Page 169 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST
P. 169
הבעש"ט הכש כח אגרות ערכים מחשבה הבעש"ט שמ אגרות ערכים
ונדמה למלאכי השרת ,זה בכח הבחירה וכו' /מה שמתלבש הוא רק הארה ולא עצם הכח עמ' צ"ה – אינו יכול לעשות בתפלתו בתמונה ,כל שכן במחשבה וכו'.
מסיתו היצה"ר שיוכל להתקדש כביכול כמו כמו בהאבר הראוי לו וכו' / .התלבשות כח השתנות אלא בהתקשרות היוצאות מן הלב עמ' ס"ט – כשמתדבק במחשבתו בתמימות
השי"ת ממש / .הש"ץ שר"י ואנשיו ע"י ריבוי השכל בכח התנועה וכד' אינה מהות השכל ונכנסים במחשבה וכו' / .עם ישראל צריכים להשי"ת ,מחזיר החיות שנשתלשל ממחשבה
פרישותם גבר כח הדמיון שבהם וחשבו שבמוח שבראש אלא בשכל המעשי לבד, להעלות את כל העמים ,שהם המחשבות העליונה / .ע"י השתוקקות תפילה במחשבה
הזרות והחיצוניות ,ביחוד גמור ע"י חלקם זכה מפריח האותיות לשרשם וכו' / .צריך
עצמם קדושים וכו'. שהוא הכח היותר אחרון שבשכל. עמו ית' וכו' / .אין שייכות עלית שום דבר להתעורר ולהתאמץ בהתגברות רב על
עמ' ק"ב – מכח התורה שלמד אדם היום, עמ' ע"ח – גדול כח הצדיקים שמדמין צורה חיצוני ,אא"כ עוברת במחשבת הצדיק או המחשבות הרעות / .עיקר הבירור הוא
מכח זה הענין שלמד יוכל להבין מה לעשות. ליוצרה ,כי אין לך תנועה ודיבור וכח מה בתפלה ,שאז אם זוכה יוכל לברר את מחשבתו
עמ' ק"ג – צריך לקרוא האגרת במוצש"ק שאינו מורה על יחוד שמו ית' וית' / .האברים מדותיו בהיותו בקטנות. שהוא עיקר הנפש וכו' וממילא יהיה הדיבור
פועלים בהכחות שבאים בהגשמה כפי מהות עמ' צ"ז – צריך להתחזק ביראת ה' ,ולהתבודד
מכח המשך של קדושת השבת. האברים / .כח השכל שבנשמה מצד עצמו זך ונקי מכל סיג מחשבה רעה.
עמ' ק"ה – במה נחשב הוא מתולעת הוא רק להשכיל בעניינים רוחניים / .בכל מחשבתו תמיד ביראה ובאימה. עמ' ע' – יקשר מחשבתו בעולמות באתערותא
שגם עובד השי"ת בכל שכלו וכחו / .מכח דבר שאדם פועל ועושה ,מכניס בזה כחות עמ' צ"ט – עיקר שלימות ענין התבודדות
רבות מחשבות מתבלבל המוח בעבודתו. אלקים וכו' / .לפי אופן חומר האברים כן היא כשזוכה האדם לדבק עצמו במחשבתו דלתתא וכו'.
/כל הדברים הנעשים מכח מחשבות ב"א הוא התגלות הכחות / .בכח הראיה שבעין, בהבורא ית' וכו' / .גם בעת דברו עם בני אדם עמ' ע"ו – כדי להמליך את הקב"ה עליו
לפי אופן חומר העין בשחור ולבן שבו ,כך פחותי הערך ,לא יתערב נפשו עמהם ,רק להשרות אותו שם ,צריך האדם לבער מכל
ותחבולותיהם הכל מהבוי"ת. יבוא אור הראיה הרוחניות וכו' / .לפי אופן יהיה פרוש במחשבתו מהם ויחשוב ברוממות אבר ממנו כל מחשבות וכל הרהורים רעים
עמ' ק"ו – אם היה יכול להתבונן בפלא חכמה מזיגת והרכבת הדם והמים באברי הגוף ,הוא
התורה כח הבורא בנבראים ,היה מכיר שחסד מזיגת הכחות הרוחניים / .הכחות והאברים אלקותו ית'. של טנופת ,שהם הקליפות.
אינם בערך זל"ז כלל ,כי הכוחות הם רוחניים עמ' ק"א – שתמיד יהיה במחשבתו שהבורא עמ' ע"ח – לאותיות הגשמיות יש חיות
הבוי"ת ושפעו תמיד לא ישבותו וכו'. והאברים גשמיים / .גדול כחן של נביאים ית' מסתכל עליו ,ובמחשבה זכה וברורה מאותיות התורה ,ואם יפנה מחשבתו
עמ' ק"ז – אפילו חסיד שבחסידים כשמפנה שמדמים צורה ליוצרה / .אפילו דבורים
מחשבתו ואין דביקותו כראוי ,היחוס ההוא פחותים של מו"מ כחם יפה לצרף צירופים וצלולה. לאותיות התורה ימצא מרגוע לנפשו.
שבינו לבין הבוי"ת אינו מאיר בכח הראשון. קדושים הנוגעים לתורה ועבודה / .המשכיל עמ' ק"ד – ולא יחשוב במחשבתו אפילו מעט עמ' פ"ח – חטא אדה"ר היה במחשבה/ .
עמ' ק"ט – צריך שיתכוון באכילתו ושתייתו כחו יפה לעשות מפרטי הדבורים רק בחי' קול הדמיון שהכניס הנחש באדה"ר הוא שורש
פשוט וכו' / .מי שיש בו מדעת קונו נק' בחי' לצורך הנאתו כי הבל וריק וכו'. של כל מחשבות של תהו והבלים ודמיונות
שיהיה לו כח לעבודת הבורא. משה ,וכחו יפה להפוך הצירופים הגשמיים עמ' ק"ה – יהיה במחשבתו תמיד שהוא חשוב
עמ' ק"י – צריך להקדים העונג הרוחני על כתולעת וככל הנבראים שאין להם יכולת אלא שבאדם.
תאות הגשמיים ומזה יהי לו כח מרוחניות לצירופי תורה ותפלה וכו'. מה שנתן להם השי"ת ואין לו במה להתגאות. עמ' פ"ט – הדמיון הוא לבוש חיצוני של
עמ' פ' – בהיות הכרתו חזקה כ"כ ליישר /זה הכלל גדול שתהיה לאדם תמיד רק המחשבה ,אלא שנוגע לכל המדריגות
המאכל וכו'. אורחותיו ,אזי כחו יפה בנענועות אותיותיו מחשבה אחת בעבודת הבוי"ת / .מכח רבות שבמחשבה / .כל עוד שלא נתקן חטא אדה"ר
עמ' קי"ג – אם האדם אוכל לתאוות החומר, מתורה ותפלה וכו' / .פרטי הדבורים כחם מחשבות מתבלבל המוח בעבודתו / .ויחשוב ע"י משיח ,אין מחשבה נקיה לגמרי מדמיונות
נותן כח להסט"א לינוק מהניצוץ הקדוש יפה לחתוך את בחי' הקול פשוט ולהשיבם שכל דבר שיש בעולם הכל מלא הבוי"ת ,וכל וכו' / .מתחילה עלה במחשבה לברוא את
שבמאכל זה / .אנו חלושי כח מוכרחים הדברים הנעשים מכח מחשבות ב"א ,הכל
באכילת בשר / .זה שנוהג בדרכי תורה אין אל ה' בצירופים קדושים. מהבוי"ת / .תמיד תהיה מחשבתו דבוקה בו העולם במדת הדין וכו'.
מבוא ליצה"ר לבוא אליו כלל ,ומכח זה שוקט עמ' פ"ה – אם היה כח בנשמתו להשיג ולא ית' בעולם העליון / .כשצריך לדבר מעניני עמ' צ"ג – פעמים אדם עובד בקטנות ,רק
טרח להשיג ,אז מוכיחין ומייסרין אותו על העוה"ז ,תהיה מחשבתו שהוא הולך מעולם שמחשב שמלוא כל הארץ כבודו והוא קרוב
ונח זה האדם וכו'. העליון ולמטה / .אף בעת שהוא מדבר בעניני אצלו וכו' ונחשב שעובד בדביקות גדול / .כל
עמ' קט"ז – רצון הבורא שנאכל כדי להתקיים, זה. עוה"ז ,יחזיר תיכף מחשבתו לדיבור הראשון מקום שאדם מחשב ,שם הוא / .ברגע אחד
ולכן מוכחים לאכול בקדושה וטהרה ,ואז יש עמ' פ"ז – לא תגע בו יד ,פי' למי שמנסה תיכף כשיחשוב בעולם העליון ,הוא בעולמות
בכח אדם להרים ניצוצין קדישין לשרשם/ . לעשות כרשב"י ,אז יד כחו לא תגע וגם בבוי"ת וכו'. עליונות / .וצריך לירד למטה כמה פעמים
בכזית לחם יש סוד אדם שלם ,היינו החיות עמ' ק"ו – המחשבה מתנועעת תמיד ואינה
הרוחניות שבתוכו כח אלוקות אשר הוא מדרגתו יאבד. נחה כלל / .חסידים ראשונים היתה מחשבתם ביום לנוח עצמו ממחשבתו מעט.
עמ' פ"ט – כשהוא בתכלית מדרגת הקדושה דבוקה רק בו ית' / .צריך לנוח מעט מהלימוד עמ' צ"ד – המחשבה אינה שוקטת לעולם,
בסוד אדם. ולחשוב בגדלות הבוי"ת כדי לאהוב אותו אלא ברצוא ושוב ,פושט צורה ולובש צורת
עמ' קי"ח – צוררי הם המקטרגים שנבראו
מכח עוונותי וכו' / .המברר ניצוצות הקדושה אותיות אחרים בכל מחשבה ומחשבה וכו'.
