / .ע"י היטב ,כי לרוב אומר בפיו ואינו מתכוין לכך
כמ"ש ואנכי תולעת וכו'. צדיק שהוא היסוד יתיחד צד יראה עם נורא
וכו'. עמ' פ"ה – מי שיכול להשיג ולא טרח ,מייסרין שהוא ת"ת ומלכות / .וזמ"ש יוסף [שהוא בכל ליבו ,ומאכילה לשמה יבוא שלא לשמה.
עמ' ק"ל – מלכותא דארעא כעין רקיעא ,אי אותו ,וזה משל למלך שלקח לו שני עבדים יסוד] :את האלקים [גי' הוי"ה אדנ"י] אני עמ' קנ"ו – חיות הדיבור הוא המחשבה וחיות
אפשר לראות בקל פני המלך ,אך אם נשבה ירא / .הגבורה נק' מלכות ,גבורת המלך ,והוא המחשבה הוא אהבה ויראה / .אהבה ויראה
ונאבד בן המלך ,אז המציל שסיכן עצמו שימלאו לו מים וכו'.
להצילו רואה פני המלך בלי עיכוב מחמת עמ' צ"א – דוד המלך אמר שויתי ה' לנגדי יראה ,אבל הוא דינא רפיא וכו'. הם הזרועות והגדפין שפורח בהם.
תמיד ,ר"ל שהיה שוה אצלו הוי"ה ,במוחין עמ' קפ"ג – צדיקים מייחדים בכל דבר יחודים עמ' קנ"ז – כדי לידע להתפלל באמת ביראה
שגרם שמחה גדולה למלך וכו'. בהירים ,לבחי' לנגדי ,שרומז על נגדיות ונפילה, קדושים וכו' דבקות יראה ואהבה במחשבה, ואהבה רבה ,צריך שימוש חכמים והרבה יגיעה
עמ' קמ"ז – הבא לפני המלך ,נופל עליו יראה בתורה ובמעש"ט / .עיקר ההזדככות הוא ע"י
גדולה מפני עצמות המלך והדר גאונו ,כדי והכל היה שוה אצלו והיה תמיד בדביקות. ומעלין האותיות עד מחשבה העליונה.
שיהיה בטל במציאות ואינו מרגיש עצמותו. עמ' צ"ו – המלך הדר הוא מ"ה החדש / .אדם עמ' קפ"ה – יראת ה' טהורה – אי אפשר תפילה בכוונה ביראה ואהבה רבה.
/כשאינו לפני המלך ,רק שהוא מתבונן בקטנות הוא בנסיון האמונה לדעת שאין שום לאדם להשיג תכלית יראת ה' ,וללמוד תורה עמ' קנ"ח – כל התורה הוא הכנה ליראה הנק'
בגדולת המלך ,אזי לפי ערך שמשיג בגדולת מציאות בלתי השי"ת וכו' ואז ננסרים הדינים באימה וביראה אא"כ נזהר בטבילת עזרא/ .
המלך ,כך מסתכל בשפלות עצמו ,וירא לעבור והוא בא לפני המלך ברוח נמוכה ,עד שמשיג זיו צדיק שרוצה לקרב תלמידיו ולהכניס בלבם תפלה.
רצון המלך ומצותיו ,והוא יראה תתאה וכו'.
וזוהר ואור וחיות אלקות.